מהשדה לצלחת
"מהשדה לצלחת", "מהחווה לשולחן" (באנגלית: Farm-to-table; מוכר גם בשימוש הלועזי "פארם טו טייבל") היא תנועה חברתית, המקדמת הגשת מזון מקומי במסעדות ובמזנונים בבתי ספר, בעדיפות על ידי רכישה ישירה מהיצרן (שעשוי להיות יקב, מבשלת בירה, חווה, מדגה או סוג אחר של יצרן מזון). זה יכול להתבצע על ידי יחסי מכירה ישירים, הסדר חקלאי הנתמך על ידי הקהילה, שווקי איכרים, מפיץ מקומי או על ידי המסעדה או בית הספר המגדלים אוכל משלהם. "מהשדה לצלחת" משלב לעיתים קרובות סוג של עקיבות מזון (מוכר כ"דע מנין מגיע המזון שלך") כאשר מקור המזון מזוהה בפני הצרכנים. לעיתים קרובות מסעדות אינן יכולות למצוא את כל המזון הדרוש להן למנות באופן מקומי, ולכן רק חלק מהמנות או רק מרכיבים מסוימים מתויגים כמקומיים.
התנועה "מהשדה לצלחת" התעוררה פחות או יותר במקביל לשינויים בעמדות לגבי בטיחות במזון, טריות המזון, עונתיות המזון וכלכלת החווה הקטנה.[1] כמו כן, ניתן לראות את ההשפעה של המטבח הנורדי החדש במסעדות, במאמצי "מהשדה לצלחת" ובמדיניות ציבורית סביב הסביבה, החקלאות והתזונה.[2]
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסעדת "המטבח של רמה" ביישוב הקהילתי נטף שבהרי יהודה פועלת על פי עקרונות השיטה ומשתמשת בחומרי גלם מקומיים ונחשבת למסעדה הראשונה בישראל בסגנון זה.
מסעדת "משק ברזילי" נולדה במושב ירקונה, במשק שנוסד בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, ולימים, בשנת 2002, הוקמה המסעדה בלב השדה.
מסעדת "חוות צוק" בתל אביב נסמכת באופן כמעט בלעדי על תוצרת חוות צוק בעמק האלה.
גם מסעדת "גריל עץ" במלון מצפה הימים של השף ארז קומרובסקי מגישה אוכל גלילי בסגנון "מהשדה לצלחת".
בדצמבר 2019 הוקמה מסעדת "איגרא במשק" במשק מלמד שבכפר הנגיד, הדוגלת בהגשת מנות שמבוססת על חומרי הגלם במשק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעים להכיר, כאן הפרה שלכם, לין לוי ותיקי גולן, 21 במאי 2016, ynet
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהשדה לצלחת, ברשת החברתית פייסבוק- פארם טו טייבל ישראל, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Brain, Roslynn. "The Local Food Movement: Definitions, Benefits & Resources". Utah State University. Utah State University. נבדק ב-15 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ MICHAEL TETZSCHNER, NEW NORDIC CUISINE, MUSEUM OF DANISH AMERICA(הקישור אינו פעיל)