מוזיאון המדע (לונדון)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון מדע |
| כתובת | Exhibition Road, London |
| מיקום |
דרום קנזינגטון  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מבקרים בשנה | 2,989,000 (נכון ל־2012) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1857 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1857 |
| אדריכל |
ריצ'רד אליסון |
| קואורדינטות | 51°29′51″N 0°10′29″W / 51.4975°N 0.17472222222222°W |
| http://www.sciencemuseum.org.uk | |
  | |
.svg){kind=spacer}
מוזיאון המדע (באנגלית: The Science Museum) בדרך התערוכות, דרום קנזינגטון, ברובע קנזינגטון וצ'לסי בלונדון שבאנגליה, הוא מוזיאון מדע המהווה חלק מקבוצת מוזיאון המדע (SMG). המוזיאון הוא אטרקציה תיירותית חשובה בלונדון.
ייסוד המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון נוסד בשנת 1857 על ידי בנט וודקרופט מאוסף שהיה מצוי בחברה המלכותית לאמנויות (RSA) ומעודפים שהיו בתערוכה הגדולה. המוזיאון היה במקור חלק ממוזיאון דרום קנסינגטון, יחד עם מוזיאון ויקטוריה ואלברט. לבסוף הופרד המוזיאון וקיבל את השם "מוזיאון הפטנטים", ב-1858, ו"מוזיאון משרד הפטנטים" ב-1863. המוזיאון הכיל רבים מהמוצגים הידועים שנמצאים כיום במוזיאון המדע. בשנת 1885, כונו מחדש אוספי המדע "מוזיאון המדע" ובשנת 1893 מונה מנהל נפרד. אוסף האומנות כונה בשם חדש - "מוזיאון האומנות" ומאוחר יותר הפך ל מוזיאון ויקטוריה ואלברט. מוזיאון משרד הפטנטים מוזג למוזיאון המדע בשנת 1909.
אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מחזיק כעת אוסף של יותר מ-300,000 פריטים, כולל פריטים ידועים כמו הקטר "פאפינג בילי", מנוע הסילון הראשון, שחזור של מודל ה-DNA של פרנסיס קירק וג'יימס ווטסון, מנועי קיטור מוקדמים, דוגמה עובדת של מנוע ההפרשים של צ'ארלס בבג' ואב הטיפוס הראשון של שעון הנצח ("Clock of the Long Now"). המוזיאון מכיל גם מאות מיצגים אינטראקטיביים. תוספת עדכנית היא קולנוע IMAX בתלת-ממד המציג סרטים דוקומנטריים, חלקם בתלת-ממד.
המוזיאון גם אוצר חלק מהפריטים הרבים שנאספו על ידי הנרי ולקום בתחום הרפואה. הפריטים מוצגים בקומה הרביעית והחמישית אך הם מהווים חלק מזערי מכלל האוסף.
במוזיאון המדע מצויה ספרייה ייעודית. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה זו ספריית המדע והטכנולוגיה הלאומית של בריטניה. בספרייה מצויים כתבי עת, ספרים ישנים וכתבים והיא משמשת משכילים ברחבי העולם. הספרייה פעלה מספר שנים יחד עם הספרייה של אימפריאל קולג', אולם ב-2004 המוזיאון לא היה מסוגל לשאת בהוצאות. זו הסיבה שישנן מחשבות לפרק ולפזר את הספרייה.[1]
מרכז דנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2003, נפתח במוזיאון מרכז דנה. המרכז הוא בר קפה בסגנון עירוני שסופח למוזיאון והוא מהווה כיום אזור יחיד במינו באנגליה בהיותו אזור המיועד למבוגרים המעוניינים לדון בנושאי מדע שנויים במחלוקת. מרכז דנה הוא אזור חדש, שנוי במחלוקת ונסיוני. מטרתו לאתגר את תפיסת הקהל בנושא מדע ולהתעמת חזיתית עם נושאים עכשוויים. המרכז נהיה ידוע לשמצה בשל אירועים חדשניים ביניהם ויכוחים מאורגנים, ניסויים חיים וקומיקס סטנד-אפ המפריך תפיסות מדעיות מיושנות.
ערבי מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון עורך "ערב מדע" מאורגן-"אירוע לילי הנושא אופי מדעי". עד 380 ילדים בגילאי 8 עד 11, המלווים על ידי מבוגרים, מוזמנים לבלות את הערב בביצוע פעילויות מדע חינוכיות ומהנות. לאחר מכן הם מוזמנים לישון על הרצפה בין מוצגי המוזיאון. בבוקר, הם מתעוררים לארוחת בוקר מאורגנת ופעילות מדעית נוספת. האירוע מגיע לקיצו בצפייה בסרט IMAX.
גלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מכיל מספר גלריות, חלקן קבועות, חלקן זמניות.
אנרגיה: האולם המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האולם המזרחי הוא האזור הראשון אותו רואים מרבית המבקרים עם כניסתם לבניין. האולם משתרע על פני שלוש קומות. בקומת הקרקע, מוצגים בעיקר מנועי קיטור מסוגים שונים, אשר יחד מספרים את סיפורה של המהפכה התעשייתית בבריטניה. גבוה למעלה, תלוי מהתקרה, משתלשלת טבעת מתכתית ענקית שמכוסה בחלקה הפנימי בדיודות פולטות אור שיוצרות צורות ומציגות הודעות המוקלדות על ידי המבקרים עצמם בגלריית האנרגיה. בנוסף מצויים באולם חנות ספרים, המתמחה בספרי מדע פופולרי ובית קפה בשם "Revolution café".
חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חלל" (space) הוא השם של גלריה היסטורית, המציגה רקטות ומוצגים שמספרים את סיפור מסעו של האדם בחלל והיתרונות הגלומים בו (בעיקר בעולם התקשורת).
התהוות העולם המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]
"התהוות העולם המודרני" (Making the Modern World) היא גלריה חדשה יחסית. בגלריה מוצגים חלק מהאובייקטים הסמליים ביותר של המוזיאון ביניהם הרקטה של סטפנסון וקפסולת החלל של אפולו אשר מוצגים ליד ציר זמן המתעד את ההישגים הטכנולוגיים של האנושות.
תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית התעופה היא גלריה רבת וותק הממוקמת בצד המערבי של הקומה השלישית. בגלריה קיים מגוון רחב של מטוסים ומסוקים בגודל טבעי וכן מידע אודות מטוס הספיטפייר ומנועים רבים וחתך צד של בואינג 747.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון ממוקם בסמוך למוזיאון ההיסטוריה של הטבע ובעבר היה מחובר אליו באמצעות פרוזדור ציבורי שכעת הוא סגור. תחנת הרכבת התחתית של לונדון הקרובה היא תחנת דרום קנסינגטון; דרך תת-קרקעית מחברת את המוזיאונים אל התחנה.
שיפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון עבר סדרה של שיפוצים בראשית המאה ה-21. חנות המוזיאון המשופצת נפתחה באוקטובר 2005.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל לונדון | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון המדע (באנגלית)
מוזיאון המדע, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון המדע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מוזיאון המדע, ברשת החברתית אינסטגרם- מוזיאון המדע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר המוזיאון הלאומי למדע ולתעשייה
- מרכז דנה(הקישור אינו פעיל)
- אתר פרויקט אינג'ניאוס
- התהוות העולם המודרני
| הרובע המלכותי של קנזינגטון וצ'לסי | ||
|---|---|---|
| שכונות | אלברטפוליס • בלגרביה • ברומפטון • צ'לסי • ארלז קורט • פארק הולנד • קנזינגטון • קנסאל טאון • נייטסברידג' • לאדברוק גרואוב • צפון קנזינגטון • נוטינג היל • דרום קנזינגטון • מערב ברומפטון | |
| אתרים בעלי חשיבות | אנדרטת אלברט • בית הולנד • ארמון קנזינגטון וגני קנזינגטון • מוזיאון הצבא הלאומי • המוזיאון להיסטוריה של הטבע • רויאל אלברט הול • מוזיאון המדע • מוזיאון ויקטוריה ואלברט • שגרירות ישראל בלונדון | |
| שווקים | שוק פורטובלו | |