מוות במעצר
מוות במעצר הוא מוות של אדם שנמצא בבית סוהר או במעצר, לאחר שנעצר על ידי המשטרה או רשויות החוק. במקרים רבים מוות במעצר נגרם כתוצאה מהתעללות, הזנחה או ניסיון טיוח של הגורמים למקרי המוות. מקרים נפוצים של מוות במעצר הם קורבנות של אלימות משטרתית ואסירים פוליטיים המוצאים להורג בין כותלי הכלא.
קרימינולוגים רואים בדאגה את מקרי המוות במעצר, מפני שבמצבים אלה מחובתה של המשטרה להגן על העצורים, אף על פי שבידיה נמצא כוח רב ואילו העצורים נתונים במצב נפשי קשה ופגיע. באירופה נחשבים מקרי מוות במעצר כהפרה של הזכות לחיים, אחת הזכויות החשובות באמנה האירופית לזכויות אדם.
מקרים של היעלמות כפויה נחשבים אף הם לסוג של מוות במעצר, ומהווים חלק מההגדרה של פשעים נגד האנושות. האמנה הבינלאומית להגנה על כל בני האדם מפני היעלמות כפויה (2007) נועדה למנוע היעלמויות כפויות.
מקרים של מוות במעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן מספר מקרים ידועים של מוות במעצר.
- מבצע קונדור, מבצע שהחל בשנת 1975 בדרום אמריקה, בתמיכת ארצות הברית. במהלך המבצע נרצחו אלפי סוציאליסטים וקומוניסטים על ידי כוחות צבא ומשטרה, וכן נעלמו מאות אנשים בהיעלמות כפויה במהלך המלחמה המלוכלכת בארגנטינה.
- טבח האסירים בכלא תדמור בסוריה (1980).
- ההוצאה להורג של אסירים פוליטיים באיראן (1988) (אנ').
- "הרג במעצר משטרתי (אנ')", מונח נפוץ בהודו, פקיסטן וסרי לנקה המתאר עצורים רבים שנהרגו על ידי כוחות המשטרה משנת 1984 ועד היום.
- בדרום אפריקה נרשמו מספרים חריגים של מקרי מוות במעצר. לדוגמה, מאפריל עד יוני 1997 אירעו במדינה 56 מקרי מוות במעצר. אחד המקרים הידועים הוא מותו של סטיב ביקו, שנהרג בידי שוטרים במתקן מעצר בשנת 1977.
- בטורקיה נערכו שביתות רעב של אסירים כמחאה על תנאי המעצר או על הניסיון להעביר אסירים לבתי סוהר ברמת ביטחון מרבית (אנ'). במחאות בשנת 1996 מתו 12 אסירים, ובמחאות בשנת 2000 מתו 212 אסירים. אסירים רבים לקו במחלות קשות, בהן תסמונת קורסקוף.
- ברוסיה התפרסמו מקרים רבים של מוות במעצר, בעיקר של פעילי אופוזיציה (בהם סרגיי מגניטסקי) ופעילים בארגונים בדלניים.
- בבריטניה קיים גוף בשם "המשרד העצמאי לבדיקת התנהלות המשטרה (אנ')" המבקר את המשטרה, והוא מפרסם מדי שנה נתונים על מוות במעצר. בדו"ח על השנים 2020–2021 נמסר על 19 מקרי מוות במעצר. בנוסף נמסר על 25 עצירים שנהרגו בתאונות דרכים, 54 מקרי התאבדות בזמן מעצר, ו-92 מקרי מוות בעקבות מעצר בנסיבות הנמצאות עדיין בבדיקה[1]. בשנת 1981 הוקם בבריטניה ארגון צדקה בשם Inquest (אנ') המספק תמיכה משפטית ונפשית לבני משפחה במקרים של מוות במעצר.
- בארצות הברית פורסמו מקרים רבים של אזרחים שנהרגו מירי משטרתי בזמן מעצר. הוושינגטון פוסט החל לעקוב אחר מקרים אלו, ועל פי דיווחיו אירעו מעל ל-5,000 תקריות משנת 2015. בין המקרים הידועים נמנים פרשת מותו של אנדרו פינץ', פרשת הירי בבריאונה טיילור, רצח ג'ורג' פלויד ופרשת מותו של דונטה רייט. בנוסף למקרי אלימות משטרתית אירעו בארצות הברית מקרים רבים של מוות בבית מעצר, בהם מותו של ג'פרי אפשטיין.
- מקרי מוות במעצר דווחו במדינות רבות נוספות, בהן אוסטרליה, בנגלדש, מיאנמר, מקסיקו, סין, צ'אד קולומביה, סוריה וברשות הפלסטינית.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן מספר מקרים של מוות במעצר בישראל שפורסמו:
- אנשים ידועים שהתאבדו בתא מעצר, בהם מיכאל אלבין (1985), ולדימיר פיניוב (2001), דודו טופז (2009), ובן זיגייר (2013).
- באפריל 2021 מת במעצר אמיר גדידיאן, תושב דרום תל אביב שסבל מבעיות נפשיות. על פי החשד גדידיאן לקה בהתקף פסיכוטי, סירב לעלות לאמבולנס שאשתו הזמינה עבורו על מנת לקבל טיפול רפואי, ונחנק לאחר שנאזק על הקרקע כשהוא על בטנו על ידי שוטרים שזימנו הפרמדיקים[2][3].
- פרשת מעצרו ומותו של קא"ב תומר (2021), מוות במעצר של קצין באגף המודיעין בצה"ל בנסיבות שלא פורסמו.
מוות של עצורים פלסטינים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי דו"ח של המשרד לענייני עצורים (אנ') של הרשות הפלסטינית, 226 אסירים פלסטינים מתו במתקני כליאה בישראל מיוני 1967 עד יוני 2021[4].
- חמישה אסירים פלסטינים מתו עקב הזנה בכפייה במהלך שביתת רעב בין השנים 1970–1982: עבד אלקאדר אבו אלפחם בשנת 1970 בבית הסוהר שקמה, ראסם חלאוה ועלי ג'עפרי בשנת 1980 בבית הסוהר נפחא, מחמוד פריתיג בשנת 1984 בבית הסוהר ג'נייד בשכם, וחוסיין נמר עבידאת, בשנת 1992 בבית הסוהר שקמה[5].
- פרשת קו 300 (1984) במהלכה אנשי שב"כ הרגו את מג'די אבו ג'אמע וסובחי אבו ג'אמע, ולאחר מכן ניסו לטייח את נסיבות המוות.
- מחמוד אל-מסרי מרפיח מת בחודש מרץ 1989 בהיותו במתקן חקירות של השב"כ בעזה[6].
- ח'דר עדנאן, פלסטיני מעראבה, נעצר במעצר מנהלי 13 פעמים משנת 2005, ושבת רעב מספר פעמים. הוא מת בבית המעצר ניצן ב-2 במאי 2023 לאחר ששבת רעב במשך 86 ימים[7].
- במעצרי פלסטינים במהלך מלחמת חרבות ברזל (2023) מתו במעצר שישה פלסטינים עד דצמבר 2023[8]. במרץ 2024 פורסם בהארץ כי 27 עצורים תושבי רצועת עזה מתו מתחילת המלחמה במתקנים צבאיים בישראל שבהם הוחזקו, בעיקר במחנה שדה תימן ומחנה ענתות. צה"ל לא מסר נתונים על נסיבות מותם[9].
- ב-18 בנונמבר 2023 מת בבית הסוהר קציעות תאיר אבו עסב, מחבל פת"ח בן 38 מאזור קלקיליה שבשנת 2005 נגזר עליו עונש מאסר בגין ניסיון רצח. נבדק חשד שמותו נגרם כתוצאה מאלימות של סוהרים כלפיו[10].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deaths during or following police contact: Statistics for England and Wales, 2020/21, באתר "המשרד העצמאי לבדיקת התנהלות המשטרה", 2021 (באנגלית).
- ^ שמעון איפרגן, "אמיר צעק לשוטר 'אתה יושב עליי, אין לי אוויר'", באתר מאקו, 22 באפריל 2021.
- ^ רויטל חובל, חשיפת המקום: במשך חמש דקות ישב השוטר על אמיר גדידיאן, גם כשצעק שהוא נחנק, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 1 ביוני 2023.
פרשת גדידיאן: הסרטון המלא, סרטון בערוץ "Hamakom", באתר יוטיוב, 20 בספטמבר 2023.
- ^ One million Palestinians arrested by Israel since 1967: NGO, 6 ביוני 2021 (באנגלית)
- ^ פרוטוקול מס' 308 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, דברי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (עמוד 7 של המסמך), על שנים מהמקרים מדווחת גם לאה צמל (עמוד 6 של המסמך) באתר הכנסת, 16 ביוני 2014.
- ^ אורן כהן, עתירה: לדון את השב"כ על מות מסרי, חדשות, 29 בנובמבר 1989
- ^ מאיר תורג'מן, שבת רעב במשך 86 ימים: בכיר הג'יהאד האיסלאמי מת בכלא הישראלי, באתר ynet, 2 במאי 2023.
- ^ הגר שיזף, שישה פלסטינים מתו בכלא מפרוץ המלחמה, לפחות שניים נמצאו עם סימני אלימות, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023
- ^
הגר שיזף, 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ אדם קוטב, מאיר תורג'מן, עינב חלבי, הותר לפרסום: סוהרים חשודים בתקיפת אסיר ביטחוני - שמת, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
