מדרש שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב'). נקרא גם אגדת שמואל, או אגדתא דשמואל.

עריכתו וזמן חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכתו מבוססת על המשנה, התוספתא ומדרשי הלכה, שעליהם הוסיף העורך ביאורים ופירושים משל עצמו. שיטה זו של תוספת ביאורים של העורך אינה מוכרת בעריכת מדרשים אחרים, מוקדמים או מאוחרים יותר. המקורות המצוטטים הם של האמוראים. ציטוט מהיצירה נמצא אצל רש"י מהמאה ה-11. רוב מאמריו של מדרש זה לקוטים ומבוססים על התלמוד הירושלמי, פסיקתא, תנחומא, מכילתא דרבי ישמעאל, ויקרא רבה, רות רבה, איכה רבה, קהלת רבה, אסתר רבה ושיר השירים רבה. יש בו מאמר אחד מתלמוד בבלי ממסכת ערובין (ס"ד, בפ"ב אות י').

אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ, טען כי מסדר המדרש חי בזמן הגאונים. שלמה בובר סבר כי העורך חי בזמן קדום יותר, וזאת משום ששמות האמוראים הנזכרים במדרש הם שמות ארץ-ישראליים. על עריכה מאוחרת מעידים המבואות שמופיעים במדרש ואשר מנוסחים בנוסח שאינו אופייני לתקופה הקדומה.

הוצאתו בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור ראה אור בדפוס בקושטא בשנת רע"ז. הוא נדפס שוב בשנת 1546 בדפוס ונציה ביחד עם מדרש שוחר טוב על תהילים. בדפוס פראג (1613) הציג המו"ל בשער הספר את מדרש שוחר טוב ומדרש שמואל.[דרושה הבהרה] כאשר נדפס המדרש בדפוס זה, עם פירושו של יעקב בר נפתלי הירש מבראדי, קרא לו בטעות שוחר טוב.[דרושה הבהרה] החיבור נדפס גם על ידי שלמה בובר בקרקוב בשנת 1843.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]