מואסניט
 | |
| מואסניט 4.1 מ"מ שנמצא על ידי שפע ימים | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | SiC |
| מערך קריסטלוגרפי | הקסגונלי |
| צורת הגביש | בדרך כלל כתכלילים במינרלים אחרים |
| צבע | שקוף, צהוב, ירוק, כחול, שחור |
| ברק | ברק יהלום עד מתכתי |
| שקיפות | שקוף |
| פצילות | בלתי מובחנת (0001) |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 9.25-9.5 |
| משקל סגולי | 3.218–3.22 |
| שרטוט | אפור ירקרק |
| מינרלים נלווים | ברזל, יהלום, גארנט, אוליבין, וקוורץ |
מואסניט הוא מינרל נדיר מאוד. דרגת הקושי שלו היא 9.25-9.5 בסולם מוס שהיא הקרובה ביותר בכל החומרים בטבע לדרגת קשיותו של היהלום (10 בסולם מוס).
גילויו וזיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המינרל נקרא על שם אנרי מואסאן, כימאי יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1906, אשר גילה אותו על מעטפת של מטאוריט בקניון דיאבלו שבאריזונה בשנת 1893.[1][2]
תחילה הוא סבר כי הגבישים הם שברי יהלומים עקב קשיותם הרבה ורמת הבוהקות הגבוהה שלהם, אך בשנת 1904 הוא זיהה גבישים אלו כ-SiC - "צורן קרביד".[3]
עד לשנת 1950 הנחת היסוד הייתה כי מקורו של המינרל במטאוריטים. בשנת 1959 נתגלה המינרל במכרה יהלומים קימברליטי שביקוטיה.[4] מקור המואסניט בטבע נחקר גם בשנת 1986 על ידי הגאולוג האמריקאי צ'ארלס מילטון.[5]
מחקרים הראו כי מואסניט נוצר בטבע כתכלילים ביהלומים, בקסנוליטים ובסלעים אולטרה-מאפיים בקימברליט ובלמפרואיט.[3]
שימושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב הנדירות של המואסניט וקרבתו בתכונותיו ליהלום, בשנת 1988 נרשם פטנט על ידי Charles Eric Hunter בנוגע לייצורו כחומר סינתטי. מאז הוא משמש כחיקוי ליהלום בתעשיית התכשיטים,[6] עקב קשיותו הרבה ומקדם השבירה (RI) הגבוה שלו, שמשווה לו בוהק מיוחד העולה ברמתו על זה של היהלום.[7]
גילוי מואסניט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת "שפע ימים (א.ט.מ.) בע"מ" שעסקה באקספלורציה של יהלומים, אבני חן וזהב בצפון ישראל, דיווחה החל משנת 2001, כי במסגרת פעילותה מצאה גבישי מואסניט - באותה עת היה הגדול שבהם בגודל של 3.5 מ"מ. בחודש אוגוסט 2012 דיווחה החברה על מציאת גביש בגודל 4.1 מ"מ.[8] בחודש דצמבר 2015 דיווחה החברה כי מצאה גביש נוסף של מויאסנייט בגודל 4.14 מ"מ.[9]
ב-2016 פעלה החברה תחת הערת עסק חי לגבי יכולתה להמשיך ולהתקיים. באוקטובר 2018 החליט דירקטוריון החברה על מכירתה כשלד בורסאי.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Xu J. and Mao H. (2000). "Moissanite: A window for high-pressure experiments".Science 290 (5492): 783–787. Bibcode 2000Sci...290..783X. doi:10.1126/science.290.5492.783. PMID 11052937
- ^ Henri Moissan (1904). "Nouvelles recherches sur la météorité de Cañon Diablo". Comptes rendus 139: 773–786.
- ^ 1 2 Di Pierro S., Gnos E., Grobety B.H., Armbruster T., Bernasconi S.M., and Ulmer P. (2003). "Rock-forming moissanite (natural α-silicon carbide)". American Mineralogist 88: 1817–1821.
- ^ J. Bauer J. Fiala, R. Hřichová (1963). "Natural α–Silicon Carbide". American Mineralogist 48: 620–634
- ^ H. E. Belkin, E. J. Dwornik (1994). "Memorial of Charles Milton April 25 1896 – October 1990". American Mineralogist 79: 190–192.
- ^ http://www.charlesandcolvard.com/index.cfm
- ^ [1] ו-[2]
- ^ [3]
- ^ Shefa Yamim (A.T.M) Ltd., באתר www.shefayamim.com
- ^ גיא בן סימון, הטיפ של הרבי מלובביץ' שהתגלגל לבורסה מסיים כשלד בורסאי, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018