מוזיאון אלבר קאן

מוזיאון אלבר קאן
Musée départemental Albert-Kahn

מפת המוזיאון והגן
מידע כללי
סוג	מוזיאון
שימוש	מוזיאון
על שם	אלבר קאן
מיקום	בולון-ביאנקור
מדינה
בעלים	אלבר קאן עיריית בולון-ביאנקור
מבקרים בשנה	82,000 (נכון ל־2021)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1990
תאריך פתיחה רשמי	1990
מידות
שטח	4 דונם
קואורדינטות	48°50′30″N 2°13′40″E
https://albert-kahn.hauts-de-seine.fr/
(למפת פריז מוגדלת)   מוזיאון אלבר קאן (למפת פריז רגילה)   מוזיאון אלבר קאן

מוזיאון אלבר קאן (בצרפתית: Musée départemental Albert-Kahn) הוא מוזיאון טבע ואומנות שנוסד במבנה ששימש בעבר כאחוזתו של הבנקאי והאספן אלבר קאן. תכניו של המוזיאון מתבססים על אוספיו ועבודותיו של קאן. המוזיאון נמצא בחלקה הצפוני של בולון-ביאנקור שנמצאת מדרום מערב לפריז.

המוזיאון כולל, מצד אחד, מבנה מרכזי בו נשמרות יצירות האומנות והצילומים שאסף קאן במהלך חייו, ומצד שני גן גדול שיצר קאן ובו נתן ביטוי לרב תרבותיות שחווה בחייו.

רקע

אלבר קאן נולד ב-1860 כאברהם קאן בעיירה מרמוטייה (צר') שבמחוז ריין תחתון בחבל אלזס.

ב-1878 התקבל לעבודה בבנק בפריז ובמקביל למד משפטים והשלים תואר אקדמי באקול נורמל סופרייר.

במסגרת עבודתו בבנק הרוויח קאן הון רב על ידי ספקולציות על מניות של חברות זהב ויהלומים מטרנסוואל, דרום אפריקה. ב-1891, לאור הצלחותיו הפיננסיות, הפך לשותף בכיר בבנק בו עבד וב-1892 הקים בנק השקעות משלו בחסות אותו בנק. הבנק שהקים השקיע במזרח הרחוק ובעיקר ביפן שם יצר קשרים עם אישים רמי דרג והתוודע לתרבות היפנית.

כספים אלו, שצבר קאן, הביאו אותו להחלטה להשקיע באחוזה גדולה בצפון העיר בולון-ביאנקור שבה חי, בה פעל ואותה הוריש כמוזיאון.

הקמת האחוזה

רכישת המגרשים

ב-1892 שכר קאן אחוזה בעיר בולון-ביאנקור (שנקראה אז בולון-סור-סן) שליד פריז. ב-1895 רכש קאן את האחוזה ועוד ארבע חלקות אדמה צמודות והחל לפתח גן במקום. בשנים הבאות המשיך קאן לרכוש חלקות אדמה סמוכות נוספות כשעד 1910 היו בבעלותו כעשרים חלקות (כולל הבתים עליהם) דבר שהפך אותו לבעלים של שטח בן כארבעה דונם.

הקמת הגן

ב-1895 הזמין קאן את אדריכל הנוף אשיל דושאן (צר') כדי לעצב עבורו גן בעל נגיעות רב תרבותיות. דושאן תכנן שלושה גנים:

• גן צרפתי שכלל עצי פרי, ורדים עתיקים וערוגות פרחים גאומטריות
• גן אנגלי עם מבנה דמוי מחלבה וכלוב ציפורים
• גן יפני שכלל את "אזור הכפר" עם שני בתים, ביתן תה ופגודה ואת "אזור המקדש" שכלל מקדש שינטו, שני שערי טוריאי ופגודה קטנה. הגן היפני נבנה לאחר ביקור של קאן ביפן ב-1897 משם חזר עם רעיונות לגן ועם חלקים מפורקים של המבנים אותם תכנן להציב בגן

מצפון לגני העולם נטע קאן שלוש חורשות:

• "החורשה הכחולה" הכוללת מגוון של עצים בעלי עלווה כחלחלה כמו עצי ארז ואשוח בשילוב שיחי רודודנדרון
• "חורשת הזהב" הכוללת עצי שדר וביניהם שדות אחו
• "חורשת הרי הווז'", בה שיקף קאן את נופי מחוז ילדותו, אלזס-לוראן, והוא כולל אזור גבעי בו פזורים גושי גרניט ועצי אשוח לצד עמק ובו גושי אבן חול ועצי אורן.

הגן הפך לאתר מפורסם ומשך אליו אנשים ידועי שם מצרפת ומחוצה לה.

ארכיון כדור הארץ

ב-1908 יצא קאן לשורה של מסעות ברחבי העולם כשבין השאר ביקר בסין, יפן, ארצות הברית, ארגנטינה, אורוגווי וברזיל. בנסיעות אלו צילמו הוא ומלוויו כ-4,000 תמונות על זכוכית בטכניקת אוטוכרום (צר') שפותחה על ידי האחים לומייר. תמונות אלו נשמרו בארכיון שייסד קאן וקרא לו "ארכיון כדור הארץ".

בעקבות נסיעות אלו גייס ומימן קאן שורה של גאוגרפים שנשלחו לרחבי העולם כדי לצלם תמונות וסרטים לטובת האוסף שלו. עד 1931 נוספו ל"ארכיון כדור הארץ" עשרות אלפי צילומי זכוכית וסרטים שצולמו בכ-60 מדינות.

בנוסף לצילומים מהעולם נהג קאן לצלם את האורחים הרבים שביקרו בגניו וגם צילומים אלו הפכו לחלק מהאוסף.

המשבר הכלכלי של שנות ה-30

המשבר הכלכלי של שנות ה-30 גרם לקאן להפסדים כספיים משמעותיים. ב-1932, בעקבות המשבר, פשט הבנק שלו את הרגל וב-1933 הועבר לבעלות נושיו. הירידה מנכסיו אילצה את קאן לפרוש מפעילותו הבנקאית ובהתאם נאלץ לצמצם את הוצאותיו על אחזקת הבית והגן ותמיכתו בפרויקט "ארכיון כדור הארץ". חלקים גדולים מאוספיו של קאן הועברו, בתקופה זו, לאוניברסיטאות שונות בצרפת.

האחוזה והגן, בן ארבעת הדונמים, נרכשו על ידי מועצת בולון-ביאנקור בתמיכת חבריו ואוהדיו של קאן, צעד שאיפשר לקאן להמשיך לגור בבית. עם זאת רכישה זו איפשרה למועצת העיר, ב-1937, לפתוח חלק מהגן ומהארכיון לטובת הציבור.

מלחמת העולם השנייה

ביוני 1940, לאחר כניעת צרפת לגרמניה במלחמת העולם השנייה, נאלץ קאן להירשם כיהודי אצל שלטונות הכיבוש הנאצים. בנובמבר אותה שנה נפטר בביתו.

בתקופת הכיבוש הרבו הנאצים לבזוז יצירות אמנות בשטחים שכבשו. למזלם של קאן ויורשיו לא מצאו הנאצים עניין בארכיון הצילומים ושדדו רק חלק קטן ממנו .

שיקום והקמת המוזיאון

ב-1965 נערך שיפוץ חלקי בגן היפני בסיוען של עמותת שתיית תה ומועצת העיר קיוטו.

ב-1968 הועברו הגן והאוספים לבעלות מועצת מחוז או-דה-סן ובעזרת כספי המועצה בוצעה עבודת תיעוד נרחבת ושימור פיזי של האוספים. עבודה זו הביאה לחשיפת אוספיו של קאן בפני הציבור על ידי יצירת תערוכות קבועות וזמניות בצרפת ובחו"ל ופרסום ספרים רבים.

ב-1986, קיבלו הגנים והאוספים מעמד של "מוזיאון צרפתי" (צר').

ב-1990 נשכרו שרותיו של אדריכל נוף יפני פומיאקי טקאנו (Fumiaki Takano) ובשיתוף פעולה עם מחלקת הפארקים של המחוז שופץ הגן היפני באופן שמנציח את קאן. באותה שנה נפתחה במקום גלריית תצוגה בשטח של כ-650 מ"ר.

ב-2016–2022 שופץ המתחם כולו.

ב-2021 ביקרו במוזיאון כ-82,000 תיירים.

ב-2025 היו אוספי ארכיון כדור הארץ מועמדים להיכלל ברשימת "זיכרון העולם של אונסק"ו" (צר').

תכולת האוסף

המוזיאון משמר את אוסף "ארכיון כדור הארץ" הכולל כ-72,000 תצלומי צבע על גבי לוחות אוטוכרומיים, כמאה שעות של סרטים בשחור-לבן וצבע וכ-4,000 לוחות סטריאוסקופיים בשחור-לבן.

אגודת ידידי המוזיאון

המוזיאון נעזר בחברי אגודת ידידי המוזיאון. החברות באגודה מאפשרת ביקורים פרטיים באוספים או בתערוכות במוזיאון אלבר קאן ובמוזיאונים יוקרתיים אחרים, פגישות עם צוות המוזיאון, ביקורים בסטודיואים של אמנים, הזמנות לירידי אמנות עכשווית או צילום, וכן טיולים "בין חברים" לגילוי גנים יוצאי דופן או פסטיבלי צילום.

ראו גם

• אלבר קאן

גלריה

• 
  חלק מ"הגן היפני"
• 
  פנס המוצב בגן היפני
• 
  חממה מסוגננת בגן הצרפתי
• 
  האולם בו מוחזקים לוחות הזכוכיות והצילומים
• 
  חלק מ-72,000 הצילומים המוצגים במוזיאון

לקריאה נוספת

• Jean Brunhes - Autour du Monde : regards d'un géographe, regards de la géographie, Musée Albert-Kahn, 1993
• Albert Kahn-Réalités d'une utopie, sous la direction de Jeanne Beausoleil et de Pascal Ory. Musée Albert-Kahn, 1995
• Albert Kahn, Henri Bergson. Correspondances. Commentées par Sophie Cœuré et Frédéric Worms, 155 p. Coédition : Desmaret / Musée départemental Albert-Kahn, Jeanne Beausoleil et Xavier Truti. Paris, 2003. (ISBN 978-2913675117)
• Les jardins Albert-Kahn, J. Beausoleil, J. de Givry, G. Baud-Berthier, M. Farris, C. Lemoing. Collection « L'esprit des lieux », édition JDG Publications, DG Publications, 2004
• Gilles Baud-Berthier (dir.), Albert Kahn, 1860-1940 : photographies, films, jardins : un monde aux portes de Paris, Boulogne-Billancourt, Musée départemental Albert-Kahn, Conseil général des Hauts-de-Seine, 2006
• Anne Sigaud (dir.), La Mongolie entre deux ères : 1912-1913 (cat.exposition, Boulogne-Billancourt, Musée Albert Kahn, 29 nov. 2011-16 sept. 2012), Boulogne-Billancourt, Musée départemental Albert-Kahn Conseil général des Hauts-de-Seine, 2012
• Sigolène Tivolle (dir.), Le jardin d'Albert Kahn : parcours historique et paysager, Nanterre, Conseil général des Hauts-de-Seine, 2012.
• Albert Kahn, singulier et pluriel, Editions Liénart, 2015
• À la recherche d'Albert Kahn, inventaire avant travaux, printemps 2015
• Jean-Sébastien Cluzel (dir.), Geneviève Lacambre et Nishida Masatsuguru, Le japonisme architectural en France : 1550-1930, Dijon, éditions Faton, 2018, 400 p
• Valérie Perlès (sous la direction de), Les Archives de la Planète. Paris, Lienart ; Boulogne-Billancourt, Musée départemental Albert Kahn, DL 2019
• Valérie Perlès, Anne Sigaud (sous la direction de), Réalités (In)visibles. Paris, Bernard Chauveau éditions : Boulogne-Billancourt, Musée départemental Albert Kahn, DL2019
• Isabelle Marionne (sous la direction de), Un monde et son double : regards sur l'entreprise visuelle des Archives de la planète, 1919-1931. Avant-propos de Michel Cadé & Jocelyn Dupont, préface de Teresa Castro. Perpignan, Presses universitaires de Perpignan, Institut Jean Vigo, DL 2019
• Paula Amad, « Cinema's sanctuary : From pre-documentary to documentary film in Albert Kahn's Archives de la Planète (1908-1931) », Film History, Bloomington, Indiana University Press, vol.13, no 2, 2001, p. 138-159
• Le cinéma d'Albert Kahn : quelle place dans l'histoire ?, Les Cahiers de la Cinémathèque, Perpignan, Institut Jean Vigo, no 74, déc. 2002
• Hubert Bonin, Albert Kahn banquier et financier (des années 1880 aux années 1930), février 2018
• Nicolas Ginsburger et Anne Sigaud, « Autochromes et géographie en Grande Guerre. Jean Brunhes au Collège de France (1914-1918) », dans Denise Borlée et Hervé Doucet (dir.), La plaque photographique, un outil pour la fabrication et la diffusion des savoirs, Strasbourg, Presses universitaires de Strasbourg, 2019, 474 p, p. 297-313

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיאון אלבר קאן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון אלבר קאן
• מוזיאון אלבר קאן, ברשת החברתית אינסטגרם
• מוזיאון אלבר קאן, ברשת החברתית פייסבוק
• אחוזת אלבר קאן, באתר משרד התרבות הצרפתי (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר משרד התרבות הצרפתי (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר visitparisregion.com (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר parisjetaime.com (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר parcsetjardins.fr (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר exploreparis.com (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר parismomes.fr (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר עיריית בולון-ביאנקור (בצרפתית)
• מוזיאון אלבר קאן, באתר paris.fr (בצרפתית)
• קרן אלבר קאן, באתר shs.cairn.info
• סיור במוזיאון אלבר קאן, סרטון באתר יוטיוב, 2026