מדינות הקיסרות הגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינות הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית כללה 25 מדינות וטריטוריה אימפריאלית, הגדולה שבהן הייתה פרוסיה. למדינות אלו, או Staaten (או Bundesstaaten, כלומר מדינות פדרליות, שם שנגזר מהקונפדרציה הקודמת של צפון גרמניה; הן נודעו כ-Länder בתקופת רפובליקת ויימאר) לכל אחת מהן היו קולות בבונדסרט, מה שהעניק להן ייצוג ברמה הפדרלית.

כמה ממדינות אלה זכו בריבונות בעקבות פירוק האימפריה הרומית הקדושה. אחרות נוצרו כמדינות ריבוניות לאחר קונגרס וינה ב-1815. שטחים לא היו בהכרח צמודים, כמו בוואריה או אולדנבורג – רבים מהם היו קיימים בכמה חלקים (מובלעות), כתוצאה מרכישות היסטוריות, או, במקרים אחדים, מחלוקות של ענפי המשפחה השלטת.

ממלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגלים והסמלים של כל המדינות, הטריטוריה האימפריאלית של אלזס-לורן והפרובינציות הפרוסיות

הדוכסויות הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונדלים של מדינות גרמניה

נסיכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים חופשיות וערי הנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מהמונרכיות הנזכרות לעיל, ערי המדינה הללו היו מאורגנות מבחינה חוקתית כרפובליקות.

טריטוריה אימפריאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מכל שאר המדינות המרכיבות שהוזכרו לעיל, אזור זה, הכולל טריטוריה שנמסרה על ידי צרפת ב-1871 לאחר צרפת-פרוסיה, נוהל לראשונה ישירות על ידי הממשל המרכזי, אך קיבל אוטונומיה מוגבלת ב-1911 עם פרלמנט מדינה נבחר משלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]