מוזיאון הטנק (בובינגטון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון הטנק
The Tank Museum
Tank-museum-logo.png
Bovingtonpano.jpg
מידע
סוג מוזיאון צבאי
שנת ההקמה 1947
תאריך פתיחה רשמי 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום דורסט, הממלכה המאוחדת
כתובת בובינגטון, דורסט, אנגליה
קואורדינטות 50°41′43″N 2°14′37″W / 50.6952°N 2.24361°W / 50.6952; -2.24361
http://www.tankmuseum.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוזיאון הטנקאנגלית: The Tank Museum) לשעבר 'מוזיאון הטנק בובינגטון', הוא מוזיאון צבאי בשטחי מחנה בובינגטון, מחוז דורסט בדרום מערב אנגליה.

עם קרוב ל-300 כלי שריון, המוזיאון מכיל את אוסף הטנקים הגדול בעולם ואוסף הרק"מ השני בגודלו[1]. אוסף הכלים המשוריינים של המוזיאון כולל כלים מ-26 מדינות ברחבי העולם, בין היתר הוא כולל מספר טנקים במצב נסיעה ממלחמת העולם הראשונה והשנייה. בין היתר מכיל המוזיאון את אב-הטיפוס של הטנק 'וילי הקטן', הטנק המבצעי הראשון בעולם הסימן 1 וטיגר מס' 131 שהוא כיום הטיגר היחיד בעולם במצב נסיעה תקין.

המוזיאון מקיים אירוע שנתי (TankFest; 'פסטיבל טנקים') שבו מספר טנקים היסטוריים משוחזרים נוסעים אל מול קהל מבקרים, לצד תצוגה של יכולות כוחות השריון המודרניים. בנוסף מכיל המוזיאון ארכיון נרחב ללימוד ומחקר אודות ההיסטוריה של השריון ויחידות השריון הבריטיות, מספר חוקרים עובדי המוזיאון אף מפרסמים מעת לעת ספרים ומחקרים הקשורים לנושאים אלו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית המוזיאון.

בשנת 1899 נפתח מחנה בובינגטון כמחנה אימון לחיל הרגלים הבריטי, עם קליטת הטנקים הראשונים במהלך מלחמת העולם הראשונה, הפך המחנה בשנת 1916 למחנה אימון ללוחמת שריון. המחנה שירת את הכוח המשוריין הבריטי, שבתחילה היה חלק מקורפוס המקלעים, בהמשך הפך לרגימנט הטנקים המלכותי ובתקופת מלחמת העולם השנייה עם יסוד חיל השריון המלכותי המחנה שירת את כלל כוחות השריון של הצבא.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הוחזרו הכלים המשוריינים משדות הקרב חזרה לבסיס השריון בבוינגטון. כלים בודדים נשמרו בסדנאות הרכב כדי שצוותי השריון ומפתחי הטנקים יוכלו להתרשם מההיסטוריה המוקדמת של התפתחות השריון. בשנת 1923, בביקורו במחנה, העיר הסופר רודיארד קיפלינג כי צריך להפוך את אוסף הטנקים למוזיאון שריון. בסיום מלחמת העולם השנייה, אוסף כלי השריון גדל באופן משמעותי עם עשרות טנקים וכלי שריון בריטים, לצד טנקי אויב שנפלו שלל והגיעו למחנה לבחינה. בשנת 1947 נפתח האוסף לקהל הרחב בתור מוזיאון שריון, מאז הוא גדל באופן משמעותי וכיום מכיל את אוסף הטנקים הגדול בעולם ואוסף הרק"מ השני בגודלו בעולם.

אולמות תצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק צ'לנג'ר 2 המוצג בכניסה למוזיאון.
הכניסה למוזיאון.
אולם התצוגה של מלחמת העולם השנייה.
טנק T-34 וM4 שרמן בקרב מבוים כחלק מ-TankFest, שנת 2009.
טנקים מודרניים המוצגים במוזיאון.
ציוד לחימה מודרני של איש חיל השריון המלכותי.
עשרות הטנקים באולם שימור הרכבים.

אולם מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולם מכיל פריטים רבים המציגים את התפתחות השריון הבריטי לאורך המלחמה, לצד מספר כלים משוריינים ממדינות אחרות במלחמה. בין היתר מוצג בו אב הטיפוס הראשון של הטנק "וילי הקטן", לצד טנקים ששירתו במלחמה בהם הסימן 1, סימן A ויפט, סימן 5 (אחד מהבודדים בעולם שמנועו עובד).

בנוסף מכיל האולם תצוגה המוקדשת לחיו של לורנס איש ערב, אשר שירת תקופה קצרה בחיל השריון ובמחנה בובינגטון. באולם ישנו גם אזור המוקדש לחווית הלחימה בחפירות, בו המבקרים יכולים להסתובב בשדה קרב משוחזר.

אולם בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגת כלים המדגישה את ההתפתחות המהירה ברק"מ וטנקים בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין היתר מוצגים באולם; שריונית רולס-רויס, טנק שיוט סימן 1, שריונית קרדן לוויד, שריונית לנקסטר 6X4 ושריונית פיירלס.

אולם מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הגדול ביותר במוזיאון, אשר כולל גם את אוסף הכלים הגדול ביותר במוזיאון, מוקדש לשריון מתקופת מלחמת העולם השנייה.

אולם טמייה ואולם הפלדה הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אולמות אשר מכסים ביניהם את התקופה המודרנית של הכלים המשוריינים, החל מסוף מלחמת העולם השנייה, התפתחות טנק המערכה, תקופת המלחמה הקרה ועד לשריון המודרני של ימינו.

אולם טמייה (בחסות חברת הדגמים להרכבה טמייה) מציג את התקופה מיד לאחר סוף המלחמה ומתמקד בטנקי המערכה העיקריים שפותחו בשנים שלאחר המלחמה, בהם הצנטוריון הבריטי, הM-60 פאטון האמריקאי וה-T-72 הסובייטי. בין היתר ניתן לראות בשני האולמות מספר כלים בהם; טורטויס, T-55/54, צנטוריון, AMX-30, צ'יפטיין, BMP-1, צ'אלנג'ר 1, צ'אלנג'ר 2, M41 ווקר בולדוג, M103 והסטרידסואגן 103.

מרכז שימור הרכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז שימור הרכבים הוא אגף חדש במוזיאון שנפתח לציבור באופן רשמי בשנת 2013. האולם משתרע על כ-3,700 מ"ר ומכיל כ-100 כלים בבעלות המוזיאון, אשר לא נותר להם מקום באולמות הראשיים. מרכז השימור מאפשר למבקרים לראות כמות גדולה של כלים שבעבר היו סגורים לציבור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון הטנק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזיאון השריון בעיר סומיר בצרפת, מכיל אוסף של כ-880 כלי רק"מ אך פחות טנקים ממוזיאון בובינגטון.