מדה פרדריקסן
| פרדריקסן, יולי 2025 | |||||||
| לידה |
19 בנובמבר 1977 (בת 48) אולבורג, דנמרק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
| ||||||
| השכלה |
| ||||||
| עיסוק | פוליטיקאית | ||||||
| מפלגה |
הסוציאל-דמוקרטים | ||||||
| בני זוג | |||||||
| מספר ילדים |
4 | ||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
מדה פרדריקסן (בדנית: Mette Frederiksen; נולדה ב-19 בנובמבר 1977) היא פוליטיקאית דנית, ראש ממשלת דנמרק, מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית וחברת הפרלמנט הדני. היא ראש הממשלה הצעירה ביותר בתולדות דנמרק[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרדריקסן נולדה באולבורג לאב טיפוגרף ופעיל ועד עובדים ולאם מורה. משפחתה מחזיקה במסורת סוציאל-דמוקרטית ארוכת שנים; סבא רבא שלה נאסר בשל פעילות באיגוד מקצועי, ואביה וסבה כיהנו בתפקידי אמון במפלגה[2].
היא בעלת תואר ראשון במינהל ומדעי החברה מאוניברסיטת אולבורג (2007) ותואר שני בלימודי אפריקה מאוניברסיטת קופנהגן (2009). בין השנים 2000-2001 עבדה כיועצת נוער בארגון הגג של האיגודים המקצועיים[3].
בנובמבר 2001 התמודדה מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ונבחרה לחברת הפרלמנט הדני כנציגת מחוז קופנהגן. מאז נבחרה עוד ארבע פעמים. בתחילת דרכה בפרלמנט כיהנה כסגנית יו"ר ועדת החוץ וביטחון וכדוברת המפלגה לענייני תרבות, תקשורת ושוויון.
באוקטובר 2011 מונתה לשרת התעסוקה. בתפקיד זה הובילה רפורמות בקצבאות הנכות, בשיקום התעסוקתי ובדמי האבטלה[4]. באוקטובר 2014 מונתה לשרת המשפטים וכיהנה בתפקיד עד יוני 2015. בתקופות כשרה צברה מוניטין טמפרמנטית מול הדרג המקצועי והעיתונות, ונטען כי יצרה סביבת עבודה קשה עבור חלק מהפקידים הבכירים[5]. בעקבות הפסד המפלגה בבחירות 2015 נבחרה ליושבת ראש המפלגה במקומה של הלה תורנינג שמידט והיא כיהנה כיושבת ראש האופוזיציה. ב-2019 נבחרה לראשות ממשלת דנמרק, האישה השנייה בתפקיד זה.
ב-16 ביולי 2020 דווח כי היא נישאה לבן זוגה במאי הקולנוע והצלם בו טנברג. הם נישאו בכנסיית מגלבי שבאי מן (אנ').[6] זאת לאחר שנאלצה לדחות את חתונתה פעמיים בשל מגפת הקורונה.[7] פרדריקסן היא אם לבן ובת מנישואים קודמים לאריק האר, ממנו התגרשה ב-2014[8]. ב-2010 ספגה ביקורת על שהכניסה את בתה לבית ספר פרטי, לאחר שהשמיעה התנגדות קולנית לבתי ספר פרטיים ביחד עם שאר חברי סיעתה מהסוציאל-דמוקרטים.[9] בשנת 2025 עברה להתגורר עם בעלה בכתובת חסויה, בעקבות הפגנות פרו-פלסטיניות מרובות מול דירתם בקופנהגן[10].
כחברת פרלמנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית דרכה הפוליטית, נודעה פרדריקסן כמתנגדת קולנית לזנות, ובמשך שנים רבות פעלה לאסור על קניית שירותי מין כפי שנהוג באיסלנדֿ, בנורווגיה ובשוודיה.[11] פרדריקסן עם הזמן חיזקה את התנגדותה להגירה המונית פתוחה לדנמרק, בשל ההשלכות השליליות עבור האוכלוסייה הכללית. עמדותיה התחזקו בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים ב-2001, ובעיקר עקב במשבר ההגירה שפקד את אירופה ב-2015. היא טענה שבשל אימוץ מפלגת הסוציאל-דמוקטים גישה כלכלית של המרכז הנאו-ליברלי והדרך השלישית כמו גם גלובליזציה לא מרוסנת צללה התמיכה הכללית במפלגה. בספר ביוגרפי אודותיה צוטטה כמי שאמרה: ״עבורי, המחיר של גלובליזציה לא מאוסדרת, הגירה המונית ותנועה חופשית של כוח עבודה עבור המעמדות הנמוכים הופך ליותר ויותר ברור״.[12]
תחת פרדריקסן, הסוציאל-דמוקרטים הצביעו בעד חוק המאפשר לרשויות הדניות להחרים כסף, תכשיטים וחפצים בעלי ערך אחרים מפליטים שחצו את הגבול, למרות ביקורת נוקבת בנושא מצד מועצת האו״ם לזכויות אדם.[13] המפלגה הצביעה בעד החוק האוסר עטיית בורקה ונקאב בדנמרק,[14] ונמנעה בהצעה על החוק המחייב לחיצת ידו של הפקיד בעת טקס ההתאזרחות הדני וכן בהצבעה על החוק לשכן מבקשי מקלט עבריינים על אי נטול גשרים בו הם יבלו את הלילה. פרדריקסן גם תמכה בפרדיגמה שהציגה מפלגת העם הדנית מהימין, לפיה יש לעודד החזרת מבקשי מקלט למדינת מוצאם על פני שילובם בחברה. היא קראה להטלת תקרה לקליטת מהגרים לא-מערביים, גירוש מבקשי מקלט למרכזי קליטה בצפון אפריקה וכפיית עבודה על מהגרים בתמורה להטבות שיקבלו מהמדינה.[15]
כמנהיגת המפלגה ביטאה עמדות התומכות בהגבלת ההגירה לדנמרק של אנשים שאינם מהעולם המערבי, שליחת מבקשי מקלט למחנות מחוץ לאירופה בזמן שבקשתם נבחנת.[16]
פרדריקסן התייחסה לאסלאם כמחסום להשתלבות מהגרים בחברה הדנית, וטענה כי מוסלמים ״לא מכבדים את מערכת המשפט הדנית״. היא טענה כי יש נשים המסרבות לעבוד מסיבות דתיות, נערות מוסלמיות נמצאות תחת ״לחץ חברתי מסיבי״, וקראה לסגור בתי ספר מוסלמים.[17] בריאיון עם היומון הנוצרי Kristeligt Dagblad (אנ') היא קראה לסגירה של כל מרכזי ההגירה, וליישובם מחדש של המהגרים בצפון אפריקה.[18]
כראשת ממשלת דנמרק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לפרלמנט שנערכו ביוני 2019 הגדילה המפלגה את כוחה ל-48 מושבים וגוש השמאל כולו זכה ברוב של 94 (99 עם המפלגה האלטרנטיבית) מתוך 179 מושבים. ב-27 ביוני 2019, פרדריקסן מונתה לתפקיד ראש ממשלה במקומו של לארס לקה ראסמוסן, והיא הצעירה ביותר שכיהנה בתפקיד זה. את ממשלתה ביססה על מפלגת הסוציאל-דמוקרטים, עם תמיכה חיצונית של מפלגות השמאל.
פרדריקסן זכתה לתשומת לב בינלאומית באוגוסט 2019, כאשר נודע כי נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ ביטל ביקור רשמי לדנמרק, זאת לאחר שב-15 באוגוסט 2019, דווח כי טראמפ דן באפשרות של רכש גרינלנד מידי דנמרק.[19] פרדריקסן השמיעה עמדתה הברורה כי גרינלנד לא תעמוד למכירה שכן מדובר בחלק אינטגרלי מממלכת דנמרק, וקבעה כי מדובר הצעה ״אבסורדית״. היא הוסיפה כי ״גרינלנד שייכת לגרינלנדים״.[20]
במהלך כהונתה המשיכה בגישתה הנוקשת כלפי כניסת מהגרים חדשים לדנמרק,[21] והתמודדה בעיקר עם מגפת הקורונה שפרצה החל ממארס 2020. במהלך נובמבר 2020 תועדו 12 מקרים של בני אדם שנדבקו בדנמרק מחורפנים. עקב כך, עלה חשש לכך שנגיף הקורונה עבר מוטציה (Cluster 5) בגופם של החורפנים והוחלט להשמיד את כל החורפנים במדינה (כ-17 מיליון), ובכך להכחיד את תעשיית הפרווה המשגשגת של המדינה.[22] הצעד גולל עליה ביקורת ציבורית רחבה, ונשמעו טענות שהמהלך נעשה באופן לא חוקתי, שכן לא אושר ע״י הפרלמנט. ועדת חקרה ביקרה את ממשלתה על התנהלותה האי חוקתית בפרשה זו אם כי היא פטרה את פרדריקסן מהטעיה מכוונת של הציבור.[23]
למרות טענות על התנהלות ריכוזית מול שרי הממשלה ומפלגתה, היא זכתה לאחוזי תמיכה גבוהים בסקרי דעת קהל מאז שנבחרה ב־2019.[24]
לאחר שוועדת החקירה פרסמה את ממצאי על פרשת החורפנים, המפלגה הסוציאל-ליברלית הדנית הציבה אולטימטום נגד פרדריקסן, תוך איום להביא הצעת אי אמון נגד ממשלתה אם לא תקרא להקדים את הבחירות.[25] הם אמרו שאם מדה פרדריקסן לא תכריז לבחירות לכל המאוחר עד פתיחת הפולקטינג ב-4 באוקטובר 2022, המפלגה תפיל את הממשלה בהצבעה. אולם בפועל, ניתן היה לעשות זאת רק לאחר הדיון הפותח של הפולקטינג ב-6 באוקטובר, וזו הסיבה שגם רדיקאלה דחה את המועד ביום אחד. ב-5 אוקטובר 2022 פרדריקסן הכריזה על הקדמת הבחירות - והודיעה שייערכו ב-1 בנובמבר 2022.[26]
בנובמבר 2022 הובילה את מפלגתה לניצחון בבחירות, עם הגדלת מספר הנציגים בפרלמנט ל-50, ולכהונה נוספת שלה כראשת הממשלה.[27] בעקבות הבחירות ביצעה שינוי פוליטי משמעותי והקימה ממשלת קואליציה רחבה עם מפלגות המרכז-ימין "Venstre" ומפלגת המתונים. תחת ממשלתה השנייה, חל שינוי במדיניות החוץ והביטחון בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. דנמרק הגדילה את תקציב הביטחון ל-2% מהתוצר וביטלה, באמצעות משאל עם, את החרגתה משיתוף הפעולה הביטחוני של האיחוד האירופי[28][29][30].
ביולי 2023 פורסם כי התמודדה לתפקיד מזכ"לית נאט"ו.[31]
ב-7 ביוני 2024 הותקפה פרדריקסן על ידי גבר בכיכר קולטורבט (Kultorvet) בקופנהגן[32].
יחסה לישראל וליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת כהונתה כשרת המשפטים, התרחש פיגועי הירי בקופנהגן (2015). במסגרת האירוע, נהרג מאבטח ישראלי-יהודי במקום בשם דן אוזן, ופרדריקסן השתתפה בהלווייתו.[33] האירוע לדבריה היה "המשמעותי ביותר בחייה הפוליטיים", והיא ציינה כי היא רואה ערך עליון בשמירה על החיים היהודיים בדנמרק. בשנת 2021 אף כתבה: "שש שנים עברו מאז שהטרור הכה בדנמרק, אולם הכאב אינו עובר. שני חפים מפשע קיפחו את חייהם. משפחות נשדדו מאהוביהם, צעירים יהודים שהגנו על בית הכנסת, חששו לחייהם עצמם... אני מתעבת את האסלאם האלים שעמד מאחורי מתקפת הטרור.... כרה"מ אעשה הכל כדי ללחום בכוחות האופל".[34]
לאחר ההצעה לאסור בחוק את ברית המילה עד גיל 18 בדנמרק ב-2020, הודיעה על התנגדותה הנחרצת למהלך והטילה משמעת סיעתית בסוגיה על מפלגתה.[35] עם זאת הודתה שאינה תומכת בברית מילה כפי שהצהירה בעבר, אולם באותו הזמן היא מתנגדת לאיסור בחוק של המנהג הדתי.
לרגל ציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, הגיעה פרדריקסן לביקור בישראל אותו תיארה כ"מרגש ונוגע".[36]
פרדריקסן שוחחה מספר פעמים עם רה"מ בנימין נתניהו סביב הצלחת הטיפול בקורונה בישראל ובראשם מבצע החיסונים.[37] במארס 2021 הודיעה פרדריקסן כי תגיע לביקור בזק בישראל יחד עם קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ.[38] היא הסבירה כי הרקע לביקורה הוא לימוד מישראל על המאבק בקורונה, חיסון האוכלוסייה והאסטרטגיה הכללית, והקמת מיזם משותף למפעל לייצור חיסונים. היא אף התייחסה לאפשרות כי דנמרק תרכוש עודפי חיסונים מישראל.[39]
עוינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך כהונתה חלה תפנית משמעותית ביחסה של פרדריקסן לישראל, מעמדה מסורתית של תמיכה לעוינות חריפה וקידום צעדים לעומתיים. באוגוסט 2025, על רקע מלחמת חרבות ברזל והמתיחות המדינית, התבטאה בחריפות יוצאת דופן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לתקשורת המקומית בדנמרק. היא הגדירה את נתניהו כ"בעיה בפני עצמה" וטענה כי "יהיה לישראל טוב יותר אם הוא לא יהיה ראש הממשלה". פרדריקסן הוסיפה כי ממשלתו מהווה אתגר לקהילה הבינלאומית וכי "קשה מאוד להשפיע על הנעשה בישראל". במסגרת תפקידה כנשיאת האיחוד האירופי, הובילה פרדריקסן קו נצי אנטי ישראלי. היא הצהירה על כוונתה להפעיל "לחץ מוגבר" על ישראל, שכלל קידום סנקציות פוליטיות וכלכליות. צעדים אלו כוונו לא רק נגד פעילי ימין ושרים בממשלה, אלא גם נגד מדינת ישראל כולה, מתוך מטרה מוצהרת להביא לשינוי במדיניותה.[40]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדה פרדריקסן, ברשת החברתית פייסבוק
מדה פרדריקסן, ברשת החברתית אינסטגרם
מדה פרדריקסן, ברשת החברתית טיקטוק- מדה פרדריקסן, באתר הפרלמנט הדני
ניו יורק טיימס, אישה נועזת אחת עומדת בין גרינלנד לדונלד טראמפ, באתר הארץ, 25 בינואר 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Den yngste danske statsminister nogensinde stiller et ungt ministerhold: Ældste minister er 55 år, DR, 2019-06-27 (בדנית)
- ↑ Thomas Larsen, Mette Frederiksen: et politisk portræt, 1. udgave, 1. oplag, København: Gyldendal, 2019, ISBN 978-87-02-27729-6
- ↑ Derfor går Mette Frederiksen på scenen uden at sige meget - TV 2, nyheder.tv2.dk, 2015-09-19 (בדנית)
- ↑ Portræt: Mette Frederiksen skal finde sin egen vej, Politiken - Den levende avis, 2015-06-20 (בדנית)
- ↑ Anne Sofie kRAGH, Dobbeltpaneret socialdemokrat, Weekendavisen, 2018-02-09 (בדנית)
- ↑ Annabel Sampson, Denmark’s Prime Minister Mette Frederiksen finally marries film director boyfriend, Tatler, 16 ביולי 2020 (באנגלית)
- ↑ ראשת ממשלת דנמרק דחתה את חתונתה בגלל פסגת האיחוד האירופי, באתר הארץ, 26 ביוני 2020
- ↑ Kristian Kornø, Mette F. er blevet skilt, Ekstra Bladet, 2014-04-13 (בדנית)
- ↑ Helle Thorning sætter datter i privatskole, DR, 2010-05-09 (בדנית)
- ↑ Forsker: Når statsministeren må flytte til en hemmelig kommune, er det del af en ødelæggende tendens, DR, 2025-11-09 (בדנית)
- ↑ Lørdag d 26 september 2009, kl 18 09 Del denne artikel Del denne artikel Opdateret lørdag d 26 september 2009, Kl. 18.59, Socialdemokrater vil forbyde købesex, Berlingske.dk, 2009-09-26 (בדנית)
- ↑ Orange, Richard (11 May 2018). "Mette Frederiksen: the anti-immigration left leader set to win power in Denmark". The Guardian. Retrieved 12 May 2019.
- ↑ דנמרק תחרים תכשיטים של פליטים כדי לממן את שהייתם, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2016
- ↑ דנמרק אסרה לבישת בורקה, באתר ישראל היום, 31 במאי 2018
- ↑ סוכנויות הידיעות, בדנמרק חוששים שהפליטים יגרמו למגפות: "נושאים מחלות מידבקות", באתר וואלה, 21 בינואר 2016
- ↑ Mette Frederiksen: The new face of the Danish Social Democratic model
- ↑ Orange, Richard (10 June 2018). "Denmark swings right on immigration – and Muslims feel besieged". The Guardian. Retrieved 13 June 2019
- ↑ "Die SPD sollte sich am Erfolg der dänischen Genossen orientieren (The SPD should be guided by the success of its Danish comrades)". Handelsblatt (in German). 7 June 2019. Retrieved 17 September 2020.
- ↑ www.washingtonpost.com/business/ap-source-trump-has-talked-about-buying-greenland-for-us/2019/08/15/42fbeaa0-bfb3-11e9-a8b0-7ed8a0d5dc5d_story.html
- ↑ טראמפ ביטל ביקור בדנמרק בשל סירובה למכור את גרינלנד, באתר ynet, 21 באוגוסט 2019
- ↑ גרדיאן, השמאל־מרכז בדנמרק פנה ימינה בנושאי הגירה, וצפוי לנצח מחר בבחירות, באתר הארץ, 4 ביוני 2019
- ↑ ראש ממשלת דנמרק בכתה בעת ביקור בחוות חורפנים, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2020
- ↑ Minkkommissionen: Grov vildledning af Mette Frederiksen på pressemøde om minkaflivning, DR, 2022-06-30 (בדנית)
- ↑ Thue Ahrenkilde Holm, Årets første Gallup: Venstre dykker til laveste niveau i mere end tre årtier, Berlingske.dk, 2021-01-29 (בדנית)
- ↑ Sofie Carsten Nielsen: Vil vælte Mette Frederiksen hvis ikke hun udskriver valg inden 4. oktober, DR, 2022-07-02 (בדנית)
- ↑ רויטרס, מהמתת החורפנים לפיצוץ צינורות הגז: המדינה השנייה שתקיים בחירות ב-1/11, באתר ynet, 5 באוקטובר 2022
- ↑ אסף אוני, ובמקביל בדנמרק: גוש השמאל ניצח בבחירות בסיוע הקולות מגרינלנד, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2022
- ↑ Socialdemokratiets kovending: Fra ubetydeligt til afgørende på få måneder - TV 2, nyheder.tv2.dk, 2022-05-27 (בדנית)
- ↑ Maja Hagedorn Hansen, Overblik: Her er forsvarsaftalen - Altinget, www.altinget.dk, 2022-03-06
- ↑ Kasper Kildegaard, Historisk resultat: For første gang smider Danmark et af vores EU-forbehold, Berlingske, 2022-06-01 (בדנית)
- ↑ דב גיל-הר, כך הפסידה ר"מ דנמרק את תפקיד מזכ"ל נאט"ו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 ביולי 2023
- ↑ Jonas Sahl, Mette Frederiksen slået på gaden: Mand anholdt, Ekstra Bladet, 2024-06-07 (בדנית)
- ↑ דן הובא למנוחות בקופנהגן, רה"מ דמעה, באתר ynet, 18 בפברואר 2015
- ↑ Mette Frederiksen, Facebook, Www.facebook.com, 15/02/2021
- ↑ מערכת Jdn, נתניהו הודה לראש ממשלת דנמרק: "על עמידתה האיתנה להגן על מסורת המילה", באתר JDN - חדשות, 2020-09-12
- ↑ 46 מנהיגים, כ-6,300 שוטרים: לקראת פורום השואה הבינ"ל בי-ם, באתר ynet, 16 בינואר 2020
- ↑ https://www.0404.co.il/?p=719387 וכן https://www.gov.il/he/Departments/news/event_conference180121 וכן https://www.gov.il/he/departments/news/spoke_denmark120920
- ↑ אסף אוני, "פסגת חיסונים": מנהיגי אוסטריה ודנמרק יבקרו בישראל בשבוע הבא, באתר מאקו, 27 בפברואר 2021
- ↑ Danmark går enegang og er klar til at købe israelske vacciner - TV 2, nyheder.tv2.dk, 2021-03-01 (בדנית)
- ↑ אסף רוזנצוייג, יצאה בחריפות נגד ישראל: ראש ממשלת דנמרק צפויה לאבד את תפקידה, באתר מאקו, 10 במאי 2026
