מדרש תהילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על ספר תהילים, מלבד מזמור קכ"ג ומזמור קל"ג.

המדרש נקרא גם מדרש שוחר טוב וזאת מהפסוק בו פותח המדרש שֹׁחֵר טוֹב, יְבַקֵּשׁ רָצוֹן (ספר משליפרק י"אפסוק כ"ז). רש"י כינה את המדרש "אגדת תְּהִלִים".

המדרשים על ספר תהיליםפרק קי"ט עד מזמור קנ מאוחרים מקובץ המדרשים הקדום.‏[1] מדרשים רבים הועתקו מילקוט שמעוני. לדעת שלמה בובר מקור המדרש הוא בארץ ישראל בעת העתיקה, אך רבים מהחוקרים שוללים זאת. לדעת אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ המדרש נערך בתקופת הגאונים באיטליה.

לשון המדרש היא ברובה עברית.

חלב הלביאה היא מעשייה נודעת שמקורה במדרש תהילים. עיבוד לגירסת המדרש נכנס לספרו של חיים נחמן ביאליק "ויהי היום" ובעקבותיו עובד המדרש גם במסגרת סדרת האנימציה אגדות המלך שלמה.

מדרש נוסף שהתפרסם וצוטט רבות על ידי אנשי הציונות הדתית, ובין השאר הופיע בספר מכתבים לטליה[2]: "בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך, הרי היא המדינה קרובה לך, כך אמר להם הקב"ה לישראל, אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין". השימוש במדרש זה נעשה הן בהקשר של סמיכות השואה לקום המדינה והן בהקשר של סמיכות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות צילום של הספר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב , ידיעות אחרונות, 2006, ע"מ 272.
  2. ^ מכתבים לטליה עמוד 121, המדרש הוא על פרק כ פסוק ב
  3. ^ בספר מכתבים לטליה זה מפורש בהקשר של השואה, במאמר של הרב שמואל בירנבוים המדרש מופיע בהקשר של סמיכות יום הזיכרון ויום העצמאות
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.