מודי בר-און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מודי בר-און
בר-און באוגוסט 2016
בר-און באוגוסט 2016
לידה 20 בספטמבר 1962
כ"א באלול ה'תשכ"ב
קריית עמל, ישראל
פטירה 30 במאי 2022 (בגיל 59)
כ"ט באייר ה'תשפ"ב
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19852022 (כ־37 שנים)
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי (מוֹדִי) בר-און (20 בספטמבר 196230 במאי 2022) היה מנחה טלוויזיה, שדרן רדיו, במאי תיאטרון, תסריטאי, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, שחקן, קומיקאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.

ילדות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און נולד בקריית טבעון. אביו יהודה, עלה מרומניה, היה פועל במפעל המלט "מפעל נשר חיפה" בנשר. משפחתו גרה בצריף בנשר מ-1949 ועד אמצע שנות החמישים ואז עברה לגור בקריית עמל. אמו נחמה, הייתה ניצולת שואה שעלתה מפולין ועבדה כמורה. בילדותו עברה המשפחה לשכונת "אחוזה" בחיפה והוא למד בתיכון עירוני ה'[1].

התגייס לנח"ל ושירת בגדוד 906 במסגרת חטיבת בית ספר למ"כים במהלך מלחמת לבנון הראשונה[2]. לאחר מכן השלים תואר ראשון בתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

כסאטיריקן וכשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און החל את דרכו המקצועית כסטנדאפיסט בשנות השמונים, והיה חבר בצוות הסטנד-אפ "איך זה עובד באמת" עם גדי פור ויוסי פרץ[3].

בשנת 1990 ביים את המחזה "התכווצות שרירים" מאת רועי רשקס בתיאטרון הסימטה[4].

בשנת 1991 שיחק בסרט "סיפורי תל אביב", בתפקיד מורה לנהיגה המנהל רומן עם שרונה (יעל אבקסיס)[5]. בנוסף, שיחק בר-און בסרטים "הפטריוטים" (1994) ו"ג'ירפות" (2001).

בשנת 1992 ביים את "הפותחן", מחזה מאת ויקטור לאנו, המגולל את סיפורם של שני הניצולים היחידים שנותרו על־פני האדמה לאחר הפצצה אטומית. האחד סטודנט אינטלקטואל, והשני יתום מוכה. הם נקלעים למקלט, כשברשותם עשרות קופסאות שימורים, אבל אפילו לא פותחן אחד. במחזה שיחקו גיל אלון וגבי שושן[6].

בשנת 1993 הצטרף בר-און לצוות הכותבים של תוכנית הטלוויזיה "החמישייה הקאמרית" ובשנת 1995 כתב מחזה לתיאטרון הבימה בשם "הרקוויזיטור" (יחד עם אילן אלדד). כתב טור במקומון "זמן תל אביב". בשנים 1993–1994 כתב טור הומוריסטי-סאטירי שבועי, בשם "סוגרים חשבון", ב"מגאזין" של העיתון "גלובס".

בשנת 2003 שיחק את עצמו בעונה השנייה של הסדרה שוטטות בפרק "מילואים".

בשנים 20032015 היה הפרזנטור של בנק דיסקונט[7][8]. בשנת 2015 שיחק גם בתפקיד אורח בסדרה "רון" ששודרה ב-yes[9]

בנוסף לעבודתו בטלוויזיה, לימד קולנוע במכללה האקדמית ספיר, וקודם לכן לימד קולנוע גם בבית הספר הדמוקרטי בחדרה.

הנחיית טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און החל את דרכו בערוץ הספורט בשנת 1994 בהם הנחה לצד יעל אלמוג את תוכנית הספורט "סל בסלון". בין השנים 1997–2021 הנחה את אולפן ליגת האלופות[10], התוכנית אשר הכי מזוהה איתו לאורך כל הקריירה שלו. מלבד שידורי המשחקים, כתב והשתתף במערכונים הסובבים את משחקי ליגת האלופות לצידם של אבי מלר וספי ריבלין, וכלל את התוכניות "אמפריית דשא" ו"מסע הקסם המסתורי"[11], וכן את התוכנית "הגעתם ליעד", בה יצא יחד עם שחקן או פרשן מתחום הספורט למסע בערים שונות ברחבי העולם, המהווה מוקד עניין בתחום הספורט בעיר, ומעבר לכך.

בר-און הנחה תוכניות נוספות בערוץ הספורט, בין היתר ב-2001 החל להנחות את מגזין סיכום משחקי ליגת העל בכדורגל, "שער חמש" ו"חי משבת"[12]. הנחה את מגזין הכדורגל העולמי "עולם הכדורגל", ובשנותיו האחרונות את התוכנית שמלווה את שידורי המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל. בשנת 2014 החל להגיש בערוץ הספורט את התוכנית "יציע העיתונות"[13]. ובשנים 2020 ו-2021 היה חלק מצוות המנחים של התוכנית "אולפן הלילה".

בר-און היה פעיל בעמותת "שער שוויון" לקידום קבוצות חברתיות דרך הספורט.

כשבוע לפני פטירתו, הכין וקריין מביתו כתבה לשידור גמר ליגת האלופות, שהתקיים יומיים לפני מותו, והייתה הכתבה האחרונה בחיו. עם ההודעה על פטירתו, הוארו האצטדיונים בלומפילד, טדי, טרנר וסמי עופר לזכרו של בר-און[14].

נושאים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און מתארח במשכן הנשיא לרב-שיח בנושא הבחירות המתקרבות. מרץ 2015

בשנת 2011 הגיש אחת לשבוע את אחת מתוכניות רצועת "הינשופים" בערוץ 8. בינואר 2015 הגיש בערוץ 2 את תוכנית האירוח "כאן ועכשיו", שעסקה בבחירות לכנסת העשרים.

בשנים 20162017 הגיש את התוכנית "לונדון את קירשנבאום"[15], בימי חמישי.

יצירה דוקומנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און הגיש כמה תוכניות תעודה טלוויזיוניות, ולעיתים היה גם שותף ליצירתן, בשיתוף פעולה עם ענת זלצר או עם יוצרים נוספים. בהן:

משפחתו ופטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און היה נשוי למיקה ואב לשתיים. במשך שנים התגורר בפרדס חנה, ובשנותיו האחרונות התגורר בשכונת שפירא בתל אביב[23]. היה ידוע באהדתו לקבוצת הכדורגל הפועל חיפה.

בינואר 2022 פורסם כי בר-און מתמודד עם מחלת הסרטן[24].

בר-און נפטר ב-30 במאי 2022, בגיל 59, לאחר מאבק בסרטן הריאות[25]. מלבד אצטדיונים ברחבי הארץ, בליל מותו הואר באדום בניין עיריית חיפה כמחווה לזכרו ולאהבתו להפועל חיפה[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידו תדמור ירקוד? תיכון עירוני ה' בחיפה חוגג 50
  2. ^ פרק 86: מודי בר-און, באתר מאקו, 29 ביוני 2015
  3. ^ נילי לנדסמן, אני איש נבוך מאוד בחיי הפרטיים, חדשות, 17 באפריל 1992, המשך
  4. ^ מיוחדות, חדשות, 14 בדצמבר 1990
  5. ^ מתחילים עם שרונה, חדשות, 8 במאי 1991
  6. ^ "הפותחן", מחזה מאת ויקטור לאנו,, חדשות, 12 ביוני 1992
  7. ^ עדי דברת, סלבריק'ה: בנק דיסקונט חתם עם מודי בר-און לשלוש שנים נוספות; יקבל כ-600 אלף דולר עבור הקמפיין, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2008
    מורן שריר, בין מודי בר-און ליאיר לפיד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2012
  8. ^ גם לנו יש: חברה ישראלית חוגגת בסופרבול האמריקאי, באתר מאקו, 2 בפברואר 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד יואב ליפשיץ, מודי בר און מפרסם בנק או את עצמו?, באתר הארץ, 15 באפריל 2015
  10. ^ ניר קיפניס, ‏חגיגות האליפות, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2014
  11. ^ סיבת הסיבות: המורשת שמודי משאיר לכולנו - ספורט 5, www.sport5.co.il
  12. ^ דן שדור, ‏ההווה משמעמם, באתר גלובס, 17 במאי 2001
  13. ^ לי-אור אברבך, ‏הרכש החדש של "יציע העיתונות": מודי בר-און, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2014
  14. ^ האצטדיונים הוארו: המחוות לזכרו של מודי בר-און, ONE - מספר אחת בספורט, ‏2022-05-30
  15. ^ נועה פרייס‏, חמישי חופשי: ערוץ 10 ומודי בר און כבר לא, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2017
  16. ^ ביקורות:
    רוגל אלפר, תזזיתי ומפריע, באתר הארץ, 29 בפברואר 2004
    רענן שקד, אומרים שהיה פה מצחיק, באתר ynet, 29 במרץ 2004
  17. ^ רותה קופפר, נשף העצמאות של מודי בר-און, באתר הארץ, 2 במאי 2008סמדר שילוני, העיר שנותקה לה יחדיו, באתר ynet, 17 במאי 2009
  18. ^ ניר קיפניס, ‏תמונות יפואיות, באתר גלובס, 27 ביולי 2009
  19. ^ ביקורות:
    אלעד בילו, עכבר העיר, לא חלום ולא שברו: מודי בר און מדבר על הקיבוץ, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
    תומר פרת, עכבר העיר, "הקיבוץ": תעודה טלוויזיונית מליגה אחרת, באתר הארץ, 3 ביוני 2011
  20. ^ מודי בר-און, "נטושים": מסע על כביש 90 - לאזורים שהפכו לחצר האחורית של המדינה, באתר של "רשת 13", 23 במאי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
    סיון מזרחי, ‏פה בארץ חמדת אבות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 במאי 2014‏
    אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, "תדליקו" או "כביש 90": ממה אתם מעדיפים להתבאס, באתר הארץ, 6 ביוני 2014
  21. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, מודי בר־און: "הסכסוך הוא פצצה מתקתקת. אנחנו מציעים מברג לפרק אותה", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2019
  22. ^ ביקורות:
    סמדר שילוני, "שיעור מולדת": הסכסוך הישראלי פלסטיני מעולם לא נראה אנושי יותר, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
    אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, "שיעור מולדת" הופקה מאוחר מדי ולא טוב מספיק, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2019
  23. ^ מודי בר-און בראיון אצל שי שטרן, נבדק ב-2022-05-30
  24. ^ מערכת כאן חדשות, איכילוב: מודי בר און חלה בסרטן ומאושפז במחלקה האונקולוגית, באתר כאן 11, ‏4 בינואר 2022
  25. ^ רן בוקר, המגיש והיוצר מודי בר-און הלך לעולמו בגיל 59, ynet, ‏30/5/22
  26. ^ בניין עיריית חיפה יואר באדום לזכרו של מודי בר-און ז"ל, רדיו חיפה, ‏2022-05-30