מהרגר
 | |
| חורבות במהרגר | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות | התקופה הנאוליתית, תקופת הברונזה |
| תקופות |
התקופה הנאוליתית, תקופת הברונזה  |
| נבנה |
7000 לפנה״ס |
| סוג |
אתר ארכאולוגי |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1974 |
| חפירות | 1974–1986, 1997–2000 |
| ארכאולוגים |
Jean-François Jarrige Catherine Jarrige |
| מיקום | |
| מדינה |
 פקיסטן |
| מיקום | בלוצ'יסטן |
| קואורדינטות | 29°12′45″N 67°40′15″E / 29.2125°N 67.670833°E |
  | |
מֶהְרְגַר (באֻרְדוּ: مہر گڑھ) הוא אתר ארכאולוגי נאוליתי הממוקם במישור כאצ'י (אנ') בבלוצ'יסטן שבפקיסטן.[1] האתר ממוקם ממערב לנהר האינדוס, בין הערים הפקיסטניות של ימינו, כוויתה, קלאת (אנ') וסיבי (אנ'), כ-750 קילומטרים צפונית לקראצ'י.
האתר משתרע על שטח כ-2,000 דונם.[2] החלק הקדום ביותר ממוקם בפינה הצפון מזרחית של האתר, היה כפר חקלאי קטן בשטח של כ-2 קילומטרים רבועים, המתוארך בין השנים 7000 לפנה"ס עד 5500 לפנה"ס.
האתר מיוחד בשל עדויות לחקלאות המבוססת על זני חיטה מבויתים, ביות וגידול בעלי חיים.[3] כמו כן נמצאו בו ממצאים ארכאולוגיים, המעידים על יכולות ייצור ועיטור קרמיקה, ברמה גבוהה, ביחס לתקופת המעבר בין התקופה הנאוליתית לתקופת הברונזה.[3]
תקופות ההתיישבות באתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופה I (5500–7000 לפני הספירה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת מהרגר I הייתה נאוליתית וקדם קרמית (אנ'). החקלאות המוקדמת ביותר באזור פותחה על ידי נוודים למחצה שהשתמשו בצמחים כמו חיטה ושעורה ובעלי חיים כמו כבשים, עיזים ובקר. המבנים הוקמו מלבני בוץ לא אפויים וברובם היו ארבע חלקים פנימיים. נמצאו קבורים רבים עם חפצים, כמו: סלים, כלי אבן, כלים מעצמות, חרוזים, צמידים, תליונים, ולעיתים גם בעלי חיים. בקברים של זכרים נמצאו גם קונכיות, טורקיז, לפיס לזולי, צלמיות של נשים ובעלי חיים וכן גרזני אבן (המוקדמים ביותר בדרום אסיה).
בשנת 2001, ארכאולוגים שחקרו את שרידיהם של גברים ממהרגר גילו שבתקופתם היה כבר ידע ברפואת שיניים. במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Nature, באפריל 2006, פורטו העדויות העתיקות ביותר לקידוחי שיניים באנשים חיים: אחד-עשר שיניים טוחנות שנמצאו בהן קידוחים. הממצאים מתוארכים ל-7,500 עד 9,000 שנים לפני הספירה.[2][4]
התקופה השנייה (5500–4800 לפני הספירה) והתקופה השלישית (4800–3500 לפני הספירה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופות נאוליתיות קרמיות (שימוש בכלי חרס) ומאוחר יותר כלקוליתית יוצרו חרוזי פאיאנס מזוגגים וצלמיות מטרקוטה נעשו מפורטות יותר. פסלוני הנקבות היו מעוטרים בצבע, עם תסרוקות וקישוטים מגוונים. בתקופה השנייה נמצאו שתי נקברות שגופן נמשח באוכרה. רוב מנחות הקבורה כללו רק קישוטים, נמצאו חותמים מטרקוטה ועצם עם עיצובים גאומטריים. הטכנולוגיות כללו עיבוד אבן ונחושת, בורות כבשנים וכורי היתוך למתכות שונות.
שלב Togau
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת תקופת ההתיישבות השלישית הופיעה באתר קרמיקה זהה לזו שנמצאה ב-Togau (תל גדול באזור Sarawan בבלוצ'יסטן) וכן גם במזרח אפגניסטן. קרמיקה מסוג Togau הייתה מעוטרת בעיצובים גאומטריים עם דמיון לסימנים ומוטיבים שהיו ברחבי האזור ומחוצה לו, עד לאיראן וטורקמניסטן. ונעשתה עם אובניים. כלי Togau היו עם עיצובים שחורים על חרס אדום והתאפיינו בצורות גאומטריות ובדמויות חיות מסוגננות. אחד המאפיינים היה רצועת ווים או צורות 'S', אחת אחרי השנייה, שנראות משהו כמו דשא גלי.[2]
מהרגר תקופות IV, V ו-VI (3000–3500 לפני הספירה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופה IV הייתה בסביבות 3500–3250 לפני הספירה, תקופה V מ-3250–3000 לפני הספירה, והתקופה השישית הייתה בסביבות 3000 לפני הספירה.
מהרגר תקופה VII (2000–2600 לפני הספירה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין 2600 לפני הספירה ו-2000 לפני הספירה, ננטש האתר והתושבים עברו ליישוב מבוצר גדול יותר נאושארו (אנ') שנמצא כחמישה קילומטרים מהאתר. בתקופה זו הייתה, כאשר תרבות עמק האינדוס בשלבי הביניים של התפתחותה.[5]
הארכאולוג Massimo Vidale טוען שסדרת חצאי העמודים שנמצאו באחד המבנים במהרגר, שתוארך בסביבות 2500 לפנה"ס, כדומה מאוד לחצאי עמודים שנמצאו בתקופה הרביעית ב-שהר-י סוח'תה.[6]
מהרגר תקופה VIII
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקופה האחרונה נמצאת בבית הקברות ביישוב Sibri, כשמונה קילומטרים ממהרגר.
אורח חיים וטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי מהרגר חיו בבתים בנויים מלבני בוץ, אחסנו את התבואה שלהם באסמים, עיצבו כלים עם עפרות נחושת מקומיות וציפו את מיכלי הסל הגדולים שלהם בביטומן. הם טיפחו זנים מתורבתים של שעורה, חיטה, שזיפים סיניים ותמרים. הם רעו כבשים, עיזים ובקר. תושבי התקופה המאוחרת (5500 לפני הספירה עד 2600 לפני הספירה) השקיעו מאמץ רב במלאכות, כולל סיתות צור, בורסקאות, ייצור חרוזים וחרשות מתכת.
הדוגמה הקדומה ביותר הידועה של שיטת השעווה האבודה נמצאה בקמע נחושת בצורת גלגל, בן 6,000 שנה, שהתגלתה באתר מהרגר. הקמע נעשה מנחושת טהורה (ללא סגסוגת).
קבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצוותים הארכאולוגים סרקו באתר כ-360 קברים.[2]
קדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות לקדרוּת מתחילות מתקופה II. בתקופה השלישית, הממצאים הולכים וגדלים, עם שימוש באובניים, והם כוללים עיצובים מורכבים יותר וגם מוטיבים של עלי גפן, בעלי חיים. פסלוני הנשים האופייניים מופיעים החל מהתקופה הרביעית והממצאים מראים עיצובים ותחכום מורכבים יותר. עיצובי עלי פיקוס קדוש משמשים לקישוט מתקופה VI.[8] נעשה שימוש בכמה טכניקות שריפה מתוחכמות מתקופות VI ו-VII ובתל MR1 נמצא אזור שהיה מיועד לתעשיית החרס. עם זאת, לקראת התקופה השמינית, נראה שהאיכות והמורכבות של העיצובים נפגעו עקב ייצור המוני, וכן בשל עניין גובר בכלי ברונזה ונחושת.
צלמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלמיות הקרמיקה העתיקות ביותר בדרום אסיה נמצאו במהרגר. הם יוצרו בכל תקופות היישוב והיו נפוצים עוד לפני הופעת החרס. הפסלונים המוקדמים ביותר הם פשוטים למדי ואינם כוללים פרטים מורכבים. צלמיות "מפורטות" החלו להופיע כבר בסביבות 4000 לפני הספירה: פסלוני נשים עם תסרוקות אופייניות למקום וכן שדיים בולטים. פסלונים של זכרים החלו להופיע רק מתקופה VII ונהיו נפוצים, בהדרגה. ברבים מהפסלונים הנשיים הן נראות אוחזים בתינוקות, והתפרשו על ידי חוקרים, כמתארים את האלה האם. עם זאת, כמה חוקרים העדיפו להשתמש במונח "פסלונים נשיים עם משמעות פולחנית".[9][10]
קבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר מהרגר נמצאו שלושה סוגי קבורה:
- קבורה בודדת, שבה פרט בודד היה סגור בקירות בוץ צרים.
- קבורה קולקטיבית, שבה התגלו שלדים של שישה פרטים שונים, שהונחו במצב מכופף, ממזרח למערב, עם קירות דקים מלבני בוץ.
- עצמות ילדים נמצאו בצנצנות גדולות או בקבורות כדים (4000-3300 לפני הספירה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Stone age man used dentist drill". 2006-04-06. נבדק ב-2025-03-29.
- ^ 1 2 3 4 Mehrgarh 7000–2000 BCE, The Human Journey (ב־)
- ^ 1 2 Mehrgarh: The Roots of the Indus Civilization in Pakistan, ThoughtCo
- ^ A. Coppa, L. Bondioli, A. Cucina, D. W. Frayer, C. Jarrige, J.-F. Jarrige, G. Quivron, M. Rossi, M. Vidale, R. Macchiarelli, Early Neolithic tradition of dentistry, Nature 440, 2006-04, עמ' 755–756 doi: 10.1038/440755a
- ^ Michael Wood, In Search Of The First Civilizations, Random House, 2013-04-30, עמ' 58, ISBN 978-1-4481-4164-7
- ^ Art and Archaeology of Southwest Asia (2021-03-15), A Warehouse in 3rd Millennium B.C. Sistan and Its Accounting Technology, נבדק ב-2025-03-31
- ^ Vessel - Pakistan (Baluchistan) - Indus Civilization, Mehrgarh style, The Metropolitan Museum of Art, 2022-03-16
- ^ Upinder Singh, A History of Ancient and Early Medieval India: From the Stone Age to the 12th Century, Pearson Education India, 2008, pp. 103-105, ISBN 978-81-317-1120-0
- ^ Upinder Singh (2008). A History of Ancient and Early Medieval India: From the Stone Age to the 12th Century. pp. 130–. ISBN 9788131711200. ארכיון מ-9 ביולי 2022. נבדק ב-30 במרץ 2025.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Sarah M. Nelson (בפברואר 2007). Worlds of gender: the archaeology of women's lives around the globe. Rowman Altamira. pp. 77–. ISBN 978-0-7591-1084-7. ארכיון מ-9 ביולי 2022. נבדק ב-30 במרץ 2025.
{{cite book}}: (עזרה)