מדיניות אור השמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדיניות אור השמשהנגול: 햇볕 정책) היא הבסיס התאורטי למדיניות החוץ של קוריאה הדרומית כלפי קוריאה הצפונית. בשנת 2000 הוענק לנשיא קוריאה הדרומית, קים דה-ג'ונג פרס נובל לשלום על ייזום מדיניות אור השמש.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות אור השמש, שעוסקת ביחסי קוריאה הדרומית-קוריאה הצפונית, נוצרה על ידי קים דה-ג'ונג במטרה להדגיש את הניהול השקט של חלוקת חצי האי הקוריאני. בהיבטים רבים, מדיניות אור השמש מושווית לעיתים רבות למדיניות האוסטפוליטיק שהנהיג קנצלר גרמניה המערבית וילי ברנדט במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, בתקווה לשפר את היחסים של גרמניה המערבית עם גרמניה המזרחית, ברית המועצות, פולין ושאר מדינות הגוש הסובייטי.[1] מדיניות זו שממשיכה עד היום, עומדת בניגוד גמור למדיניות שהונהגה כלפי קוריאה הצפונית לפני כן, שהתמקדה בהכלה.

המונח "מדיניות אור השמש" נלקח ממשלי איזופוס. באגדה השמש והרוח מתחרות זה בזה מי יסיר ראשון מעיל מאדם מסוים. הרוח נשבה בחוזקה, אך הגבר לפת את מעילו. השמש זרחה בחום, והאיש הסיר את מעילו על מנת ליהנות ממזג האוויר הנאה. מטרתה העיקרית של המדיניות היא לרכך את יחסה של קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית באמצעות עידוד האינטראקציה והסיוע הכלכלי.

עקרונות מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה עקרונות מנחים למדיניות אור השמש. ראשית, אין לקבל שום פרובוקציה חמושה מצד קוריאה הצפונית. שנית, קוריה הדרומית לא תנסה לקלוט את קוריאה הצפונית בשום דרך. לבסוף, קוריאה הדרומית באופן פעיל קוראת לשיתוף פעולה בין הצדדים.

היבטים מרכזיים של המדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות אור השמש מבוססת על האמונה שניתן להפחית את המתחים הצבאיים באמצעות מסגרות דו-צדדיות ורב-צדדיות.

האפקטיביות של המדיניות נחקרה לאורך השנים, ובמיוחד כאשר נושא התוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית עלה לכותרות במהלך 2002. תומכי המדיניות, לעומת זאת, טוענים כי זה לא כישלון של מדיניות אור השמש, אלא תוצר של העמדה הקשוחה מצד הממשל האמריקאי.

קווים מנחים של המדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש לקיים דיאלוג בין דרום קוריאה לצפון קוריאה. הדיאלוג יבוצע באמצעות חילופי שליחים ברמה גבוהה.
  • קוריאה הדרומית תספק 3.2 מיליארד דולר לבניית שני כורים גרעיניים בקוריאה הצפונית (כ-75 אחוזים מהעלות של הקמתם).
  • יש להפריד בין פוליטיקה ועסקים. משמעות הדבר היא שהנהלים המשפטיים מופשטים וההגבלות על ההשקעות של קוריאה הדרומית בקוריאה הצפונית הוסרו.
  • סיוע הומניטרי בצורת מזון וסיוע חקלאי יינתן לקוריאה הצפונית. הדבר נועד לאפשר לסייע לקוריאה הצפונית בתקופה של מחסור חמור במזון.
  • יש לעודד מפגשים בין משפחות עם חברים בקוריאה הדרומית ובקוריאה הצפונית אשר הופרדו במקור כאשר חצי האי פוצל במהלך מלחמת קוריאה.[2][3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kim, Hyun-Key (2012). "South Korea's Sunshine Policy, Reciprocity and Nationhood". עמ' 99–111. 
  2. ^ "Korean families reunited after 60 years". BBC News. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2017. 
  3. ^ "Second Korean family reunion in North". BBC News (באנגלית). 24 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2017.