מואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָוָאלי (موالي, בערבית: בני חסות) היה כינוי למוסלמים לא-ערביים, בעיקר ממוצא פרסי במאות הראשונות לאסלאם. בימי הח'ליפים הראשונים ובית אומיה, על מנת שלא-ערבי יוכל להתאסלם היה עליו להסתפח לשבט ערבי כבן חסות, או מַוְלַא.

המואלי חיו בעיקר באזוריה של האימפריה הסאסאנית לשעבר - עיראק ואיראן. הם סבלו מאפליית השלטונות ואולצו לשלם מסים נוספים. הדבר הוביל לתחושת קיפוח ולמרידות תכופות, אשר לימים יסייעו לבית עבאס לעלות לשלטון. לאחר הפלת האומיים בידי בית עבאס ב-750 שופר מצבם של המואלי והם שולבו כפקידים בכירים במנהל ובפקידות של הח'ליפות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מולא - כהן דת מוסלמי בעיקר בארצות התרבות הפרסית.
IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.