מדע אזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדע אזרחי (באנגלית: Citizen science) משלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע[1]. מיזמי מדע אזרחי מכוונים לכלל הציבור, ובהם מתנדבים מרחבי העולם המשתתפים במיזמים של ניטור תופעות אקלימיות, איכות מים, תפוצת ציפורים וגילוי כוכבי לכת וגלקסיות חדשות. כיום, מתנהלים מאות מחקרים, המשלבים את הציבור בביצוע מחקר מדעי, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר ברחבי העולם.

יתרונות המדע האזרחי הם לכל הגורמים המעורבים בו- מדענים, משתתפים פרטיים ולחברה כולה. תלמידים רבים משתתפים במיזמים של מדע אזרחי וכך, תוך כדי ביצוע חקר אותנטי, לומדים על דרך עבודתם של חוקרים ומדענים.

עשרה עקרונות של מדע אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע אזרחי הוא מושג רחב אשר ניתן להתאים וליישם במגוון מצבים ותחומים. קבוצת עבודה של האגודה האירופאית למדע אזרחי בנושא "שיתוף פרקטיקות מיטביות ובניית יכולות" פיתחה עשרה עקרונות של מדע אזרחי[2]. המסמך פותח לשם התווית עקרונות המפתח, המנחים את קהילת המדענים-אזרחים והחוקרים בתחום, והעומדים בבסיסה של הפרקטיקה של מדע אזרחי.

  1. מיזמי מדע אזרחי מערבים את הציבור באופן פעיל במאמצים מדעיים המייצרים ידע או הבנה חדשים. אזרחים יכולים לשמש כמשתתפים, שותפים, או כמובילי מיזמים, ולהם תפקיד משמעותי במיזם.
  2. למיזמי מדע אזרחי יש תוצרים מדעיים אמיתיים. לדוגמה, מענה על שאלת מחקר או גיבוש ידע לטובת פעולות שימור, החלטות ניהוליות או מדיניות סביבה.
  3. ההשתתפות במיזם מיטיבה גם עם המדענים המקצוענים וגם עם המדענים האזרחים. התועלות עשויות לכלול פרסום תוצרי מחקר, הזדמנויות למידה, הנאה אישית, רווח חברתי או סיפוק מהתרומה באיסוף ראיות מדעיות. לדוגמה, אפשרות להשפעה על מדיניות באמצעות עיסוק בסוגיות מדעיות מקומיות, לאומיות ובינלאומיות.
  4. מדענים אזרחים יכולים, אם ירצו, להשתתף בשלבים שונים של התהליך המדעי. ההשתתפות יכולה להיות בעת גיבוש שאלת המחקר, פיתוח השיטות, איסוף הנתונים וניתוחם, וכן הצגת ופרסום הממצאים.
  5. מדענים-אזרחים מקבלים משוב מהמיזם. לדוגמה, כיצד נעשה שימוש בנתונים שאספו, מהם התוצרים המחקריים והחברתיים ומהי מידת השפעתם על המדיניות.
  6. מדע אזרחי נחשב גישת  מחקר כמו כל גישת מחקר אחרת, עם מגבלות והטיות שיש לקחת בחשבון ואף לשאוף לצמצומן. עם זאת, בשונה מגישות המחקר המסורתיות, מדע אזרחי מקנה הזדמנות למעורבות נרחבת של הציבור ולדמוקרטיזציה של המדע.
  7. הנתונים והמטא-נתונים של מיזמי המדע אזרחי יהיו זמינים לציבור וכאשר ניתן, התוצאות מפורסמות בפורמט של גישה חופשית. שיתוף הנתונים יכול להתרחש במהלך או לאחר המיזם, אלא אם כן ישנן מגבלות של בטיחות או פרטיות.
  8. מדענים אזרחים מקבלים הכרה בתרומתם בתוצאות המחקר ובפרסומים הנובעים ממנו.
  9. מיזמי מדע אזרחי מוערכים על פי תרומתם המדעית, איכות הנתונים, חווית המשתתפים והשפעתם הרחבה על החברה או על מדיניות.
  10. המובילים של מיזמי מדע אזרחי מתחשבים בנושאים משפטיים ואתיים הנוגעים לזכויות יוצרים, קנין רוחני, הסכמי שיתוף נתונים, חיסיון וכן תרומה וההשפעה סביבתית של כל הפעילויות.

מדע אזרחי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים מספר מועט יחסית של פרויקטים של מדע אזרחי, אך התחום נמצא בצמיחה מתמדת. אך ישנם מספר מיזמים פעילים:

חשים את האוויר[3]- פרויקט להנגשת נתונים ושיתוף הציבור במחקר על איכות אוויר בישראל. מרוכז בטכניון.

אתר המדוזות הישראלי[4]- איסוף דיווחי משתמשים על מדוזות בחופי הים התיכון.

ספירת ציפורי בר בחצר הבית[5]- איסוף תצפיות משתמשים על מגוון מיני הציפורים בסביבה הקרובה.

ניטור הפרפרים הלאומי בישראל[6]- ניטור פרפרים במסלולים קבועים, ברחבי ישראל. מרוכז על ידי אגודת חובבי הפרפרים בישראל.

תצפיטבע[7] - קהילה מנטרת טבע בגולן, מרוכז על ידי מועצה אזורית גולן.

מן השדה[8]- מערכת מידע שיתופית על מגוון המינים בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדע אזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]