יחיא צאלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מהרי"ץ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מהרי"ץ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מהרי"ץ (פירושונים).

הרב יחיא צאלח (מכונה גם מהרי"ץ או מהרי"ץ-צאלח; 1713 - 1805), היה מגדולי רבני תימן במאה ה-18, מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר הספר "פעולת צדיק", ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחשוון בשנת ה'תע"ד (1713)[1] לרב יוסף בן הרב הדיין צאלח. כבר בילדותו הפגין מהירות תפישה, זיכרון ועמקות בלימודיו. למד אצל סבו הרב צאלח, ואצל זקני הדור הרב יחיא קרואני והרב סעדיה קטיעי. כשגדל היה תלמיד חבר לשני "גדולי הדור" הרב דוד משרקי והרב יחיא הכהן עראקי.

לפרנסתו עסק במלאכת הצורפות, כמנהג רבני תימן שהתפרנסו ממקצוע כדי לא להטיל עצמם על הציבור. בשנת השלושים לחייו עזב את מלאכת הצורפות ועסק בכתיבת ספרי תורה ומגילות, מפני שמלאכה זו נקייה יותר. בהיותו כבן 43 שנה מונה לרב הראשי וראש אב בית דין לכל קהילות תימן, וכבר לפני כן שימש כחבר בית דין בבתי דין קודמים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין. הרב צאלח היה עניו, אך גם תקיף כשמדובר היה בסטייה מההלכה. עמד בראש הישיבה הכללית בצנעא, שם נאספו רבני העיר לדון בשאלות הלכתיות בכל יום. הרב צאלח העמיד תלמידים רבים, בהם בנו הרב אברהם והרב יוסף קארה, שניהם המשיכו אחריו ברבנות[2].

דרכו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו מאופיינים בעיון ובבקיאות. בתחילה נטה לפסוק כדעת רבי יוסף קארו בעל "השולחן ערוך", אולם לאחר מכן החליט שאין זו דרכה של יהדות תימן והחל לפסוק בדרך כלל כדעת הרמב"ם. בכך הושפע מזקני דורו, הרב יהודה צעדי והרב פנחס עראקי הכהן, שדבקו יותר ברמב"ם ובמנהגי תימן מאשר בשולחן ערוך:

דע דארץ המערב ומצרים וארץ התימן אתריה דהרמב"ם הוא וזה גלוי ומפורסם בספרים ובפי כל. וכ' השירי כנסת הגדולה סי' קכ"ח דגם ארץ המערב אתריה דרבינו הבית יוסף [=ר"י קארו]. ולמדתי מהשירי כנסת הגדולה שם בהגהת הטור דאם יש מחלוקת באיזה דין בין הרמב"ם ורבינו בית יוסף דנהיגינן כהרמב"ם אפי' באתריה דהב"י. ובשאר מלי דלא פליג הרמב"ם או שלא נזכר בדבריו ונזכר בדברי הב"י נהיגינן כהבית יוסף אף דשאר פוסקים פליגי עליה עיין שם. וזה דבר מוסכם גם מהסברא בידינו קודם ראותי דברי השכ"ג דו"ק:

– שו"ת פעולת צדיק חלק ב סימן רנא

גולת הכותרת של חיבוריו הוא ספר השו"ת "פעולת צדיק", הספר נחלק לשלושה חלקים סובב ומקיף את כל פינות ההלכה, תשובותיו מנוסחות בקצרה, משפטים מקיפים וקולעים. אין הספר כולל את כל התשובות שהשיב, אלא רק מעט מזעיר מהם. ספרו "עץ חיים" הוא פירוש רחב ידיים מקיף על התכלאל (הסידור התימני הכולל את כל התפילות וההליכות היהודיים שבמעגל השנה). הפירוש נכתב מתוך קנאותו למסורת תימן העתיקה והמדויקת, קנאות שהושפעה מהרב יהודה צעדי. ר' יעקב ספיר, שביקר בתימן כחמישים שנה לאחר פטירת צאלח, כותב עליו בספרו "אבן ספיר" כך: "והיה גדול בחכמת הקבלה ובעל מופת לרבים, גם סופר מהיר ואומן היה, ראיתי ספרי תורה ומגילות כתב ידו נחמד למראה... ושמו גדול בכל ארץ התימן והולכים לאור פסקיו והכרעותיו כהלכה למשה מסיני".

קרוב לחמישים שנה הנהיג את יהדות תימן, עד לפטירתו בכ"ח בניסן ה'תקס"ה (1805).

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעולת צדיק - שו"ת, שלשה חלקים
  • עץ חיים - תכלאל עם פירוש
  • זבח תודה - על הלכות שחיטה בשו"ע
  • שערי קדושה - דיני שחיטה וטרפות בקיצור
  • שערי טהרה - דיני נידה בשפה הערבית, כדי שיובן לנשים.
  • מעיל קטֹן - הוצאת "חדרי תימן", נהריה, תשנ"ב.
  • אורח לחיים - פירוש על חמש מגילות, מובא בתכלאל שיצא בהוצאת ר' שמעון צאלח תשמ"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לתאריך הולדתו ראה הרב יוסף קאפח, "הרה"ג יחיא בכה"ר יוסף צאלח זצ"ל (מהרי"ץ)", בתוך: כתבים ב, ירושלים תשמ"ט עמ' 997
  2. ^ על הרב קארה העידו כי ידע את רוב סוגיות התלמוד עם רש"י בעל פה מילה במילה וכך היה מלמד בישיבתו, עיין בספר סערת תימן
תקופת חייו של הרב יחיא צאלח על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן