מדרש תלמוד תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תלמידי מדרש תלמוד תורה

מדרש תלמוד תורה היה מוסד לימודים יהודי-מסורתי לבנים צעירים שהוקם ונסגר מספר פעמים בין השנים 18321951 בבגדאד שבעיראק. רבים מבוגריו שימשו כרבנים ואישי ציבור בבגדאד ובישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד המחצית השנייה של המאה ה-19, היו בקהילה היהודית בעיראק מוסדות לימוד מסורתיים שכונו "סתאד' " או "חדרים". אחרי תקופה זו נוספו למערכת החינוך עשרות "חדרים" נוספים, ותנאי הלימוד המסורתיים שופרו באופן יחסי. בעקבות כניסתם של מוסדות לימוד מודרניים לעיראק בתחילת המאה ה-20, החלה דעיכת הלימוד המסורתי בערים המרכזיות[1]. הדעיכה נמשכה עד להקמת "מדרש תלמוד תורה" הראשון בשנת 1832, שמטרתו הייתה להציע לבני עניים בעיקר חינוך מסורתי כתחליף לחינוך המודרני שהתפשט. "מדרש תלמוד תורה" בולט נוסף הוקם בשנת 1869, ונתמך על ידי גבירים מקומיים, והרב שלמה בכור חוצין נמנה עם מייסדיו. הוא שרד עד שנת 1875 בלבד, ותלמידיו עברו ללמוד במוסדות של כל ישראל חברים. כדי להרחיב את מעגל ההשכלה לשכבות נוספות של מעוטי יכולת ועניים בעיקר, הקים הרב יחזקאל אל ווקיל שוב פעם מוסד לימודים דומה בשנת 1932, והפעיל אותו עד שנת 1951. בין השנים האלו שימש הרב מנשה שהרבני כמורה במוסד במשך תקופה.

המוסד על כל שנותיו נועד בעיקר לילדי עניים שהוריהם לא יכלו לשלם שכר לימוד, וחפצו כי יתחנכו במוסד מסורתי. מתכונת הלימודים כללה בין היתר לימוד תנ"ך, תלמוד, כתיבת רש"י חצי קולמוס, ועוד. אולם בשנותיו האחרונות כלל גם מקצועות נוספים כדוגמת היסטוריה, השפות עברית, אנגלית וערבית. לאחר סיום הלימודים ב"מדרש תלמוד תורה", התלמידים המצטיינים היו ממשיכים למדרש בית זלכה, והשאר למוסדות לימוד נוספים.

בין השנים בהן לא פעלו מוסדות בולטים, המשיכו לפעול מסגרות דומות תחת השם "מדרש תלמוד תורה". בשנת 1906 שימש בוגר המוסד הרב יצחק מכמל כמורה לתנ”ך, תלמוד ועברית במוסד. בשנת 1919 החל להכשיר מורים במוסד, ושימש גם כמורה לשיעורי עברית, דקדוק ותולדות עם ישראל[2]. בין השנים 19181920 שימש עזרא חדד כמורה לערבית, היסטוריה ואנגלית במוסד.

בשנת 1910 מנה המוסד כ-2,000 תלמידים[3]. בשנת 1929 מנה המוסד כ-1,000 תלמידים[4]. נכון לשנת 1910, הקהילה היהודית החזיקה את התלמוד תורה מכספיה, ונכון לשנת 1925 קיום המוסד היה תלוי בתרומות והקדשות בעיקר[5].

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בניגוד אליהן, המשיכו בכפרים ללמד ב"חדרים" באופן מסורתי.
  2. ^ חכם יצחק מכמל, החכם היומי
  3. ^ מכתבים מתוגרמה, עיתון הצפירה, Jpress, ‏3 בנובמבר 1910
  4. ^ החינוך בין יהודי בבל, עיתון דבר, Jpress, ‏13 בינואר, 1929
  5. ^ עליית המוני מהגרים לא"י, עיתון דאר היום, Jpress, ‏19 ביולי 1925