לדלג לתוכן

מדליק פנסי רחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדליקת פנסי רחוב בריטית מנקה פיח בפנס גז, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בעת שרוב הגברים גויסו לצבא.
מדליק פנסים בברסט, בלארוס (15 באוקטובר 2011).

מדליק פנסי רחוב הוא מקצוע שהיה קיים לפני המצאת התאורה החשמלית. מדליק או מדליקת הפנסים הוא אדם שהועסק במטרה להדליק, לכבות ולתחזק את תאורת הרחוב. פנסי הרחוב עד ראשית המאה העשרים כללו מקורות אור שלא נזקקו לרשת החשמל, כמו נרות, מנורות שמן ותאורת גז, וחייבו הדלקה וכיבוי ידניים.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנסי הרחוב המוקדמים ביותר הונהגו בתרבות היוונית והרומית, שם הותקנו למטרות ביטחון, והיו מבוססים על שמן. תאורת רחוב ציבורית פותחה לראשונה במאה ה-16.[1] החל מתקופה זו, ועד תקופת מלחמת העולם הראשונה במאה העשרים, היה זה מקצוע נדרש. מדליקי המנורות סיירו ברחובות הציבוריים בשעת בין ערביים, בכל ערב בימי השבוע, עברו פנס פנס, והדליקו את פנסי הרחוב באופן ידני, באמצעות פתיל דולק הנמצא בקצהו של מוט ארוך.[2] עם עלות השחר, היה מדליק הפנסים חוזר על המסלול, עובר על כל פנס בנפרד ומכבה אותו, באמצעות וו קטן על אותו מוט. תפקידים נוספים של התפקיד היו נשיאת סולם על מנת להגיע לפנסים הגבוהים, ניקוי הפנסים מבפנים כאשר התמלאו בפיח ולכלוך, וחידוש הנרות, השמן או הגז, שהיו אמורים להיות בכמות מספקת בכל פנס רחוב בנפרד.

הסטטוס של מדליקי הפנסים לא היה אחיד. בקהילות מסוימות מונו לתפקיד זה אנשים אחראיים, בתפקיד הדומה לשומרים. אך במקרים אחרים, נחשב אומנם למקצוע נדרש, אך כזה הדורש מעט כישורים קודמים. בכל מקרה, היה מדובר בתפקיד נדרש, של עובד שכיר מטעם הרשות המקומית, תפקיד שאומנם חייב שעות עבודה לא קלות, אך הכניס משכורת קבועה ובטוחה. באותה תקופה איש לא העלה על הדעת אפשרות שהתפקיד עצמו יפסיק להתקיים.

בשנת 1807, בתערוכה של פרדריק אלברט וינסור, נסיך בראונשווייג-וולפנביטל, בקניון Pall בלונדון (אנ'), הוצגו לראשונה מנורות גז, שהיו יעילות יותר באופן משמעותי. הדבר הביא למהפך בתאורת הרחוב, הופסק השימוש בנרות ומנורות שמן בתאורת הרחוב, ופנסי הגז שהיו חזקים ובהירים יותר, הפכו לצורה השלטת של תאורת רחוב. במשך עשרות שנים עדיין היה צורך בהדלקת הגז וכיבויו בכל פנס רחוב בנפרד באופן ידני, מאחר שפנסי הגז המוקדמים דרשו הצתה חיצונית. בהמשך, עד סוף המאה ה-19, פותחו מערכות שאפשרו לאורות לפעול באופן אוטומטי, בכל פנס בנפרד. הדבר הפחית משמעותית את הצורך במדליקי הפנסים, אם כי במשך כמה שנים עדיין היה התפקיד קיים, הן מאחר שעדיין היו פנסים שחייבו הדלקה וכיבוי ידניים, והן מאחר שהיה צורך בניקוי קבוע. הגז בפנס הרחוב היה יוצר פיח כבד מבפנים, המחייב ניקוי הפנסים אחת לכמה ימים. ניקוי פנסי הרחוב, היה בתכיפות נמוכה יותר, ולא כל יום, וסטטוס התפקיד הופחת בהתאמה. הופעתה של תאורת הליבון, שהייתה מחוברת לרשת החשמל האזורית, הייתה מהפכה של ממש, ובפועל ביטלה את הצורך בהעסקת מדליקי הפנסים, והפכה את התפקיד למיותר.

הדלקת פנסי רחוב הוא מקצוע שנכחד כיום. לעיתים נדירות המקצוע קיים באופן נקודתי עבור תיירים, במקומות בודדים, אך בפועל אין בו צורך בתקופה המודרנית. בערים מסוימות מעסיקים אדם בתפקיד על מנת להדליק פנסי רחוב ספציפיים, כדי למשוך תיירות. הדבר קיים למשל בערים זאגרב, קרואטיה;[3] ורוצלב, פולין;[4] ברסט, בלארוס,[5] וכן ברחובות היסטוריים שונים בארצות הברית (אנ').

את מקצוע הדלקת הפנסים החליף מקצוע האחזקה, שבו העובדים רק מחליפים נורות או מתקנים את הפנסים, אך האחזקה היא כוללנית ואינה ייחודית לפנסי רחוב.

בספר הנסיך הקטן, שפורסם לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, עדיין היה מקצוע "הדלקת פנסי הרחוב" מוכר לקורא הממוצע. בספר מתואר מדליק פנסים שחי על אסטרואיד, שמשלים סיבוב סביב צירו כל דקה. לפני זמן רב, הוטלה עליו המשימה של הדלקת הפנס היחיד על הכוכב עם בוא הלילה, וכיבויו עם זריחת השמש. בהתחלה, זמן הסיבוב של הכוכב היה סביר יותר, ולמדליק הפנסים היה זמן לנוח. עם הזמן, הואצה מהירות סיבוב הכוכב סביב צירו, והיממות התקצרו. בסירובו להפנות גב לעבודתו, הוא מדליק ומכבה את הפנס כל דקה. אף על פי כן, מדליק הפנסים הוא הדמות היחידה שהנסיך מוצא בה טעם, משום הנחישות ומשמעות חייו - הדלקת הפנס. במבט לאחור בעיניים מודרניות, ניתן לראות בפרק זה בספר "הנסיך הקטן" משל לתקיעות ואי יכולת להתקדם,[6] אולם בזמן שהטקסט נכתב הראה הדבר, כפשוטו, על מסירות האדם לעבודתו ולמטרותיו, אף כשהתנאים משתנים.

התפקיד, שהיה בעבר מובן מאליו, מוזכר גם באגדה חסידית יהודית מהמאה ה-18, הנותנת כמשל את תפקידם של ה"פנסאים". לפי אותו משל, בהתוועדות חסידית אחת המשיל אדמו"ר הרש"ב כל חסיד ל"פנסאי", שתפקידו להאיר את דרכו של יהודי אחר השרוי בחושך.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדליק פנסי רחוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Schivelbusch, Wolfgang (1987). "The Policing of Street Lighting". Yale French Studies: 61–74. doi:10.2307/2930197. JSTOR 2930197.
  2. ^ Roskell, J. S. and Clark, L. and Rawcliffe, C. (editors) BARTON, Henry (d.1435), of London. – History of Parliament Online (אורכב 16.08.2014 בארכיון Wayback Machine), The History of Parliament: the House of Commons 1386–1421. מסת"ב 9780862999438. 1993.
  3. ^ "Meet the Lamplighters of Zagreb Upper Town". LoveZagreb.hr. 24 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The 10 most important things to see in Wroclaw". WroclawGuide.com. 24 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Юрий Рубашевский. (29 ביולי 2009). Тепло и свет "живого" фонаря (ברוסית). Vecherniy Brest. אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2012. נבדק ב-22 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ צח בן שמואל, מדליק הפנסים כמראה על חיינו האישיים
  7. ^ מדליק הפנסים, הסַדָּר והכובען: המקצועות שלא תמצאו היום, בתוך אתר חב"ד לילדים, ט"ו אלול ה׳תשפ״א, 23 באוגוסט 2021