מדד התחרותיות העולמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדד התחרותיות העולמיאנגלית: Global Competitiveness Index) מתפרסם מדי שנה, מאז שנת 2004, על ידי הפורום הכלכלי העולמי ומשמש בסיס לדו"ח התחרותיות העולמי אותו מפרסם הארגון. המדד משלב נתונים מיקרו-כלכליים ומקרו-כלכליים וכן היבטים עסקיים של תחרותיות למדד בודד.

כלכלת שווייץ מובילה את המדד ככלכלה התחרותיות ביותר בעולם, זאת לאחר שכלכלת ארצות הברית אשר הובילה במדד במשך מספר שנים, ירדה בדירוג לאחר משבר הסאבפריים והמשבר הכלכלי העולמי של 2008 וכן לאור אי-יציבותה המקרוכלכלית.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2004 המדד, והדו"ח המבוסס עליו, מדרגים את כלכלות העולם לפי יכולת התחרותיות והקדמה של הסביבה העסקית שלהן. מדד 2011–2012 מדרג למעלה מ-140 מדינות בעולם. המדד מבוסס על מחקרים כלכליים אמפיריים ותאורטיים עדכניים והוא מכיל למעלה מ-110 משתנים, שני שלישים מהם מקורם בסקר דעות מנהלים, שליש ממקורות ציבוריים כגון מאגרי המידע של ארגון האומות המאוחדות. המשתנים מאורגנים ב-12 נושאי ליבה, כל נושא מייצג שטח שעורכי הדו"ח רואים בו כבעל חשיבות לקביעת תחרותיות.

סקר דעות מנהלים מתבסס על מדגם של מנהלים מובילים בארצותיהם. מספר העונים לשאלות הסקר גדל מדי שנה ובשנת 2010 הגיבו לסקר למעלה מ-13,500 מנהלים ברחבי העולם. הדו"ח מציין כי ככל שמדינה מתפתחת, רמת השכר נוטה לטפס, וכדי לקיים את רמות השכר הגבוהות יותר, פריון כוח העבודה חייב להשתפר כדי שהמדינה תהיה תחרותית. בנוסף, הגורמים לעלייה בפריון משתנים ממדינה למדינה בהתאם לדרגת התפתחותה הכלכלית, כך למשל, הגורמים לשיפור בפריון בשוודיה יהיו שונים מן הגורמים לשיפור בפריון בגאנה. מדד התחרותיות מחלק את המדינות לשלושה שלבים לפי דרגות התפתחותן: מונעות-גורם, מונעות-יעילות, מונעות-חדשנות. התקדמות בדרגות פירושה עלייה במורכבות שבפעולת הכלכלה הלאומית.

מדינות שכלכלתן מונעת-גורם מתחרות על בסיס גורם טבעי, בעיקר כוח עבודה בלתי מיומן ומשאבי טבע. חברות במדינות אלה מתחרות על בסיס מחיר מוצריהן והן מוכרות מוצרי יסוד או סחורות, בעוד שהפריון הנמוך בהן משתקף אף ברמות שכר העבודה. כדי לקיים תחרותיות בשלב זה של ההתפתחות הכלכלית, תחרותיות תלויה בעיקר על תפקוד יעיל של מוסדות ציבוריים ופרטיים (נושא ליבה 1), תשתיות מתאימות (נושא ליבה 2), מסגרת מקרו-כלכלית יציבה (נושא ליבה 3), ומערכות בריאות וחינוך טובות (נושא ליבה 4).

ככל שרמת השכר עולה עם התקדמות בהתפתחות הכלכלית, מדינות עוברות לכלכלה מונעת-יעילות, עת שהן חייבות להתחיל לפתח תהליכי יצור יעילים יותר ולהעלות את איכות המוצרים. בשלב זה תחרותיות הופכת להיות מונעת יותר על ידי השכלה גבוהה והכשרה מקצועית (נושא ליבה 5), שוקי סחורות יעילים (נושא ליבה 6), שוקי עבודה יעילים (נושא ליבה 7), שווקים פיננסיים מפותחים (נושא ליבה 8), היכולת לרתום את יתרונות הטכנולוגיות הקיימות (נושא ליבה 9), וגודל השוק המקומי והבינלאומי (נושא ליבה 10).

בשלב ההתפתחות הכלכלית השלישי, כלכלת המדינה הופכת להיות מונעת-חדשנות והיא מסוגלת לא רק לקיים רמת שכר גבוהה יותר אלא אף רמת חיים גבוהה, אם העסקים במדינה מסוגלים להתחרות בשוק במוצרים חדשניים או ייחודיים. בשלב זה, חברות חייבות להתחרות על ידי יצור מוצרים חדשים ושונים תוך שימוש בתהליכי היצור המתוחכמים ביותר (נושא ליבה 11) ובאמצעות חדשנות (נושא ליבה 12).

מתאור נושאי הליבה של המדד ניתן להבין מדוע ההשפעה של כל נושא על הדירוג במדד התחרותיות משתנה ממדינה למדינה, כפועל יוצא של שלב התפתחות כלכלתה. לכן, בעת חישוב מדד התחרותיות העולמי, נושאים שונים מקבלים משקל שונה בהתאם לממוצע רמת ההכנסה לנפש במדינה. המשקל היחסי שניתן לכל נושא מסביר באופן הטוב ביותר את הגידול בשנים האחרונות. כך למשל, נושאי תחכום הליכי יצור וחדשנות (נושאי ליבה 11 ו-12) יקבלו משקל של 10% מן הציון הסופי במדינות בעלות כלכלה מונעת-גורם, בעוד שבמדינות בעלות כלכלה מונעת-חדשנות יקבלו 30%.

את הסקר בישראל מבצעת מטעם הפורום הכלכלי העולמי התאחדות התעשיינים בישראל.

דירוג מדד התחרותיות העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה מציגה רק את 30 המדינות הראשונות בדירוג מדי שנה.

שם המדינה 2004–2005[1] 2005–2006 2006–2007[2] 2007–2008[3] 2008–2009[4] 2009–2010 2010–2011 2011–2012[5] 2019
סינגפורסינגפור  סינגפור 7 5 5 7 5 3 3 2 1
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 2 1 6 1 1 2 4 5 2
הונג קונגהונג קונג  הונג קונג 21 14 11 12 11 11 11 11 3
הולנדהולנד  הולנד 12 11 9 10 8 10 8 7 4
שווייץשווייץ  שווייץ 8 4 1 2 2 1 1 1 5
יפןיפן  יפן 9 10 7 8 9 8 6 9 6
גרמניהגרמניה  גרמניה 13 6 8 5 7 7 5 6 7
שוודיהשוודיה  שוודיה 3 7 3 4 4 4 2 3 8
בריטניהבריטניה  בריטניה 11 9 10 9 12 13 12 10 9
דנמרקדנמרק  דנמרק 5 3 4 3 3 5 9 8 10
פינלנדפינלנד  פינלנד 1 2 2 6 6 6 7 4 11
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית  הרפובליקה הסינית 4 8 13 14 17 12 13 13 12
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 29 19 24 11 13 19 22 24 13
קנדהקנדה  קנדה 15 13 16 13 10 9 10 12 14
צרפתצרפת  צרפת 27 12 18 18 16 16 15 18 15
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 14 18 19 19 18 15 16 20 16
נורווגיהנורווגיה  נורווגיה 6 17 12 16 15 14 14 16 17
לוקסמבורגלוקסמבורג  לוקסמבורג 26 24 22 25 25 21 20 23 18
ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד 18 22 23 24 24 20 23 25 19
ישראלישראל  ישראל 19 23 15 17 23 27 24 22 20
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 17 15 17 15 14 17 18 19 21
בלגיהבלגיה  בלגיה 25 20 20 20 19 18 19 15 22
ספרדספרד  ספרד 23 28 28 29 29 999 999 999 23
אירלנדאירלנד  אירלנד 30 21 21 22 22 25 29 29 24
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 16 999 999 999 999 23 25 27 25
איסלנדאיסלנד  איסלנד 10 16 14 23 20 26 999 30 26
מלזיהמלזיה  מלזיה 999 25 26 21 21 24 26 21 27
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין 999 999 999 999 30 29 27 26 28
קטר (מדינה)קטר (מדינה)  קטר 999 999 999 999 26 22 17 14 29
איטליהאיטליה  איטליה 999 999 999 999 999 999 999 999 30
ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית 999 999 999 999 27 28 21 17999
ברונייברוניי  ברוניי 999 999 999 999 999 999 28 28999
צ'ילהצ'ילה  צ'ילה 22 27 27 26 28 30 30 999999
אסטוניהאסטוניה  אסטוניה 20 26 25 27 999 999 999 999 999
תאילנדתאילנד  תאילנד 999 999 999 28 999 999 999 999 999
כוויתכווית  כווית 999 999 999 30 999 999 999 999 999
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה 999 29 29 999 999 999 999 999 999
תוניסיהתוניסיה  תוניסיה 999 999 30 999 999 999 999 999 999
פורטוגלפורטוגל  פורטוגל 24 999 999 999 999 999 999 999 999
בחרייןבחריין  בחריין 28 999 999 999 999 999 999 999 999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]