מהדורה מדעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מהדורה ביקורתית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחל אליאור, היכלות זוטרתי, מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח.

מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתיתאנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים. עריכת מהדורה מדעית של טקסט היא דוגמה נפוצה לעבודת דוקטורט במדעי הרוח. הפקת מהדורה מדעית אורכת זמן רב ודורשת פעמים רבות שהות של החוקר בספריות ברחבי העולם המחזיקות עותקים מקוריים ואיתור עותקים באוספים פרטיים, מכירות פומביות ומקורות אחרים. עריכת מהדורה מדעית דורשת היכרות אינטימית עם הטקסט, השפה בה נכתב והדיסציפלינה המדויקת במסגרתו נחקר. חלקים מתוך מהדורה מדעית או מהדורות מדעיות של קטעים קטנים (פרגמנטים) מתפרסמים תדיר בכתבי עת מדעיים בתחום מדעי הרוח. פרסום המהדורה מאפשר בסיס מוסכם להמשך המחקר ולדיון ביקורתי במהדורה עצמה על ידי חוקרים עמיתים. על אף שלרוב מדובר בטקסטים עתיקים, נערכות מהדורות מדעיות גם לטקסטים מודרניים, למשל בתחום הספרות והשירה, בהם מתחקה החוקר אחר טיוטות והגהות מקוריות של המחבר.[1].

מרכיבי המהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה המדעית תכלול בדרך כלל את המרכיבים הבאים:

  • הצגת כל הטקסט המקורי, לדעת החוקר, תוך הוספת קטעים חסרים, או קטעים הנמצאים רק בעותקים מסוימים, תוך ציון מדויק של המקור וכן ציון מקטעי טקסט מתוך הטקסט המקורי (לדעת החוקר) שהושמטו בעותקים אחרים.
  • הנגשה של הטקסט לקורא ולקהילת המחקר: הדפסה בהירה (לעתים ראשונה, אם לא היו לטקסט מהדורות דפוס קודם לכן), מספור שורות של הטקסט (לשם יצירת מכנה משותף לדיונים אקדמאים עתידיים), חלוקה שלו לפרקים (מסורתית או חדשה), פיסוק וניקוד (שלעתים יש בהם משום פרשנות של הטקסט) והשלמת ראשי תיבות וקיצורים, לשם קריאות.
  • אפראט: הערות שוליים מבארות, המפנות למאמרים מדעיים, לטקסטים מקבילים ולמקורותיו של המחבר המקורי.
  • מבוא המפרט את אופן ביצוע המחקר ובפרט את רשימת כל המקורות הראשוניים של הטקסט שאותרו, תוך מתן סימנים מזהים עבורם (לרוב תוך ציון הספרייה או הספריות בהן הם נמצאים).
  • תיאור תהליך העבודה והשיקולים שהובילו את החוקר לבחירות שערך.
  • התזה הרעיוניות אותה מניח החוקר לפתחו של העולם האקדמי באשר למועד חיבור הטקסט, זהותו של המחבר (שלרוב הוא עלום או אפוקריפי) ועולמו האינטלקטואלי והתרבותי ומקומו של הטקסט הנחקר במסגרת זו.
  • לעתים תכלול המהדורה הביקורתית תרגום של הטקסט המקורי (משפה מתה לשפה מודרנית (למשל מארמית או לטינית) או לאחת משפות המחקר המקובלות כגון גרמנית או אנגלית).

סוגי מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר שיטות בהן נקטו מהדירים בהכנת מהדורות ביקורתיות או מדעיות של טקסטים:[2]

  • השיטה האקלקטית - המהדיר בוחר בכל קטע בחיבור את הנוסח הנכון לראות עיניו מבין עדי הנוסח שלפניו, וכולל מדור "חילופי נוסחאות" על מנת להציג את התמונה השלמה. התוצר המתקבל בדרך כלל הוא רצף קריא ועשיר.
  • השיטה הדיפלומטית (נקראת גם "שיטת הטקסט המועדף" או Codex optimus) - המהדיר בוחר עד נוסח מועדף, עליו מתבססת כל המהדורה. קיימות שיטות רבות לבחור את עד הנוסח המועדף (הקדום ביותר, השלם ביותר, הנקי ביותר מבחינת כתיב ושיבושים וכדומה) ועל המהדיר לציין את הקריטריונים שהנחוהו בבחירתו ואת חסרונותיו של הנוסח המוביל. בגוף המהדורה נכללים שינויים ותיקונים מן הנוסח המוביל, בתוך הרצף או במדור ייעודי של חילופי נוסחאות.
  • השיטה הגנאלוגית שמה לעצמה מטרה לשחזר את אילן היוחסין של השתלשלות הנוסח, בהנחה ששחזור זה יעזור לקביעת הנוסח המקורי של החיבור. השיטה חוקרת אילו כתבי יד נובעים מאותו טופס-אב, ואז הנוסח שבכתבי יד אלו, גם אם הם מרובים, ניתן לייצוג על ידי עד נוסח יחיד.
  • השיטה הסינופטית ראו להלן

מהדורה סינופטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורה סינופטית או "סינופסיס" היא מהדורה מדעית מיוחדת, הכוללת את הצגתם המשווה של מספר עותקים של מקורות (דפוס או כתבי יד) "מתחרים", באופן שכל שורת טקסט מוצגת מול כל שורה במקורות המקבילים. אופן הצגה זה מאפשר למצוא מקבילות מילוליות בין המקורות המקבילים; השמטות או הוספות; אפשרות זיהוי דילוג על מילים או אותיות שהושמטו או עוותו כחלק מתהליך העתקה; צנזורה שהוחלה על טקסט ועוד. השלב הסינופטי הוא כלי עבודה של החוקר בדרכו להפקת המהדורה המדעית ולעתים רואה אור בנפרד כנספח למהדורה או כמאמר מדעי נפרד.

הדיגיטציה מאפשרת יצירת מהדורות השוואתיות רחבות-היקף (בניגוד למקום המצומצם על דף מודפס ניתן לבצע באופן ממוחשב השוואות ברמת שורה בין עותקים רבים מאד, איתור "משפחות" של מקורות לפי אפיון של השמטות או החלפת מילים שיטתית וכדומה).[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D . C . Greetham, Textual Scholarship: an Introduction, New York and London, 1994 ISBN 978-0815317913
  • D . C . Greetham, Scholarly Editing: A Guide to Research, New York, 1996 ISBN 978-0873525619
  • E . Vinaver, Principles of Textual emendation, C . Kleinhenz (ed.), Medieval Manuscripts and Textual Criticism, North Carolina Studies in the ROMANCE Languages and Literatures 173, Symposia 4, Chapel Hill 1976
  • M . L . West, Textual Criticism and Editorial Technique, Stuttgart, 1973 ISBN 978-3598774010
  • G . T . Tanselle, Classical, Biblical, and Medieval Textual Criticism and Modern Editing, Studies in Bibliography 36 (1983), pp . 21-68

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, הוצאת דביר, 1990
  2. ^ ענת רייזל, מבוא למדרשים, עמ' 45-46 הע' 28
  3. ^ להרחבה: https://scholarlyeditions.mla.hcommons.org/2015/09/02/cse-white-paper/