מוזיאון ברוניי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון לאומי  |
| מיקום |
בנדר סרי בגוואן |
| מדינה |
ברוניי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1965 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1965 |
| קואורדינטות | 4°53′07″N 114°58′07″E / 4.8852539319916°N 114.96874480681°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת ברוניי רגילה)  | |
  | |
מוזיאון ברוניי (במלאית: Muzium Brunei) הוא המוזיאון הלאומי של סולטנות ברוניי. הוא ממוקם באזור קוטה באטו בבירה בנדר סרי בגוואן. במוזיאון יש תערוכות של אמנות אסלאמית, מוצגים היסטוריים מהמאה ה-16 ומוצגים ארכאולוגיים ואתנוגרפים.[1] זהו המוזיאון הגדול ביותר בברוניי.[2] המוזיאון סגור מאז 2014 לצורך שיפוצים ושדרוג, הוא היה צפוי להיפתח מחדש ב-2020, אך יישאר סגור ב-2022.
המוזיאון פרסם את כתב העת הראשון של מוזיאון ברוניי, כתב עת אקדמי בשנת 1969 והוא מתפרסם מדי שנה.[3]
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון ממוקם בקוטה באטו, כ-4.5 קילומטרים או שלושה מיילים ממרכז העיר הבירה.[4] הוא ממוקם על גבעה המשקיפה על נהר ברוניי.[4] הוא ממוקם ליד האתר הארכאולוגי קוטה באטו, וכן המאוזוליאום המלכותי של הסולטן שריף עלי והסולטן בולקיה, הסולטן השלישי והחמישי של ברוניי בהתאמה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון הוקם בשנת 1965 והיה ממוקם בתחילה במרכז האזרחי בבירה (שנודעה אז בשם ברוניי טאון). לאחר מכן הוחלט להעביר לאתר קבוע בקוטה באטו. בניית הבניין החדש החלה בשנת 1968 והושלמה בשנת 1970 בעלות של 4.39 מיליון דולר באותה תקופה.[4] הוא נחנך ב-29 בפברואר 1972 על ידי אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת.[4]
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין המוזיאון מעוטר במוטיבים מלאיים מסורתיים, בדומה לזה שעל קברו של הסולטן בולקיה, שליט האימפריה הברוניאנית במאה ה-15.
למוזיאון שלוש קומות.[4] שטח של 39,000 רגל רבוע (3,600 מטרים רבועים) הוקדש לתערוכות, 9,000 רגל רבוע (840 מטרים רבועים) ומנהלה ו5,000 רגל רבוע (460 מטרים רבועים) לאחסון.[4] הבניין ממוקם על אתר בשטח הכולל גם את הפארק.
מוצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במוזיאון יש מספר גלריות כמו גלריה לאמנות אסלאמית, גלריה להיסטוריה של הטבע וגלריה בה מתקיימות תערוכות זמניות. גלריית ההיסטוריה היא המקום שבו התצוגות מתייחסות להיסטוריה של דרום מזרח אסיה עם רלוונטיות לברוניי מתקופת הכיבוש הספרדי והפורטוגלי במאה ה-16.[5]
תערוכות של תולדות התקופה העתיקה של נגרה דארוסלם והתקופה האחרונה הם חלק מהגלריה להיסטוריה. המוצגים מתעדים את דפוס החיים המסורתי של הקהילות הרבות בארץ, ואת ההיסטוריה הטבעית של החי והצומח שלה.[6] המוצגים של המאות ה-9 וה-10 הם כלי חרס מאיראן ומרכז אסיה, זכוכית מנופחת ממצרים והלבנט, כתב יד מיניאטורי של הקוראן, טקסטיל ארוג, עיטורי זהב, תותחים שישמשו לטקסים בשימוש במדינה וכלי הנשק של הסולטנות.
רוב חפצי האמנות הם האוספים האישיים של הסולטן מברוניי כולל מטבעות הכסף והזהב שנאספו מהעולם האסלאמי. תערוכה בולטת נוספת היא תצוגה שכותרתה "הרוח של בודו: ההיסטוריה של אמנויות הלחימה של יפן" המורכבת מהעתקים של חליפות שריון וכלי נשק ששימשו ביפן במהלך המאות ה-8 עד ה-14. יש גם תצוגה של תעשיית הנפט בברוניי שנוצרה על ידי של חברת הדלק המקומית, המציגה את גילוי הנפט, שכן יש לו השפעה משמעותית על כלכלת ברוניי.[6] מוצגים בגודל גדול מוצגים בחדרים בחלק האחורי של בניין המוזיאון בשטח הפארק. החלקים האדמיניסטרטיביים והטכניים של המוזיאון ממוקמים בקומת המרתף.[1]
המוזיאון סגור מאז 2014 כדי לפנות מקום לתיקונים מבניים עקב מכת טרמיטים, שפגעה במבנה. הסגירה נועדה גם לפנות מקום לשיפוץ, הכולל עיצוב מחדש של חללי הפנים והמוצגים, שילוב יותר אינטראקטיביות וטכנולוגיה מודרנית ויצירת גלריה חדשה בקונספט פתוח. המוזיאון היה צפוי להיפתח עד סוף 2020, אך יישאר סגור ב-2022.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ברוניי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 "Brunei Museum". Asia Europe Museum Network. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2015. נבדק ב-22 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Brunei Darussalam, A Guide". Brunei Shell Group of Companies. נבדק ב-22 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Office 1972, p. 266.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Harrisson 1972, p. 119.
- ^ "Brunei Museum". Lonely Planet. נבדק ב-22 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Publications 2007, p. 127.