מדליית הזהב הצבאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדליית הזהב הצבאית
Army Gold Medal
העיטור בגרסת הצלב (ימין) והמדליה (שמאל)
העיטור בגרסת הצלב (ימין) והמדליה (שמאל)
פרטים
מדינה בריטניהבריטניה הממלכה המאוחדת
סוג אות מערכה
המעניק המונרך הבריטי
למען שירות יוצא דופן במערכות השונות בין 1808 - 1814
זכאות קצינים בצבא הבריטי
סטטוס לא פעיל
דרגות וסוגים מדליה גדולה (גנרלים)
מדליה קטנה (קצינים)
צלב (מעל ארבע מערכות)
נוסד 1810
הענקות
סה"כ הוענקו 849 (מכל הדרגות)
היררכיה
הבא מדליית ווטרלו
עיטור מקביל מדליית השירות הצבאי הכללי

מדליית הזהב הצבאיתאנגלית: Army Gold Medal) הייתה מדליית מערכה אשר הוענקה לקצינים ומפקדים בצבא הבריטי, עבור שירות יוצא דופן במערכות השונות בין השנים 18081814. המדליה ניתנה בשלוש צורות; מדליה גדולה (גנרלים), מדליה קטנה (קצינים נמוכים יותר) וצלב (השתתפות בארבע ומעלה מערכות). בשנת 1847 נוסדה מדליית השירות הצבאי הכללי אשר החליפה רטרוספקטיבית את מדליית הזהב הצבאית והוענקה לכל המעוטרים החיים של המדליה.

העיטור נוסד בשנת 1810 ונועד כאמור לציון שירות מיוחד ויצא דופן של קצינים ומפקדים. מדליה ניתנה עבור שירות במהפכה הצרפתית, במערכות הנפוליאוניות ובמלחמת העצמאות של ארצות הברית כל אלו עד לשנה 1814. מדליית ווטרלו נוסדה כדי לכלול את 'מלחמת מאה הימים' ביניהם קרב קאטר ברה וקרב ווטרלו, מערכות אשר לא נכללו במדליית הזהב הצבאית.

זכאות לעיטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי הענקת העיטור היו מחמירים והוענקו לקצינים אשר פיקדו בפועל על יחידות אשר השתתפו בלחימה באופן פעיל, בקו האש עצמו בלחימת מוסקטים.[1] במערכות מסוימות כגון מערכות מצור (לדוגמה המצור על בדחוס (1812), חיילים רבים אשר לא היו בקו המסאסקטים הפגינו גבורה תחת אש, כמו קציני תותחנים אשר ניהלו את המצור במשך ימים ארוכים, אך אלו לרוב לא היו זכאים לעיטור. ארתור ולסלי כתב במכתבו ללוטננט-גנרל סטפלטון קוטון ב-16 בנובמבר 1813, לאחר קרב פוארטס דה-אונרו, כך:

הייתה הפגזה כבדה על החיילים, אשר בה רבים נפגעו; אך (שמותיהם של) הקצינים של אף קורפוס לא הוחזרו ברשימת המדלייה אשר הקורפוס שלהם לא היה בקו המאסקטים עם האויב. זה הוא הכלל, ואני לא יכול לשנות את זה.[2]

סך הכל אושרו 28 מערכות לציון על גבי העיטור, כך שעד ארבע מערכות אוזכרו על גבי מדליה ומעל ארבע מערכות היה ניתן העיטור הצורת צלב וכל מערכה נוספת הייתה מתווספת בתור אבזם עם שם המערכה (כלומר, ארבע המערכות הראשונות רשומות על גבי הצלב וכל אחד נוסף על אבזם לאורך סרט העיטור). המעוטר בעל המספר הרב היותר של אבזמים הוא ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון אשר עוטר עבור 13 מערכות (4 על הצלב ו-9 בצורת אבזמים).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיטור כאמור התחלק לשני סוגים אשר הוענקו בהתאם לדרגת המקבל; המדליה הגדולה שקוטרה היה כ-5.3 ס"מ הוענקה לקצינים מדרגת גנרל ומעלה; והמדליה הקטנה שקוטרה היה כ-3.3 ס"מ הוענקה לקצינים נמוכים יותר, בדרך כלל החל ממפקדי גדודים וחטיבות. המדליה הגדולה והקטנה נבדלו בגודלן בלבד והורכבו ממדליה בצורת דיסק, התלויה מסרט העיטור על ידי אבזם וטבעת. בצד הקדמי של המדליה הוצגה דמותה של בריטניה ישובה ואוחזת בידה האחת ענף דקל ומגן בצורת היוניון ג'ק ובידה השנייה זר עלי דפנה. מאחורי הדמות שוכבת דמותו של האריה הבריטי. בצד ההפוך של המדליה נכתבה המערכה עליה עוטר המקבל (המערכה הראשונה, האחרות צוינו כאבזמים), כאשר מקיפה את המילה טבעת עלי דפנה.

העיטור בצורת הצלב, עוצב בצורת צלב פאטה אשר במרכזו דמותו של האריה הבריטי ובארבע הדפנות של הצלב נרשמו ארבע המערכות אליהן קיבל המעוטר את הצלב (החל מהמערכה החמישית צורפו אבזמים). הצד ההפוך של הצלב היה זהה לצד הקדמי. צורת הצלב של העיטור העניקה יותר מאוחר השראה לעיצוב צלב ויקטוריה.

למרות שבאותה תקופה לא הוסף שם המקבל לעיטור, היה קיים נוהג לא רשמי של חריטת של המקבל, לעיתים בנוסף לדרגתו ויחידתו, על דופן העיטור.

אבזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדליית הזהב הצבאית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלוחמת העת החדשה והתקופה המדוברת, קו האש המיידי על פני שדה הקרב היה קו המוסקטים. אלמנטים נוספים אשר פעלו בשדה הקרב כמו תותחנים וחיילי הנדסה לא נחשבו בדרך כלל לקבל העיטור. מתוך: [1].
  2. ^ מתוך: [2], עמ' 2-3.