מדרש הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14. החיבור נחשב כגולת הכותרת של יצירת יהדות תימן ויהדות עדן.

קטע מכתב יד של מדרש הגדול

מבנה ותוכן המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור הוא ליקוט של מדרשים המופיעים בתלמודים, בספרי המדרשים הקדומים ובתרגומי התנ"ך. בחיבור מובאים גם פירושים משל הגאונים והראשונים (בעיקר הרמב"ם) וכן משל המחבר עצמו, כשכולם ערוכים ומשולבים עם מדרשי חז"ל כמקשה אחת. חלק מהחיבורים שמהם נלקטו המדרשים הם חיבורים שאבדו בינתיים או ששרדו בצורה מקוטעת כגון: מכילתא, ספרי זוטא, מדרש תנאים, ועוד מדרשים קדומים שאין להם זכר בספרות המדרשים הנפוצה. ייחודו של מדרש הגדול הוא בכך שאין הוא ליקוט גרידא, אלא במקומות רבים בנה המחבר סוגיות שלמות המורכבות ממובאות ומציטוטים ממקומות שונים.

המדרש כתוב בלשון עברית בלבד והיא צחה מאוד, זאת בניגוד למקובל בתקופתו בתימן ובמזרח לשלב את השפה הערבית. אין בו מדעים ופילוסופיה, גם זאת בניגוד למקובל. לפני כל פרשה, מופיעות פתיחות פיוטיות מתחרזות, המושפעות מן הפיוט הארץ ישראלי הקדום.

מדרש הגדול זכה לתפוצה רחבה בתימן ועשרות ואולי מאות כתבי יד של המדרש נמצאים כיום. ידועים שלושה פירושים שנתחברו בתימן על המדרש: ספר "המרגלית" שנתחבר בשנת 1580 והוא עוסק בפרשנות מילולית למדרש, ספר "סגולת ישראל" לרב ישראל הכהן מהמאה ה-17, פירושו מעמיק והוא מפרש את המדרש בכמה רבדים הכוללים קבלה ופילוסופיה, והפירוש השלישי הוא הגהות והערות של הרב יחיא בשירי בשולי מדרש הגדול שהעתיק, גם הוא מהמאה ה-17.

מהדורה מדעית של הספר הודפסה בהוצאת מוסד הרב קוק בעשרה כרכים ובההדרתם ועריכתם של אישים שונים: ספרים בראשית ושמות יצאו לאור על ידי הרב מרדכי מרגליות (תש"ז 1947 - תשי"ז 1957), ספר ויקרא יצא לאור על ידי הרב עדין שטיינזלץ (תשל"ו 1975), ספר במדבר יצא לאור על ידי צבי מאיר רבינוביץ (תשכ"ז 1967) וספר דברים יצא לאור על ידי הרב שלמה פיש (תשל"ג 1972).

מדרש הגדול כמקור למדרשים אבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל אופיו של מדרש הגדול כחיבור מלקט, הוא מכיל בתוכו קטעים שלמים ממדרשים שהיו לפניו, ולאורך הזמן אבדו. בראשית תקופת חכמת ישראל זוהתה תכונה זו של המדרש, והוחל בניסיון לשחזר מתוכו את המדרשים האבודים.
הרב דוד צבי הופמן ליקט מתוך מדרש הגדול קטעים אותם הוא זיהה כחלקים מתוך המכילתא דרשב"י, והוציא אותם לאור בשנת 1905. בשנת 1995, לאחר גילוי קטעי גניזה מרובים של המכילתא דרשב"י, הוציאו יעקב נחום אפשטיין ועזרא ציון מלמד מהדורה חדשה של המכילתא, המתבססת בחלקה על קטעי הגניזה, ובחלקה על ציטוטים ממדרש הגדול.
מדרש נוסף שליקט הופמן מתוך מדרש הגדול היה מדרש תנאים לספר דברים, המכונה גם "מכילתא דברים". הופמן הוציא לאור את מהדורתו למדרש תנאים בשנת 1908. בשנת 2021 פרסמו החוקרים פרופסור מיכל בר-אשר סיגל ודוקטור אבי שמידמן כי אלגוריתם ממוחשב שפיתחו מסוגל לסנן מתוך מדרש הגדול קטעים שמאוחרים למכילתא דברים, וכן קטעים המופיעים במקורות אחרים, ולהשאיר בידיהם רק קטעים שמקורם במכילתא דברים. [1][2]
חוקר אחר, חיים שאול הורוביץ ליקט מתוך מדרש הגדול קטעי מדרש על ספר במדבר, אותו הוא זיהה כמדרש בשם "ספרי זוטא במדבר". המדרש יצא לאור יחד עם מהדורתו של הורוביץ לספרי במדבר בשנת 1917.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחי המדרש
מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michal Bar-Asher Siegal, Avi Shmidman, Reconstruction of the Mekhilta Deuteronomy UsingPhilological and Computational Tools, Journal of Ancient Judaism 1, 2018
  2. ^ גדעון לבחוקרים הצליחו לאתר מדרש שאבד לפני מאות שנים בעזרת אלגוריתמים, באתר הארץ, 06:49, 17 בדצמבר 2021