מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים

מדד מחירי הדירות הוא מדד מחירים, המחושב בטכניקות סטטיסטיות ומשתנה מזמן לזמן, אשר מיועד למדוד את השתנות מחירי הדירות בישראל. בסיס המדד נקבע לפי מחיר הדירות הממוצע בשנת 1993. מבחינה מעשית, חשיבות המדד בכך שניתן להצמיד מחירים נקובים, למדד זה, כגון בחוזים.

חישוב המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד (בדומה למדדים האחרים) מוצג בנקודות המבטאות את היחס של רמת המחירים לרמה שנקבעה בתקופה מוגדרת (הקרויה "תקופת הבסיס") שבה רמת המחירים היא 100 נקודות. בכל תקופה נמדדת רמת המחירים הממוצעת ומחולקת לרמת המחירים בתקופת הבסיס ומוצגת בנקודות השקולות לאחוזים המתקבלים בחלוקה זו ולא בערכים כספיים מוחלטים. המדד מחושב על סמך נתוני המערכת הממוחשבת כרמ"ן (כרטסת מחירי נדל"ן) בשיטה ההדונית (המקובלת במרבית המדינות המתקדמות בעולם) המתגברת על בעיית שינוי האיכות המאפיינת מוצרים הטרוגניים במאפייניהם.

המדד כולל דירות חדשות ודירות יד-שנייה. המדגם המשמש לקביעת המדד הוא העסקאות שבוצעו ב-67 יישובים עירוניים ב-9 אזורים גאוגרפיים: ירושלים, תל אביב, חיפה, גוש דן, מרכז, דרום, שרון, צפון וקריות. המדגם אינו כולל דירות שנבנו בבניה עצמית וקבוצות רכישה.

בשונה ממדדי מחירים אחרים המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני הבסיס לחישוב המדד אינם נאספים על ידי עובדי הלמ"ס, אלא מתבססים על דיווחי המוכרים לרשות המיסים. מסיבה זו, המדד המפורסם לגבי התקופה האחרונה ולפעמים גם לתקופה הקודמת לה, הם ארעיים וצפויים להשתנות לאחר קבלת מלוא בנתונים שדווחו לרשויות המס. נתונים אלה מדווחים על ידי המוכרים על פי החוק בטווח של 50 ימים ממועד החוזה.

מאפייני המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד הוא דו חודשי והוא אינו רכיב במדד המחירים לצרכן אלא מהווה תוצר סטטיסטי חשוב נפרד. המחירים והשינויים נמדדים בשקלים חדשים. המדד הושפע בעבר מהתנודתיות בשער החליפין של הדולר האמריקאי. כיום, כתוצאה מהעובדה שמחירי הדירות נקובים בשקלים השפעת שע"ח של הדולר הפכה לזניחה.