בית הספר למחקר - מכון ויצמן למדע
.JPG) | |
| מכון ויצמן, בנין המנהלה (2007) | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1958–הווה (כ־68 שנים)  |
| מיקום | |
| מיקום |
רחובות,  ישראלמכון ויצמן למדע |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°54′30″N 34°48′43″E / 31.908333333333°N 34.811888888889°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הספר למחקר - מכון ויצמן למדע  מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ קריית עקרון, __ מועצה אזורית ברנר ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה ממערב ומצפון: __ נס ציונה | |
  | |
בית הספר למחקר - מכון ויצמן למדע (עד 2024: מדרשת פיינברג) הוא מוסד אוניברסיטאי להשכלה גבוהה בעיר רחובות, אשר מעניק תוארי .M.Sc ו-.Ph.D (תואר שני ודוקטורט). התארים מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה של מדינת ישראל ועל ידי מדינת ניו יורק בארצות הברית. המדרשה הוקמה ב-1958 כזרוע האקדמית של מכון ויצמן ומכשירה את תלמידיה לתפקידים בכירים במחקר מדעי באקדמיה ובתעשייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה בית הספר נחנך ב-8 באפריל 1966 בשם "מדרשת פיינברג"[1], על שם איש העסקים היהודי-אמריקאי אברהם פיינברג, שהיה יושב ראש "הוועדה האמריקנית למען מכון ויצמן" ובשנים 1971–1976 יו"ר חבר הנאמנים של המכון[2][3][4].
מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור וב-2009 נערכו שינויים במבנה[5].
ב-2024 החליט המכון להסיר את שמו של אברהם פיינברג משם המדרשה, ושמה שונה לבית הספר למחקר - מכון ויצמן למדע.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התלמידים מעורבים באופן ישיר במחקר השוטף המנוהל במכון ויצמן, ומקבלים מלגות קיום כדי שיוכלו להקדיש את מלוא זמנם למחקר וללימוד.
בית הספר כולל מספר מסגרות על פי תחומי מחקר שונים: "מרכז על-שם אהרון קציר" לחקר מדעי החיים, שם דגש מיוחד על מדעים מולקולריים וביופיזיקה, "בית ספר למחקר במדעי הביולוגיה על-שם אקארד", "בית ספר למחקר במדעי הביוכימיה על-שם לורי לוקיי", "בית ספר למחקר במתמטיקה ובמדעי המחשב על-שם מורוס", "בית ספר למחקר במדעי הפיזיקה", "בית ספר למחקר במדעי הכימיה על-שם סולו דואק ומאוריציו דואק".
ה"מרכז למחקר בסיסי על-שם קושלנד" מופקד על הענקת מלגות קושלנד, הניתנות למועמדים מתאימים, במיוחד בשלב הפוסט-דוקטורט, אשר קיבלו את תואר הדוקטור, או מקביל לו ממוסד מוכר בתוך שלוש שנים ממועד קבלת המינוי. רבים מהמועמדים שזכו במלגת קושלנד מגיעים מחוץ לישראל.
דקאני מדרשת פיינברג ובית הספר למחקר לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| יוסף גיליס | 1959–1965 |
| מיכאל פלדמן | 1966–1971 |
| חיים הררי | 1972–1977 |
| שמואל שאלתיאל | 1978–1983 |
| ריצ'רד הורנרייך | 1984–1989 |
| בנימין גיגר | 1990–1995 |
| שמואל (סם) שפרן | 1996–2001 |
| יוסף ירדן | 2002–2007 |
| ליאה אדדי | 2008–2013 |
| אירית שגיא | 2014–2019 |
| גלעד פרז | 2019–2025 |
| מאיה שולדינר | 2025–מכהנת |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר למחקר - מכון ויצמן למדע- מדרשת פיינברג, באתר מכון ויצמן
- מדרשת פיינברג(הקישור אינו פעיל), באתר אגודת ידידי מכון ויצמן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחנכה מדרשת פיינברג במכון וייצמן למדע, למרחב, 8 באפריל 1966
- ^ אברהם פלג, אברהם פיינברג יו"ר חדש של מכון וייצמן, מעריב, 11 בנובמבר 1971
- ^ תרם מיליון וחצי דולאר למכון וייצמן, מעריב, 30 ביולי 1972
- ^ מרקום זיו יו"ר מועצת המנהלים במכון וייצמן, דבר, 11 בנובמבר 1976
- ^ על המבנה של המדרשה, באתר מכון ויצמן