מהרן פרוזנפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהרן פרוזנפר
Maharan-Prozenfer.png
לידה 1966 (בן 56 בערך)
המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19852011 (כ־26 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש האגף התקציבים במשרד הביטחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תת-אלוף מהרן פרוזנפר (נולד ב-1966) הוא קצין צה"ל בדימוס, שירת כיועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) וראש אגף התקציבים (את"ק) במשרד הביטחון. בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו עלתה לישראל מאיראן בשנת 1969.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985, לאחר סיום תואר ראשון בכלכלה ולימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב התגייס לצה"ל.

בין תפקידיו, שירת בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה כראש לשכת עוזר ראש אג"ם אלוף זאב לבנה, בלשכת סגן הרמטכ"ל (שהוגדר כראש אג"ם), בתקופה שבה אהוד ברק ואמנון ליפקין שחק שימשו כסגני הרמטכ"ל. לאחר מכן כראש הלשכה הראשון של מפקד פיקוד העורף שהוקם לאחר המלחמה. כמו כן היה ראש לשכת מפח"ש - מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה).

מאוחר יותר, התקדם פרוזנפר לתפקידים יותר בכירים, ביניהם ראש מחלקות תקציביות במשרד הביטחון וביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל.

בשנת 2004 מונה לתפקיד ראש מחלקת תקציבי יבשה באגף התקציבים שבמשרד הביטחון.

ב־30 ביולי 2007 מונה על ידי הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ומנכ"ל משרד הביטחון פנחס בוכריס לתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והועלה לדרגת תת-אלוף, שבמסגרתו ניהל את תקציב הביטחון בסך 70 מיליארד ש"ח לשנה.

בתפקידו כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקציבים של משרד הבטחון הוביל מספר רב של רפורמות משמעותיות ומגה פרוייקטים בצה"ל ובמשרד הבטחון , אשר השפיעו רבות על ההתנהלות של מערכת הבטחון והכלכלה הישראלית כולה, שנים קדימה.

בשנים בהם מילא את תפקידו פעל ליישום המלצות דוח וועדת ברודט שאושרה על ידי ממשלת ישראל ובככל זה ריכוז ופרסום צעדי התיייעלות בתוך צה"ל ובמשרד הבטחון בהיקף של מעל 3 מיליארד ש"ח אשר הופנו לטובת התעצמות צה"ל. לראשונה נבנתה תוכנית רב שנתית של צה"ל ומשרד הבטחון אשר התבססה על מסגרת תקציבית רב שנתית, שאושרה על ידי הקבינט הבטחוני וכללה את יישום לקחי מלחמת לבנון השניה. בכלל זה, הכפלת אימוני היבשה, עלייה משמעותית ברמות מלאי של תחמושת, חלפים להעלאת מספר ימי הלחימה וכן תוכנית התעצמות להתמודדות עם האיום הבליסטי ומעגל שלישי ובכלל זה פיתוח חץ 3 , קלע דוד , כיפת ברזל, חתימת עסקת רכישת F35 , תוכנית הנמ"ר ועוד.

למרות המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 והטלטלות הפיננסיות העולמיות, התוכנית הרב שנתית "תפן" בוצעה במלואה ואף תוך הקדמה של חלקים נרחבים ממנה בגין היערכות לאוימים קונקרטיים. מעבר לכך קודמו תוכניות נוספות כגון מים כלכליים, הצוללת השישית ועוד.

תא"ל מהרן יזם והוביל רפורמות מרחיקות לכת בהתנהלות הכלכלית של מערכת הבטחון , תוך הסתכלות על ההשפעה הדו כוונית של הבטחון על הכלכלה הישראלית וההיפך. בין היתר יזם והקים את המערך התקציבי והכלכלי של צה"ל. במסגרת זאת הוביל רפורמת עומק שבמסגרתה כל הקצינים והנגדים העוסקים בתחום הכלכלה , התקציב , ניהול השכר וניהול המשאבים ביחידות צה"ל השונות, הוכפפו מקצועית ליועץ הכספי לרמטכ"ל.

עם החלת השינוי הנ"ל, הופקד היועץ הכספי לרמטכ"ל על הפיתוח המקצועי וההכשרה שלהם, על איוש הקצינים הכלכלנים ביחידות ובזרועות צה"ל השונות וכן על פיתוח תורה כלכלית ייעודית להתנהלות של צה"ל ומשרד הבטחון.

בתקופה הנ"ל נבנתה התורה הכלכלית של מערכת הבטחון בתחום של ניהול התקציב, ניהול הוצאה על כח אדם ושכר, ניהול משאבים לדרג הנפרש, ניהול ומדידת תהליכי התייעלות , תחת החזון הכללי של המערך הכלכלי ובכלל זה תרומה לכלכלה הישראלית. בהמשך לכך נכתבו מחדש מאות רבות של הוראות היועץ הכספי לרמטכ"ל המהווים את התורה הכלכלית של צה"ל ומשרד הבטחון ולאורה פועלים כלל הכלכלנים.כמו כן הוכנס השימוש במערכות ERP וביצוע בקרות תקציביות ממוכנות.

מהרן הקים את בית הספר הצבאי לתקציב וכלכלה בשיתוף עם החוג למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בית הספר הצבאי לתקציב וכלכלה מכשיר כיום את כלל עתודאי הכלכלה ורואי החשבון בצה"ל, את קציני צה"ל ואנשי משרד הבטחון העוסקים בניהול משאבים ושכר וכן את הקצונה הבכירה העוסקת בניהול בכיר.

כחלק מהראייה של נכס הבטחון , קרי ההשפעות החיוביות של הבטחון על הכלכלה הישראלית בתחומים של העלאת הפריון, הגברת הצמיחה הכלכלית, הייצוא הבטחוני , תרומה לחברות ההזנק, פיתוח הטכנולוגיה הישראלית ועוד, הוקם תא כתבים כלכליים בדו"צ ואוייש על ידי כלכלן, בתיאום עם דובר צה"ל תא"ל אבי בניהו, על מנת לפרסם ולתת ביטוי לנכס הבטחון והשפעותיו על הכלכלה הישראלית.

כמו כן , בפעם הראשונה פירסם מהרן לציבור הרחב , ספרי דברי הסבר בלתי מסווג על תקציב הבטחון, הכולל מגמות ונתונים רבים בנוגע לתקציב הבטחון. https://www.mod.gov.il/Documents/takziv_2011_2012.pdf

כחלק מהראייה המשקית הכוללת, יזם והוביל יחד עם המדען הראשי מר אלי אופר ובתמיכת משרד האוצר, את הקמת קרן מימד המיועדת לעודד חברות הזנק ישראליות בפיתוח טכנולוגיות דואליות - צבאי/ אזרחי - הקרן הוקמה במטרה לעודד מעבר של טכנולוגיות צבאיות לשימושים אזרחיים וכן לאפשר לחברות הזנק ישראליות לפתח טכנולוגיות אזרחיות שיש בהם שימושים בטחונייים אפשריים. הקרן מנוהלת במשותף על ידי מפא"ת והמדען הראשי, כאשר המימון הראשוני הועמד על סך 60 מיליון ש"ח, על ידי שלושת המשרדים משרד הבטחון-משרד האוצר-המדען הראשי. https://innovationisrael.org.il/infrastructure/rnd/meimad

תא"ל מהרן הוביל את הסכמי הגג של משרד הבטחון והאוצר, לפינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ לדרום. תחילה הוביל את הסיכום התקציבי עם משרד האוצר ועם רמ"י על פינוי בסיסי ההדרכה של צה"ל ממרכז הארץ, בעיקר מצריפין, והקמת קריית ההדרכה של צה"ל בנגב, עם שני שינויים משמעותיים ביותר שישפיעו שנים רבות לאחר מכן על מערכת הבטחון והכלכלה הישראלית כולה. החידוש הראשון היה הסיכום עם משרד האוצר, לממש את המגה פרוייקט הנ"ל בשיטת PPP (Public–private partnership).

הסכמי P.P.P הים הסכמים ארוכי טווח במסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השרות הציבורי, לרבות פעולות ההקמה, מימון, תפעול ותחזוקה, תוך ניצול היתרונות של המגזר הפרטי, לרבות יכולתו לנצל טוב יותר את הפוטנציאל הכלכלי של הנכס. בתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש. מקור התשלומים:

  1. המשתמשים במוצר / בשרות
  2. המגזר הציבורי
  3. שילוב של השניים

החידוש השני היה הסיכום שהשיג עם משרד האוצר ועם רמ"י (מנהל מקרקעי ישראל בעבר) כי משרד הבטחון (ולא גורמי התכנון במשרדי הממשלה וברשויות) יהיה הגורם אשר יוביל את התכנון האזרחי של המקרקעין של מחנות צה"ל במרכז הארץ ויכין את כל הנדרש לקידום תוכנית בניין עיר (תב"ע) . באמצעות הצעד הנ"ל , תהליכי התכנון הפכו מהירים בהרבה מהמקובל בשרות המדינה מחד ומאידך ניתן יהיה לייצר עתודות קרקע זמינות לשווק במהירות, בהתאם לצורכי המשק.

לאחר הסיכום הנ"ל, כל הסכמי פינוי המחנות של צה"ל (שוהמ) בוצעו בשיטה דומה ובכלל זה מחנות תל השומר, סירקין ועוד.....https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/12.2.20.aspx


בהמשך מונה מהרן כיושב ראש ועדת ההיגוי של מעבר מחנות צה"ל לנגב ובכלל זה מנדט לקדם את התכנון האזרחי של המקרקעין המתפנים במרכז הארץ , אשר החל פעילותו בתיאום עם ראש עיריית ראשון מר מאיר ניצן לקידום תוכנית בניין עיר לבניית כ- 15,000 יחידות דיור על הקרקעות של צריפין וסביבתה.

תא"ל מהרן מונה בנוסף להוביל את מכרז קריית ההדרכה של צה"ל בשיטת BOT/PPP. כיושב ראש ועדת המכרזים של קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) בנה את היסודות של האגף במשרד הבטחון שנקרא כיום ראש מנהל מעבר דרומה. מעבר לכך הוביל מספר חידושים באופן ניהול מכרזי PPP/BOT אשר לא בוצעו עד אז.

החידוש הראשון היה פיתוח דיאלוג תכנוני שוטף עם כל המציעים, תוך כדי ההליך המכרזי. כך שכל מציע יוכל להציע תוכנית עצמאית שעומדת בתפוקות שהוגדרו על ידי משרד הבטחון ומתנהל דיאלוג הוגן ושוויוני בין כל המציעים, כל מציע אל מול התוכנית שלו.

החידוש השני היה שבמקום להכריז על זוכה יחיד שיבצע סגירה פיננסית מלאה, נקבעו שני מתמודדים שהגיעו לקו הגמר, המשפרים את הצעת המחיר שלהם מחד ומבצעים סגירה פיננסית מלאה , בטרם יגישו את ההצעה הסופית למכרז. החידושים הנ"ל נתקלו בהתנגדויות רבות הן בתוך צה"ל ומשרד הבטחון והן של המציעים, הבנקים ורבים מהיועצים האזרחיים אך לבסוף יושמו והפכו להצלחה רבה, תוך קיצור לוח הזמנים, הגדלת הוודאות למימוש וחסכון נוסף במחיר בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. בשנים לאחר מכן, השיטה של סגירה פיננסית כפולה, אומצה גם על ידי משרד האוצר והחשב הכללי במכרזי ההתפלה.


תא"ל מהרן פעל רבות בתחומי ההוצאה על כח אדם ושכר ואף קידם חתימת הסכמי שכר רבים עם משרד האוצר הממונה על השכר ואגף התקציבים ובכלל זה בהקשר של קיצור שרות החובה, משכורת 13 ו 14 לקצינים בדרגת סרן, הסכם רכב לכל רס"ן ומעבר לליסינג, הסכמי שכר של אזרחים עובדי צה"ל, הסכם שכר ייעודי לעובדי משרד הבטחון, הסכמי שכר שונים לאוכלוסיית משרתי הקבע וכן את הסכם המעבר של משרתי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. במסגרת הסכם זה, אשר הובל על ידי מהרן ונחתם עם הממונה על השכר ועם אגף התקציבים באוצר ועל ידי ראש אכ"א אלוף אלעזר שטרן והיועץ הכספי לרמטכ"ל תא"ל מהרן פרוזנפר, הוסכם על מודל פנסיית הגישור בין מועד הפרישה המוקדמת עד גיל הפרישה בחוק, לכלל משרתי הקבע. המודל של פנסיית הגישור, אומץ בהמשך על ידי משרד האוצר ליישום גם על אוכלוסיות אחרות בשרות המדינה הפורשות בפרישה מוקדמת וכן במסגרת הסכמי פרישה ייחודיים כגון לעובדי רשות השידור והטלויזיה החינוכית.

בהמשך , כיושב ראש הוועדה המקצועית לבחירת קרן הפנסיה של משרתי הקבע, בנה וניהל את הליך התיחור לבחירת התוכנית הפיננסית המורכבת והגדולה שתשמש קרן הפנסיה ברירת המחדל של משרתי הקבע.


בספטמבר 2011 סיים את תפקידו והוחלף בתפקידו על ידי תת-אלוף ראם עמינח.

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, ייסד את חברת הייעוץ האסטרטגי והפיננסי MFaculty בע"מ, המתמחה בייזמות , השקעות, השבחת נדל"ן , ניהול הוצאה על כח אדם, הסכמי שכר, ניהול מגה מכרזים, ייעוץ פיננסי וליווי חברות ופרטיים , פיתוח עסקי, כלכלי ועוד.[1] http://mfaculty.com/index.html

בין היתר , הוביל עבור המרכז הרפואי שיבא את הסכם הגג לפינוי ופריסת המקרקעין של המרכז , בסיכום עם רמ"י ומשרד האוצר בהיקף של כ 1.25 מיליארד ש"ח וכן כ 600 יחידות דיור לסגל הרפואי של המרכז, התנעת תכנון המקרקעין סובב הדסה, עבור נשות הדסה, בהיקף של מעל 10,000 יחידות דיור, וביצוע השבחת מקרקעין ונדל"ן לגופים וחברות רבות.

החברה מייעצת להנהלות של חברות, משרדי ממשלה ולארגוני עובדים בנושאים של כח אדם, הסכמי שכר , פנסיה, מודלי העסקה וכו.

בנוסף, מספקת שירותי ייעוץ בתחום החסכון וניהול הנכסים לאנשים פרטיים.

כמו כן הקימה החברה מוקד ידע ייחודי בכל הקשור למכרזים בשיטת PPP/BOT/PFI ומספקת שירותים בתחומים הנ"ל למספר רב של גופים במשק הישראלי עם יכולות משמעותיות בארבעה תחומים:

  1. ניהול ואינטגרציה של מכרזים - הובלת מכרז בינלאומי למכירת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד
  2. ייעוץ פיננסי ומודלים כלכליים למכרזים בכלל ולמכרזי PPP/BOT/PFI בפרט - יועצים פיננסיים של חברת החשמל במכירת תחנת הכח חגית.
  3. ייעוץ תפעולי - בניית תפיסת הפעלה, אחזקה, הסעדה, ניקיון וכו למתקנים ולמחנות - יועצים תפעוליים עבור שיכון ובינוי ואפריקה ישראל במחנה התקשו"ב בבאר שבע.
  4. בקרות ודוח נאותות - LTA - ביצוע בקרות על מגה פרויקטים מטעם המממנים ויצירת דוחות נאותות, לצורך העמדת מימון.

ביולי 2015 מונה ליושב ראש הוועדה המייעצת לסגן שר האוצר מר יצחק כהן ולשר האוצר מר משה כחלון.

השכלה וחיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל תואר ראשון בכלכלה ולימודי עבודה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

נשוי ואב לארבעה, מתגורר בסביון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]