מדרס (נעל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִדרס הוא אביזר שמוכנס לנעליים ומשנה את מנח כפות הרגליים, את עומס משקל הגוף על כפות הרגליים, משנה את היציבה, סופג זעזועים, מפחית כאב, משפר את הנוחות, יוצא חלוקה שווה של הלחצים ומונע לחצים חריגים.

למדרס שלושה מבנים עיקריים: השלד מוגדר משטחו של החלק האחורי בעקב עד לחלק הקדמי שמתחת לכריות כף הרגל, השיפוע בצד האחורי של העקב והשיפוע בצד הקדמי של כף הרגל. כל אלה מהווים זווית מתקנת שמאזנת את מנח כף הרגל[1][2].

קיימות גישות שונות להתאמה ולבנייה של מדרסים. כמו כן, אין אחידות בדרך האבחון והערכה של כף הרגל:[3] יש המתבססים על בדיקות קליניות בלבד, ואחרים על תוצאות מעבדת הליכה המאפשרת ניתוח של תבנית ההליכה ועל בדיקת לחצים של כף הרגל בהליכה. לא קיימת גם אחידות בדרך בה נלקחת תבנית המדרס. נכון להיום התבניות נקבעות באופנים שונים על ידי מטפלים שונים. המדידה יכולה להילקח בנשיאת משקל, בחצי נשיאת משקל, על ידי הטבעה של כף הרגל בחומר קצף פוליאוריטן, בגיבוס ובאמצעות סריקה תלת-ממדית ללא נשיאת משקל. המדרס ייבנה בהתאם לפרמטרים ולמידות כף הרגל.

מדרסים עשויים לסייע במקרים של בעיות אורתופדיות ונוירולוגיות. במקרים האורתופדיים, המדרסים יכולים לסייע בטיפול במניעת כיבים בחולי סכרת, טיפול בכאבי עקב או כריות כף הרגל, מניעת פציעות ספורט כמו שברי מאמץ או פגיעה גידית סביב מפרקי הגפה תחתונה ואף לסייע בהפחתה של עומס מפרקי. במקרים הנוירולוגיים המדרסים יכולים לתמוך ולתקן את מנח כף הרגל כתוצאה מחולשת שרירים.

קיימות מספר שיטות לאיסוף נתונים במטרה להכין מדרסים המותאמים ללקוח:

  • השיטה המדעית - מדרס תפקודי - פותח על ידי דר' מרתון רות באוניברסיטה לכף הרגל בקליפורניה. שיטה זו, המכונה "העתקת המנח הניטרלי של כף הרגל" מתבצעת על ידי עטיפתה בתחבושות גבס או בכפפות פולימריות או בסריקת לייזר תלת ממדית המעתיקות את צורת הרגל, כאשר כף הרגל נמצאת ללא נשיאת משקל. כך המטפל יכול לתקן את מנח כף הרגל ולהביא אותה למנח הניטרלי. מדרס מסוג זה עשוי מחומרים יחסית קשיחים כמו סיבי פחם או פוליפרופילן (Polypropylene) שהוא פולימר תרמופלסטי. נדרש כאן חומר בעל דרגת קשיחות גבוהה על מנת לשנות ותקן את מנח כף הרגל, ובנוסף, לוודא כי המדרס אינו מתעוות תחת העומס של נשיאת משקל עליו.
  • שיטת המדף - מוצר מדף מוכן מראש, אשר נעשה לפי תבנית מוכנה של מידות נעליים. כולל מאפיינים כגון בלימת זעזועים וכן תמיכה חלקית לקשת או לקשתות בכף הרגל, דבר שנחוץ לפעילויות מסוימות. החיסרון במוצר זה הוא ההכנה מראש על פי תבנית כללית ולא לפי תבנית של כף רגל ספציפית, לכן לעיתים הוא לא מתאים למבנה רגל אישי ששונה מהתכנון המקורי של המדרס, ולא מספק לו תמיכה. בנוסף, מדרס זה עשוי מחומרים רכים אשר לא יכולים לסייע בתיקון מנח כף הרגל.
  • שיטת המחשב - בשיטה זו יש לדרוך בעמידה על משטח עם חיישנים (סנסורים) על מנת לקבל תמונה דו-ממדית של דריכה במצב סטטי. בשלב הבא ניתן לספק מדרסי מדף מוכנים מראש על פי תוצאות התפלגות עומס הדריכה (אין גיבוי מחקרי לכך[4]) והתמונה הדו-ממדית שהתקבלה, או לחלופין להכין מדרס חדש אשר מותאם לכף הרגל בצורה מדויקת יותר. שיטה זו דומה לשיטת ההטבעה בספוג כאשר נלקחות מידות של מבנה כף הרגל בעת נשיאת משקל.
  • שיטות ההטבעה בקופסת ספוג - העתקת הרגליים נעשית באמצעות הטבעתן בתוך קופסת ספוג לצורך קבלת תמונה תלת ממדית מדויקת יחסית של כף הרגל. הספוג שבקופסה הוא חומר שמקבל את צורת הרגל רק אם הרגל מוכנסת בלחץ. קיימות מספר גישות לשימוש בקופסת ההטבעה (כולן שיטות סטטיות):
    • לדרוך בעמידה לתוך הקופסה. התוצאה המתקבלת היא העתקת הדריכה בעומס מלא.
    • לדרוך לתוך הקופסה בישיבה. התוצאה המתקבלת היא העתקת הדריכה בעומס חלקי.
    • להצמיד את קופסת הספוג אל הרגל כשהרגל באוויר. התוצאה המתקבלת היא העתקת הדריכה בעומס חלקי.

הבעיות הנפוצות שבהן ניתן לטפל באמצעות מדרסים תפקודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כאבי גב
  • כאבי שרירים
  • עייפות ברגליים
  • כאבי עקב- "דורבן"
  • נקעים חוזרים
  • כאבי ברכיים
  • עצמות בולטות בכפות הרגליים
  • בעיות יציבה
  • הגנה על רגליהם של חולי סוכרת
  • שברי הליכה אצל חיילים
  • הגנה על רגליהם של ספורטאים מקצועיים
  • תסמונת כאב העקב (כמו דורבן או פגיעה ברצועה הפלנטרית)
  • פלטפוס – קשת נמוכה, הולפוס – קשת גבוהה
  • פרונציה מוגברת (קריסה פנימית של כף הרגל)
  • תפס עצבי (Morton's neuroma)
  • נקעים חוזרים
  • קאלוס (עיבוי של העור)
  • הלוקס ואלגוס – בוהן קלובה
  • הלוקס ריגידוס
  • שברי מאמץ בכף הרגל והשוק
  • מטטרסלגיה (כאב בכריות כף הרגל)
  • פגיעה במערכת הגידים (Achilles tendinopathy, Tibialis posterior dysfunction)
  • שין ספלינט – כאבים לאורך החלק הקדמי של השוק
  • תסמונת הכאב הקדמי בברך (Anterior knee pain syndrome)
  • אוסטיאוארתריטיס - שחיקת סחוס הירך/ הברך/ כף הרגל/ הקרסול
  • כאבי ברכיים כולל פגיעה של גידים / רצועות
  • כאבים בירך
  • הבדל באורך רגליים
  • מחלות פרקים
  • כף רגל סוכרתית

יעילות המדרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרסים יכולים להשפיע על מספר גורמים

  • ייצוב כף הרגל במנח הנכון ובכך להשפיע על המנח הנכון של הברכיים מפרקי הירכיים והגב
  • מניעת היווצרות שלפוחיות ויבלות בכפות הרגליים
  • ספיגת זעזועים טובה
  • המדרסים מפחיתים הופעת נקעים
  • במצב של סוכרת או מחלות מפרקים, מדרסים עוזרים במניעת היווצרות פצעים וכיבים בכפות הרגליים. במקרה של פצע או כיב קיים, המדרס בנוי כך שנמנע מהפצע לחץ כלשהו, וכך מתאפשרים תנאים המזרזים החלמה. מדרסים לחולי סוכרת[5] חייבים להתבסס על חומרים טבעיים שכן כל חומר סינתטי עלול להוביל להזעה בכפות הרגליים, שפשופים, חיכוכים ונזק שילך ויחמיר. ברוב המקרים מדרסים לחולה סוכרת יהיו עשויים שעם, ועוד כדאי להדגיש כי בנוסף לשימוש קבוע במדרסים מותאמים אישית יש להקפיד על היגיינה מושלמת.
  • החומרים בהם משתמשים בייצור מדרסים יעילים הם חומרים שתומכים, בולמים זעזועים וגם מרפדים לפי הצורך
  • נדרשים ידע וניסיון רב של האורטוטיסט הלוקח מידות למדרסים


מדרסים בראי המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה של נחיצותם של מדרסים בכאבי מפרקים שונים בגוף והיכולת לפענח אם שימוש בהם יעזור לכאבים שונים בגוף האדם:

מדרסים וכאבי ברכיים מחקר מ- 2018 מהעיתון המדעי לרפואת ספורט[6], השווה בין קבוצת תרגול למפרק הברך לעומת קבוצת תרגול למפרק הברך ולכף הרגל ושילוב מדרסים כטיפול בכאב בברך. התוצאות הראו שהקבוצה שבנוסף לתרגול שהתמקד בברך שילבה גם תרגול לכף הרגל והשתמשה במדרסים ביומיום, דיווחה על הקלה משמעותית יותר בכאב מאשר הקבוצה שביצעה אך ורק תרגולים ממוקדים לברך. השיפור נשמר כארבעה חודשים, אך לא נשמר בחלוף שנים-עשר חודשים.

הנתונים לבניית המדרס שהוצגו במאמר אינם מאפשרים שחזור של המדרס שנעשה בו שימוש, מאחר שנבנה ככל הנראה על פי פרמטרים לא מדויקים. מכאן, לא באמת נוכל להסיק מסקנות לגבי המדרס הספציפי והיעילות שלו כפי שהוצג במחקר. למרות זאת, כן ניתן ללמוד ממחקר זה כי קיים קשר בין מנח כף הרגל לכאב בברך וכי תיקון של המנח יכול לשפר את הסימפטומים בברך.

מחקר אחר משנת 2017 מעיתון טכנולוגיה מסייעת[7], בדק האם המדרס יכול להועיל במקרים של שינויים ניווניים בברך כאשר הכאב ממוקם בחלקה הפנימי של הברך כשהברכיים הם מסוג גנו ווארוס, כלומר: רגלי O. נמצא שהמדרס משפר את תבנית התנועה ומפחית משמעותית את מידת הכאב. סקירה נוספת בנושא משנת 2018 מהעיתון הבריטי לרפואת ספורט[8], הגיעה למסקנה ששיפוע חיצוני במדרס יכול להשפיע על הביו-מכניקה של הברך ולשנות את מנח כף הרגל. התוצאות הראו ששיפוע חיצוני במדרס מפחית באופן משמעותי כוחות ומשפר כאב.

יעילות מדרסים במצב של כאב בכפות הרגליים - כאב בעקב הוא תסמונת מורכבת וחשוב לאבחן את מקורו. הכאב יכול להיות ממקור של דלקת של הרקמה שמחברת בין האצבעות לעקב (הפציה הפלנטרית) או אטרופיה או ניוון של רקמת השומן בעקב. הסיבה לכאב תשפיע על סוג ומבנה המדרס שנתאים. לא בכל מקרה של כאב בעקב, נתאים מדרס. חשוב להבין האם יש קשר בין הכאב למכניקה אבנורמלית של כף הרגל, והאם קיימת בעיה במנח כף הרגל שעשויה להיות מקור לכאב. מדרס לא תמיד יפתור כאב בעקב כי לעתים, הבעיה אינה כרוכה במנח כף הרגל.

בסקירה שבדקה את השפעת המדרסים על כאב בעקב, בעיתון הבריטי לרפואת ספורט 2018[9], נמצא כי לא קיימות הוכחות התומכות ביעילות המדרס בהורדת הכאב ולא נמצאת יעילות של מדרס לפי מידה, בהשוואה למדרס שהנו מוצר מדף. בסקירה הוצג מגוון של מדרסים, עם וללא תמיכה בקשת הפנימית, קשיחים ורכים, עשויים סיליקון, ומדרסי מדף מוכנים. עובדה זו מקשה על הסקת מסקנות לגבי יעילות המדרס. בנוסף, לא ברורה סיבת הכאב בעקב והאם הוא בכלל קשור למנח ביו-מכני לא תקין של כף הרגל. לכן תוצאות המחקר לגבי חוסר יעילות המדרסים אינה תקפה.

בסקירה של עשרים מחקרים ב- 2017 מעיתון כף רגל[10], בדקו יעילות של טיפול שמרני בכאב בעקב. הטיפול השמרני כלל מדרסים, הדבקות טייפינג, גלי הלם, לייזר, דיקור יבש, וגלי רדיו. נמצא כי לכל השיטות הייתה השפעה מסוימת על הכאב אך השיפור היה קטן. איכות המחקרים נמוכה יחסית ולא ניתן להגיע למסקנה חד-משמעית לגבי היעילות של השיטות. ניתן ללמוד מכך שהטיפול בכאב בעקב הוא מורכב. מכאן, ניתן להסיק כי קיימת חשיבות לדיוק ולספציפיות בעת קביעת סוג ושיטת התאמת המדרסים, אחרת לא ניתן יהיה להסיק מסקנות תקיפות לשימוש הקליני היומיומי.

סקירה אחרת מ- 2011 גם מהעיתון הבריטי לרפואת ספורט[11] בדקה יעילות של מדרס בשינוי ביו-מכני של מנח העקב למניעת קריסה פנימית. מצאו כי למדרסים, לנעליים ולטייפינג יש את היכולת למנוע קריסה פנימית מוגברת. ככל שהקריסה פנימה גדולה יותר יש צורך בתמיכה חזקה יותר. הסיקו כי יש מקום לשקול שילוב של תמיכה בנעליים ובמדרסים.

מחקר מ- 2018 מעיתון אורתופדיה בינלאומי[12] בדק את יעילות המדרס כאשר קיים כאב בחלק הקדמי של כף הרגל. נמצא כי השיפור המשמעותי ביותר אכן היה בשימוש במדרסים בהשוואה לאפשרויות טיפול אחרות. במחקר זה נבדקו מגוון סוגים של מדרסים כגון מדרסים רכים, חצי קשיחים, קשיחים ותרמופלסטים על מנת לנסות להסיק מסקנות. ובכל זאת,לא ניתן היה להסיק איזה סוג של מדרס הוא היעיל ביותר.

מדרסים ויעילותם להפחתת כאב גב תחתון - הביסוס המחקרי לשימוש במדרסים עבור כאב גב תחתון אינו חזק. אך ממספר עבודות מחקר נמצא כי ישנן אבחנות ספציפיות בכף הרגל הגורמות לשינוי משמעותי בתבנית ההליכה כגון הלוקס ריג'ידוס (הגבלה בטווח התנועה בבוהן הראשונה בכף הרגל) או פגיעה בחלקה האמצעי של כף הרגל או הקרסול. סטייה תנועתית בגפה תחתונה בעקבות אבחנות מסויימות של כף הרגל כן מצריכה התאמת מדרסים.

בסקירה מ- 2014 מעיתון בנושא פגיעות מוסקולוסקלטליות[13] הסיקו כי חשוב לעודד את הקלינאים לזהות את המטופלים עם כאב גב תחתון אשר ניתן להשיג עבורם הטבה על ידי התאמת מדרסים. נתאים מדרסים רק לקבוצת מטופלים אלו כי במקרים אלו תהיה הטבה הן בכאב, הן בתבנית התנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sam Khamis, Gali Dar and Ziva Yizhar, The Relationship Between Foot and Pelvic Alignment While Standing, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4519225/?report=reader
  2. ^ ד"ר סאם חמיס, איימקס - מדרסים ביומכאניים, http://www.imacs.co.il/
  3. ^ Kolata, Gina, "Close Look at Orthotics Raises a Welter of Doubts", https://www.nytimes.com/2011/01/18/health/nutrition/18best.html
  4. ^ Telfer S.; Gibson KS; Hennessy K; Steultjens MP; Woodburn J, Computer-aided design of customized foot orthoses: reproducibility and effect of method used to obtain foot shape, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22541310
  5. ^ מדרסים לחולי סוכרת - אילו מדרסים מתאימים לחולי סוכרת?
  6. ^ Carsten M. Mølgaard Michael Skovdal Rathleff Jane Andreasen Marianne Christensen, Foot exercises and foot orthoses are more effective than knee focused exercises in individuals with patellofemoral pain, https://www.jsams.org/article/S1440-2440(17)30445-0/fulltext
  7. ^ Roshanak Baghaei Roodsari,Ali Esteki,Gholamreza Aminian,Ismaeil Ebrahimi,Mohammad Ebramim Mousavi,Basir Majdoleslami &Fatemeh Bahramian show less, The effect of orthotic devices on knee adduction moment, pain and function in medial compartment knee osteoarthritis: a literature review, https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.3109/17483107.2016.1151952?journalCode=iidt20
  8. ^ Shaw KE, Charlton JM, Perry CKL, The effects of shoe-worn insoles on gait biomechanics in people with knee osteoarthritis: a systematic review and meta-analysis, https://bjsm.bmj.com/content/52/4/238.info
  9. ^ Whittaker GA, Munteanu SE, Menz HB, et al, Foot orthoses for plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis, https://bjsm.bmj.com/content/52/5/322
  10. ^ Stefano Salvioli,Maddalena Guidi,Giulia Marcotulli, The effectiveness of conservative, non-pharmacological treatment, of plantar heel pain: A systematic review with meta-analysis, https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0958259217300615?via%3Dihub
  11. ^ Roy T H Cheung, Raymond C K Chung, Gabriel Y F Ng, Efficacies of different external controls for excessive foot pronation: a meta-analysis, https://bjsm.bmj.com/content/45/9/743.long
  12. ^ Isabel Arias-Martín, María Reina-Bueno, Pedro V. Munuera-Martínez, Effectiveness of custom-made foot orthoses for treating forefoot pain: a systematic review, https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00264-018-3817-y
  13. ^ Vivienne Chuter, Martin Spink, Angela Searle & Alan Ho, The effectiveness of shoe insoles for the prevention and treatment of low back pain: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials, https://bmcmusculoskeletdisord.biomedcentral.com/articles/10.1186/1471-2474-15-140

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.