מדן (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדן הוא, לפי התנ"ך, בנו של אברהם ואשתו האחרת[1] או הפילגש שלו[2], קטורה, שאותה הוא נשא לאישה אחרי מותה של שרה ולאחר שגירש את הגר. למדן היו חמישה אחים: זמרן, יקשן, מדין, ישבק ושוח, בנוסף שני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק. הוא היה הבן השלישי של קטורה, אחרי יָקְשָן, ובנו החמישי של אברהם, אחרי ישמעאל, יצחק, זמרן ויקשן.

יוסף בן מתתיהו מספר כי "ואברהם כונן להם מוצאות בארץ הטראגלאדיטיס ובחבל ארץ ערב המאשרה עד ים האדום."[3] אברהם, ככל הנראה, ניסה להרחיקם מבני יצחק כדי להימנע מסכסוך תוך כדי מילוי משימת ה' שהיא להתפשט ברחבי העולם[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.
  3. ^ Josephus, Flavius, The Antiquities of the Jews, 1.15.1
  4. ^ Josephus, Flavius, The Antiquities of the Jews, 1.4.1-3
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.