מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה

מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה
Museum bar-david for Art and Judaica in Kibutz Baram, Israel.jpg
מידע כללי
סוג מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 33°03′33″N 35°25′56″E / 33.059055555556°N 35.432111111111°E / 33.059055555556; 35.432111111111
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה על שם משה וטובה בר-דוד ממוקם בקיבוץ ברעם בגליל העליון.

אוסף המוזיאון כולל פרטי יודאיקה ועבודות אמנות של ציירים יהודים מהארץ ומהעולם וכן אוסף פרטי ארכאולוגיה. בחצר המוזיאון גן הפסלים של האמן יגאל תומרקין, לצד פסלים של אמנים נוספים.

מנכ"ל המוזיאון והאוצר הראשי הוא אבי איפרגן.[1] בראיון שהעניק, אמר איפרגן: "המוזיאון עוסק בבחינת גבולות האמנות, וכמוזיאון שנמצא על הגבול הסוגיה הזו מתחדדת ביתר שאת".[2]

אוסף המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסף כולל את העבודות שתרמו האספן משה בר-דוד ואשתו טובה, וכן יצירות שהתווספו במשך השנים. האוסף כולל יצירות בטכניקות שונות כגון שמן, אקוורל, פסטל, חיתוכי עץ, תחריטים, ליתוגרפיות, הדפסים, פסלים ועבודות בטכניקות מעורבות.

האוסף משקף מגוון רחב של אומנים בעיקר יהודים, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד ימינו. חלק מהיוצרים פעלו מחוץ לישראל וחלקם אמנים שפעלו ופועלים בארץ.

בין האמנים הנכללים באוסף: לסר אורי, מקס ליברמן, בוריס שץ, הרמן שטרוק, יעקב שטיינהרט, אביגדור סטימצקי, יוסף זריצקי, יחזקאל שטרייכמן, מרסל ינקו, צבי מאירוביץ', מארק שאגאל, מרדכי ארדון, אריה ארוך, לודוויג בלום, לאה ניקל, רודי להמן, משה קופפרמן, משה קסטל, משה ברנשטיין, איוון שוובל, יגאל תומרקין ועוד רבים אחרים.

חנוכיית גן-עדן, עבודת בית המלאכה של ברכיה הנברג, פליז מצופה כסף, ורשה, פולין, סוף המאה ה-19
חנוכיית גן-עדן, עבודת בית המלאכה של ברכיה הנברג, פליז מצופה כסף, ורשה, פולין, סוף המאה ה-19

תערוכות קבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מסורת והמשכיות" - בקומת הכניסה של המוזיאון תערוכת קבע ובה מוצג אוסף היודאיקה הכולל תשמישי קדושה יהודים מארצות ומעדות רבות על פני מאות שנים.[3] אלה כוללים חפצי בית לחגים ושבתות, תשמישי ארון קודש וספר התורה וחפצים אישיים הנוגעים לכל שטחי החיים: נישואים, לידה, מילה. באוסף זה גם סדרת ציורים של האמן הקריקטוריסט הצרפתי אלפונס לוי המתארים סצנות מחיי היהודים באלזס וכן מצויים בו ציורים המתארים אירועים וספורים מהמקרא. בתערוכה מוצג העתק מדויק של אבן המשקוף מבית הכנסת העתיק מהכפר ברעם. על האבן מופעה הכתובת העתיקה: "יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל. יוסה הלוי בן לוי עשה המשקוף הזה תבוא ברכה במעשיו שלום".

גן הפסלים של יגאל תומרקין[4] כולל, בין היתר, קבוצת פסלים בצורת קונוסים ענקיים שנעשו בהשראת הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיארי, הפסל "מלאך ההיסטוריה" מחווה לפילוסוף וולטר בנימין.

אגף ארכאולוגיה מכיל עשרות מנורות שמן מתקופת האבות ועד ביזנץ, כלי זכוכית מצריים וצידוניים, אוסף צלמיות חרס ואוסף מכתבי חרס שומריים ואכדיים.[5] פריטים אלה מוצגים בקומה העליונה של המוזיאון.

תערוכות מתחלפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגף האוסף - תערוכות מתחלפות מאוסף האמנות של המוזיאון.
  • אגף המבואה - תערוכות של אמנים מהגליל.
  • אגף לאמנות עכשווית - תערוכות מתחלפות של אמנים עכשוויים. עבודות אלה מוצגות בקומת הכניסה ובקומה העליונה.[6]
  • אגף וידאו-ארט המוקדש לעבודות וידאו.

מרכז לחינוך ולאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מציע פעילויות הדרכה, סדנאות ותוכניות שנועדו להנגשת האמנות, פיתוח היצירתיות ושימוש בשפה החזותית. במרכז צוות הדרכה מיומן הפועל בשיתוף משרד החינוך ומשרד התרבות.[7] פעילות ההדרכה נעשית בקומה התחתונה של המוזיאון.

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הוקם על בסיס אוסף האומנות שתרמו האספן משה בר-דוד ואשתו טובה לברעם, קיבוץ שבתם רבקה הייתה ממקימיו. מטרתו של בן-דוד הייתה להנציח בכך את קהילת בז'ז'ני (Brzezany) שבגליציה, פולין (כיום אוקראינה). בה נולד.

בר-דוד (במקור ברדוביץ') עלה לישראל בשנת 1934 עם אשתו ובתם והמשפחה התיישבה בחיפה. למחייתו עבר במחלקת המים של עיריית חיפה. בשנות ה-30 קשר בר-דוד קשרים עם אספני אמנות בחיפה וכן עם סוחרי אמנות ואוצרי מוזיאונים. הוא התרכז באיסוף אמנות יהודית וישראלית ובציירים גרמנים אקספרסיוניסטים.

אחרי מותה של טובה ב-1974 החליט בר-דוד לתרום את האוסף שלו לקיבוץ. הארכיטקט מנחם כ"ץ, קרוב משפחתו של משה בר-דוד, יליד בז'ז'ני אף הוא וניצול השואה, תכנן בהתנדבות את התאמת המבנה שהקצה הקיבוץ, והמוזיאון נחנך בחג החנוכה 1982.[8] בבר-דוד נפטר ב-1989 ונטמן ליד אשתו טובה בקיבוץ ברעם.

בניית הקומה השלישית במוזיאון
בניית הקומה השלישית במוזיאון
האספנים משה וטובה בר-דוד
האספנים משה וטובה בר-דוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות המוזיאון, מוזיאון בר-דוד
  2. ^ אמנות בגבול הצפון, arterminal, ‏2020-12-15
  3. ^ מסורת והמשכיות, מוזיאון בר-דוד
  4. ^ גן פסלים, מוזיאון בר-דוד
  5. ^ ארכיאולוגיה, מוזיאון בר-דוד
  6. ^ מוזיאון בר דוד, צופית
  7. ^ אודות אגף החינוך, מוזיאון בר-דוד
  8. ^ אודות, מוזיאון בר-דוד