מוהו
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים הבלטי  |
| קואורדינטות | 58°36′N 23°15′E / 58.6°N 23.25°E |
| שטח | 204.86 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
אסטוניה |
| אוכלוסייה | 1,476 (31 בדצמבר 2011) |
| אזור זמן | UTC+2 |
 | |
  | |
מוהו (באסטונית: Muhu, בגרמנית: Moon או Mohn, "פרג"), או מוהומאה (Muhumaa), הוא האי השלישי בגודלו באסטוניה וגם נפה במחוז סארה. האי ממוקם בים הבלטי, צפונית-מזרחית לאי סארמאה. בשנת 2010 אוכלוסיית מוהו מנתה 1,968 נפשות.
מוהו מפורסם בטחנת הרוח אמו (Eemu tuulik) שנמצאת בכפר לינוסה באי. זוהי טחנת הרוח הפעילה העתיקה ביותר במדינה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחו של האי הוא 198 קילומטרים רבועים. הוא נוצר מהתרוממות סלע משקע של דולומיט ושוניות אלמוגים עתיקות אל מעל לפני הים לפני כ־8,000 שנה.[1] האי שטוח למדי ומתרומם לגובה של 21.5 מטרים בנקודת השיא. בינו לבין אסטוניה היבשתית מפרידים מצרי סור (Suur Väin) ובינו לבין סארמאה – מצרי וייקה (Väike Väin). בשנת 1896 נבנה סכר במצרי וייקה ומעליו נסלל כביש, המחבר את מוהומאה לסארמאה.
היישובים המרכזיים במוהו הם ליבה (Liiva), "בירת הנפה", ובה 220 תושבים, וקויוואסטו (Kuivastu) בה פועל הנמל היחיד ושירות מעבורות אל וירטסו שבמחוז לאנה. יישובים מרכזיים נוספים הם הלאמאה, פירי, נומקלה וקוגובה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתיישבים הראשונים הגיעו לאי לפני כ־4,500 שנים ומעידים על כך קברי אבן שנתגלו בו. כמו כן, נמצאו באי ראשי-חניתות מתקופת הברונזה במאה ה-15 לפני הספירה. בסוף העת העתיקה נבנו מבצרים בלינוסה (Linnuse) ובפדלה (Päedla).
בשנת 1227 התרחש קרב עקוב מדם על האי מוהו, בין מסדר נזירי ליבוניה Livonian) Brothers of the Sword) וצבא אסטוני פגאני. הקרב נמשך שבעה ימים, ונחשב לקרב גורלי שהביא את אסטוניה תחת שלטון זר למשך שבע המאות הבאות. כנסייה בסגנון גותי נבנתה במרכז מוהו זמן קצר לאחר מכן, בסוף המאה ה-13, ושמה "קתדרלת פהה קאטרינה" (Püha Katariina Kirk).
סביב המאה ה-19 70% מאנשי האי המירו את דתם לנצרות אורתודוקסית, בידי הצאר ניקולאי הראשון. שתי כנסיות אורתודוקסיות מרשימות נבנו בתקופה זו: בהלמאה וברינסי. במלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1917, התנהל קרב מון סאונד בין הצי הגרמני לצי הרוסי במצר המפריד בין האי מוהו ליבשת.
בתחילת המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית מוהומאה כ־6,000 תושבים, אך בעקבות שתי מלחמות העולם הצטמצמה האוכלוסייה לגודלה הנוכחי, כ־2,000.
חי וצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]משום שבתקופה הסובייטית נאסר להיכנס לאי, ומכיוון שמעולם לא הייתה פעילות חקלאית אינטנסיבית באי, במוהו מסתובבים איילים, יעלים ושועלים בחופשיות. עיקר העניין הוא בצפרות; ברבורים, אווזים וברווזים נודדים ועוצרים באי. שלושה זוגות של זנים נדירים של נשרים שוהים על האי. הנוף כולל בעיקר שדות, יערות, ביצות ומצוקים.
נפת מוהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפת מוהו כוללת את האי מוהומאה ו-11 איונים סביבו. שטחה של הנפה הוא 206 קמ"ר.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
המוזיאון באי -
כנסיית קתרינה הקדושה -
בתים בכפר -
מערות אבן גיר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר אגודת התיירות של מוהו (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הנפות והיישובים של מחוז סארה | ||
|---|---|---|
| נפות כפריות | מוהו • סארמאה • רוהנו | 
|
| נפות לשעבר | אוריסארה • ואליאלה • טורגו • ליימיאלה • לייסי • לימאנדה • מוסטיאלה • סאלמה • פיידה • פיהטלה • קארלה • קארמה • קורסארה (נפה עירונית) • קיהלקונה | |
| יישובים | סאלמה • קורסארה • קיהלקונה • רוהנו | |