לדלג לתוכן

מודעות בזמן הרדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מודעות בזמן הרדמהאנגלית: Anesthesia awareness) היא מצב שבו מטופל הנמצא תחת הרדמה כללית, נשאר בהכרה מלאה או חלקית, אך גופו ושריריו משותקים ומונעים ממנו את יכולת התנועה והדיבור. במצב כזה, ייתכן שהוא יחוש כאב כפי שהיה מרגיש אדם ער, אך הסובבים, כולל הצוות הרפואי, לא יידעו על כך. השכיחות המדויקת של התופעה אינה ברורה לחלוטין, אך אין חולק על כך שהיא נדירה יחסית.
מודעות בזמן הרדמה מתרחשת כאשר ההרדמה הניתנת למטופל אינה מספיקה כדי להביא אותו לחוסר הכרה מוחלט. במקרה כזה, הוא עלול להרגיש כאב או לחץ במהלך הניתוח, לשמוע שיחות ולחוש בחוסר היכולת לנשום - אם אכן כך. במקרה שהתופעה מתרחשת, כ-42% מהמטופלים חשים את הכאב של הניתוח, 94% מהם חווים פאניקה או חרדה ו-70% חווים סימפטומים פסיכולוגיים מתמשכים[דרוש מקור]. במקרים מסוימים, עלולה להתעורר בעקבות כך הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שמצריכה טיפול ממושך[1].

הדרך בה חווים המטופלים השונים את המצב של מודעות בזמן הרדמה, שונה מאוד מאדם לאדם, וכך גם הדרך בה הם מגיבים אליה. במצב החמור ביותר המטופל מודע לחלוטין למתרחש סביבו, וחש כאב כאילו הוא עירני לגמרי. במקרים אחרים, עלולה להיות רק תחושה קלה של חוסר נוחות, ערנות חלקית או שמיעת חלקי שיחות בלבד.

שכיחות התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אין תמימות דעים לגבי שכיחותה המדויקת של התופעה. על פי מחקר שנעשה בקרב 19,575 מנותחים בארצות הברית נמצאו עשרים וחמישה שטענו כי היו ערניים בזמן ההרדמה, כלומר שכיחות של 0.1 עד 0.2% או אחד מתוך חמש מאות עד אלף איש[2]. עם זאת, מחקר מקיף יותר הראה שרק שישה מקרב 87,361 חולים שנבדקו העידו על כך, מה שמצביע על שכיחות של 0.0068%[3]. ישנם מחקרים המצביעים על עלייה בשיעור הסובלים מהתופעה בקרב מנותחים שקיבלו חומרים להרפיית שרירים[4].

טרם נמצאה דרך למנוע לחלוטין את תופעת המודעות בזמן הרדמה, אך על ידי מספר צעדי מנע ניתן להוריד את שכיחותה:

  • יש להקפיד שהתהליך ההרדמה יבוצע על ידי צוות רפואי מיומן הכולל לפחות רופא מרדים.
  • יש להימנע מביצוע הרדמה כללית במקרים שהדבר איננו הכרחי.
  • יש לתת תערובת חומרי הרדמה מגוונת הכוללת תרופות הרדמה ממשפחות כימיות וממשפחות תרפויטיות שונות, במיוחד באנשים המטופלים פסיכיאטרית או סומנולוגית אשר ייתכן שתערובת מסורתית פחות תשפיע עליהם.
  • יש להקפיד על מתן מינון מדויק של תרופות הרדמה.
  • יש לקיים ניטור קפדני של כלל הפרוצדורה הרפואית.

רופא מרדים שעבר הכשרה מתאימה אמור לדעת היטב על הגורמים לתופעה ולנסות למנוע אותם ככל הניתן וגם על התנהלותו שלו אמור להיות פיקוח חיצוני כל שהוא, בכל ניתוח.

ניטור באמצעות EEG

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שלא נמצאה דרך למנוע מצב שבו מטופל נשאר בהכרה מלאה, ישנם מכשירים חדשים המבוססים על אלקטרואנצפלוגרם (EEG) שבאמצעותם ניתן לגלות זאת, ובמקרה כזה להימנע מלנתח או במקום זאת, להוסיף חומרי הרדמה אחרים לתערובת.

מכשירי ניטור אלה, שעקרון פעולתם דומה לזה של מכשירי EEG אחרים, מודדים בזמן אמת את הפעילות החשמלית בקליפת המוח ומציגים ערכים שבין 0 ל-100, כאשר המספר 100 מייצג אדם עירני לחלוטין, ואפס - חוסר פעילות חשמלית. הטווח הנורמלי של אדם מורדם צריך להיות בין 40 ל-60, כאשר ערך גבוה מ-60 מצביע על ערנות.

אזכורים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב עלילת סרט הדרמה משנת 2007, סכין בלב, עוסקת בניתוח שבו המנותח חווה מודעות בזמן הרדמה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.