מדליה אולימפית היא פרס המוענק למתחרים המצליחים ביותר באחת מהתחרויות של המשחקים האולימפיים. המדליות הן, לפי סדר חשיבות יורד, זהב, כסף וארד, והן מוענקות לזוכים במקום הראשון, השני והשלישי, בהתאמה.
הענקת מדליות למתחרים המובילים החלה עם תחילתם של המשחקים האולימפיים המודרניים בשנת 1896. עם זאת, באולימפיאדת הבכורה בשנת 1896 באתונה, לא הוענקו מדליות זהב. במקום זאת[4] המנצחים קיבלו מדליית כסף וענף זית,[5] ושני המתחרים המובילים הנוספים קיבלו ענף דפנה ומדליית נחושת או ארד.[6]
אולימפיאדת פריז (1900) הייתה היחידה בה המדליות היו בצורה מלבנית, בעיצובו של פרדריק ורנון.[7] בנוסף, בחלק מענפי הספורט בתחרות זו לא הוענקו כלל מדליות, אלא גביעים.[8]
המנהג של הענקת מדליות מסוג זהב, כסף וארד עבור שלושת המקומות הראשונים בכל הענפים החל באולימפיאדת סנט לואיס ב־1904, שנערכה במדינת מיזורי שבארצות הברית.[9][8] אם יש שוויון באחד משלושת המקומות הראשונים, מספר מתחרים יקבלו את אותה המדליה, בהתאם, לביצועיהם.[10] בענפים מסוימים (כגון אגרוף, ג'ודו, טאקוונדווהיאבקות) מוענקות שתי מדליות ארד לכל תחרות, ובסך הכל יותר מדליות ארד מאשר הסוגים האחרים.
מדליות אינן הפרסים היחידים המוענקים למתחרים; כל הספורטאים המגיעים עד למקום השמיני מקבלים דיפלומה אולימפית. בנוסף, שמות כל הזוכים במדליות נכתבים על קיר באצטדיון הראשי.[10]
הוועד האולימפי הבין-לאומי (IOC) מכתיב את המאפיינים הפיזיים של המדליות ויש לו את ההחלטה הסופית לגבי העיצוב שלהן. המרכיבים והכללים של המדליות פותח יחד עם הוועד האולימפי הלאומי (NOC) המארח את המשחקים, אם כי ה-IOC קבע כמה כללים מוגדרים:[10]
הזוכים במדליות הם שלושת המתחרים המובילים
צורת המדליות היא בדרך כלל עגולה, וכוללת חיבור לשרשרת או סרט
קוטר המדליות הוא מינימום 60 מ"מ עובי המדליות הוא מינימום 3 מ"מ
הרכב חומרים:
מקום ראשון (מדליית הזהב): מורכבת לפחות בכ-92.5% מכסף, המצופה ב-6 גרם של זהב ; ערך המתכת היה כ-494 דולר אמריקאי בשנת 2010.[11][12]
מקום שני (מדליית הכסף): מורכבת לפחות מ-92.5% כסף;[13] ערך המתכת היה כ-260 דולר אמריקאי בשנת 2010.[11]
מקום שלישי (מדליית הארד): ב-2010 מורכבת מ־97% נחושת, יחד עם עם 0.5% פח ו-2.5% אבץ ; ערך המתכת היה כ-3 דולר אמריקאי ב-2010.[11]
המדליות האולימפיות באולימפיאדת בייג'ינגעל המדליה יהיה רשום ענף הספורט עליו הוענקה המדליה.
המדליות האולימפיות הראשונות בשנת 1896 עוצבו על ידי הפסל הצרפתי ז'ול-קלמנט קפלן, והציגו תיאור של זאוס מחזיק את ניקה, אלת הניצחון מה מיתולוגיה היוונית, בצדה של האקרופוליס.[4] באותה העת המדליות יוצרו והוטבעו על ידי המטבעה של פריז, שייצרה גם את המדליות למשחקים האולימפיים עבור התחרות של 1900. זו הייתה תחילת המסורת של הטבעת המדליות על ידי העיר המארחת. לקראת האולימפיאדות הבאות, העיר המארחת בחרה גם את עיצוב המדליות. עד 1912 מדליות הזהב היו עשויות מזהב מלא.[14]
הוועד האולימפי הגרמני היה מהראשונים שבחרו לשנות את עיצוב המדליות, כשהשינוי היה בצד ההופכי של המדליה. העיצוב, שנוצר בשנת 1972, נוצר על ידי גרהרד מרקס, אמן מהבאוהאוס, והוא כלל את דמויות התאומים מהמיתולוגיה היוונית קסטור ופולוקס.[15] מאז ואילך, לוועדה המארגנת של העיר המארחת יש את הזכות לעצב את הצד האחורי של המדליה כרצונה.
במדליות של אולימפיאדת החורף ישנו מוטיב קבוע של שימוש ב״פתית השלג״, וכן מופיעים, בעיצובים שונים, עלי דפנה וכתרים. המוטו האולימפי Citius, Altius, Fortius מופיע על גבי ארבעת המדליות של משחקי החורף, אך לא במדליות של משחקי קיץ.
מאז תחילת האולימפיאדה המודרנית, בנוסף לספורטאים הזוכים, גם כלל הספורטאים וצוותי התמיכה שלהם, וכן פקידים וחלק מהמתנדבים מקבלים מדליות הנצחה ותעודות. בדומה למדליות של הספורטאים, גם מדליות אלו שונות בעיצובן בין התחרויות השונות, ועם הבדלים בעיצוב בין משחקי הקיץ למשחקי החורף.[16]
אופן הצגת והענקת המדליות והפרסים השתנתה באופן משמעותי מאז אולימפיאדת הקיץ 1932 בלוס אנג'לס שם נערך שינוי שהפך בהמשך לסטנדרט. בתחרות זו הוצג פודיום הניצחון[17] בו המנצח עומד באמצע הפודיום בחלק מוגבה, כשמצידיו, על הפודיום, ניצבים מימין ומשמאל הזוכים במדליות הכסף והארד, בהתאמה.[17].
אולימפיאדת רומא (1960) הייתה הראשונה שבה המדליות נענדו על צווארם של הספורטאים. המדליות היו תלויות על גבי שרשרת של עלי דפנה. כיום הן תלויות על גבי סרט צבעוני.[15] כאשר אתונה אירחה את אולימפיאדת הקיץ ב-2004, הזוכים קיבלו, בנוסף למדליות, גם כתר זר זית. אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), כל מדליסט קיבל בנוסף למדליה גם פסלון עץ עם הלוגו האולימפי.[18]
^Theophrastus, Enquiry into Plants, IV.13.2: 'the wild-olive [kotinos] at Olympia near the temple of zeus, from which the wreaths for the games are made".
^De Coubertin, Pierre; Timoleon J. Philemon; N.G. Politis; Charalambos Anninos (1897). The Olympic Games: BC 776–AD 1896(PDF). The Olympic Games in 1896 - Second Part. Athens: Charles Beck. pp. 232–4. אורכב מ-המקור(PDF) ב-1 באוגוסט 2007. {{cite book}}: (עזרה)
^"After this followed the distribution of the second prizes. The King presented each winner a bronze medal and a laurel branch". (English version) But: "Darauf treten die zweiten Sieger einzeln heran und empfangen aus den Händen des Königs einen Lorbeerzweig und eine kupferne Medaille" (German version) Pierre de Coubertin and others, The Olympic Games In 1 8 9 6,(אורכב 01.08.2007 בארכיון Wayback Machine), Athens, London, Leipzig 1897, p.114 and p. 115. In: The Olympic Games B.C. 776. — A. D. 1896. Part II