מדינת ישראל (אוניית מעפילים)

מדינת ישראל הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב' של "ההגנה". מאחרונות אוניות המעפילים, היא הפליגה במאי 1948.

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה הקודם היה "אורכידיאה" ‏("Orchidea"); עשויה עץ, שני תרנים, אורך: 33 מ'; רוחב: 7 מ'; עומק ירכתיים 3.5 מ'. צבע אפור לבן; תפוסה של 240 טון; מנוע דיזל אנסלדו; מהירות 6–7 קשר. שם הצופן שנקבע לה: הנרקיס.

רב החובל היה איטלקי והצוות שלצידו כלל שישה ימאים ורופא. מפקד האונייה היה עמי עמיר (זינגר) פלי"ם ולצידו ספי דיכטר ששירת כנהג בבריגדה היהודית והגדעוני עובד שדה.

צוות ההכנה של האונייה כלל את אנשי המוסד לעלייה ב' ופועלים איטלקים. הוכנו דרגשים לעולים וסירת הצלה ל-12 איש. בחרטום היו צריפים ששימשו לאחסון. הספינה צוידה ב-7.5 טון דלק; שמונה טון מים; מזון ל-16 ימי הפלגה. הבריטים כבר הודיעו על יציאתם מן הארץ, ולא היה חשש מפניהם. קבוצת מעפילים אומנה למקרה ניסיון פגיעה מצד אוניות של מדינות ערביות. בספינה היה נשק למקרה של עימות עם הבריטים: שני ברנים ארבעה רובים, תמ"ק ואקדח. כן נבנה סליק למלווים בחרטום מתחת לטנק המים. למקרה עימות היה על המלווים להיכנס לסליק, אולם בפועל לא קרה הדבר.

בהפלגה השתתפו 243 מעפילים; רובם ככולם יוצאי רומניה, בני גילים וחברי תנועות שונות. הם נאספו במחנה שהוקם להם ליד גאאטה שבדרום איטליה מצפון לנפולי. המעפילים חולקו לקבוצות וקיבלו תפקידי סדר, ניקיון וחלוקת מזון. "מדינת ישראל" הפליגה מנמל פורמיה באיטליה ב-8 במאי 1948. נתיב ההפלגה היה מצר מסינה, צפונה לכרתים, מערבית לקפריסין וחוף תל אביב.

התוכנית הייתה להיפגש עם אוניית המעפילים "לניצחון" ולקבל את מעפיליה. אולם עקב הודעת הבריטים על עזיבתם והכרזת המדינה, כבר לא היה צורך בכך. אם כי שתי הספינות נפגשו בדרך כדי להעביר רופא לספינה, במטרה ליילד תינוקת. כוחות בריטים גילו את האונייה בליל 15 במאי 1948. במרחק 20 מיל מחופי הארץ התקרבה משחתת והאירה את האונייה, אך לא נוצר מגע או קשר. הספינה הגיעה לחוף תל אביב ב-16 במאי 1948. תל אביב הותקפה על ידי מטוסי ספיטפייר מצריים, ולכן נדרשה הספינה לצאת לים הפתוח ולחזור לקראת ערב. אז הורדו המעפילים. המעפילים ירדו לחוף תל אביב של מדינת ישראל הריבונית. לאחר מכן נערכו 4 הפלגות נוספות עם עולים בשם 'נרקיס'.

לאחר ההפלגה הזאת הופעלה הספינה כדי להבריח צעירים שיכלו להתגייס לצה"ל ממחנות המעצר בקפריסין ולהעלותם ארצה (הבריטים לא התירו להם לעלות). בנובמבר 1948, בעת סערה, נסחפה האוניה אל חוף סוריה וחולצה על ידי אח"י מעוז.