מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל

מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
	הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל. צולם ב-2006.
מידע כללי
סוג	המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
כתובת	רח' שמריהו לוין 25, חיפה
מיקום	הדר הכרמל
מדינה	ישראל
מבקרים בשנה	300,000
מנהל	יוסי אני
אוצר ראשי	אמיר שור
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1983
תאריך פתיחה רשמי	2006
אדריכל	אלכסנדר ברוולד
קואורדינטות	32°48′37″N 34°59′47″E / 32.810279°N 34.996332°E
	https://www.madatech.org.il
	(למפת חיפה רגילה) המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל

פסל של שמריהו לוין מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה מוצב במקום

דגם המטוס הממונע הראשון של האחים רייט במדעטק בחיפה

דגם של מכונת טיסה אישית עם כנפיים נעות לפי תרשים של לאונרדו דה וינצ'י במדעטק בחיפה

שיחזור של דינוזאור שטרם בקע מהביצה, תערוכת הדינוזאורים "ענקי פטגוניה"

מכונת דפוס קליפורניה משנת 1958 המוצגת במדעטק

"מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי" הוא מוזיאון מדע הנמצא בשכונת הדר הכרמל שבעיר חיפה. זהו אחד מארבעה מוזיאונים למדע הפועלים בישראל (שלושת האחרים הם מוזיאון המדע בירושלים, גן המדע במכון ויצמן ברחובות ופארק קרסו למדע בבאר שבע).

עד שנת 2006, היה המוזיאון ידוע בשם ה"טכנודע". בשנה זו ערך המוזיאון תחרות בקרב הקהל הרחב, לבחירת שם חדש עבורו.

המוזיאון פועל בבניין ההיסטורי של הטכניון, שתוכנן על ידי האדריכל היהודי-גרמני אלכסנדר ברוולד, ונמצא בשכונת הדר הכרמל בחיפה. הבניין שימש את הטכניון בין השנים 1925–1965 לכל הפקולטות, ובשנים 1965–1985 שימש את הפקולטה לארכיטקטורה. במהלך השנים עבר הבניין שינויים רבים. בשנת 1986 הועבר לידי המוזיאון, שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. על שיחזורו ושימורו של הבניין זכה המוזיאון באות הוקרה מהמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

המוזיאון הוא עמותה רשומה המנוהלת על ידי ועד מנהל הכולל אנשי ציבור, חינוך, אקדמיה ועסקים^[1]. יושב הראש של הוועד המנהל של מדעטק הוא ליאון רקנאטי.

תערוכות קבע במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות הקבע מוצגות בבניין ההיסטורי של המוזיאון, שנקרא גם "מדעטק תערוכות". רוב התערוכות מתפרסות על פני חדר אחד ששימש ככיתת לימוד בעבר, למעט התערוכות החדשות יותר שאיחדו מספר חדרים:

חדר חושך - אחת התערוכות הוותיקות במוזיאון המציגה עקרונות מדעיים של האור (כמו שבירה, החזרה, פלואורסצנציה ועוד)
אנרגיה ירוקה - החל מ-2007
משחקי חידה - מוצגת בקומת המסד ליד המרכז לגיל הרך
עניין של כימיה
מדעי החיוך (תערוכת בריאות הפה והשיניים) - החל מ-2009
תופסים גובה - עולם התעופה
לאונרדו דה וינצ'י - מדען ומהנדס
קסם של מדע - החל מ-2007 ושוב ב-2009
מבט אל השמים - תערוכת אסטרונומיה - החל מ-2016
תעתועי ראייה - מוצגת במסדרונות בבניין ההיסטורי
מרכז הגיל הרך הכולל מתחם משחקי התנסות במים, בנייה בקוביות גדולות וחדר בנייה בלגו
השעונים הטבעיים - תערוכה על תופעות בכדור-הארץ
מבעד לעדשה - אוסף מכשירים מדעיים: טלסקופים, מיקרוסקופים, ציוד רפואי וכלים לניווט
תערוכת MOON 360 - הוצגה החל מאפריל 2022 וכוללת דגם ענק של הירח עם נקודות ציון ואתרי נחיתה וכן מידע על הירח בתרבות הפופולרית והשפעתו על החיים בכדור הארץ
חדר מוזיקה - בחדר מוצג "נבל לייזר" בשתי גרסאות, הנגינה נעשית באמצעות "חיתוך" קרני לייזר
נוסעים בזרם - תערוכה מציגה רכב חשמלי התלוי מהתקרה ופנים הרכב גלוי מתחתיו
מרכז החדשנות - מתחם המציג שלוש תערוכות בנושא חדשנות ואולם הקרנות אימרסיבי המדמה מסע בתוך גוף האדם

פארק המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, בחג החנוכה, נפתחה מחדש לקהל חצר המוזיאון שבין שני הבניינים הראשיים, לאחר שזו עוצבה מחדש. במקום הוקם "פארק מדע", אשר נפרש על פני ארבעה דונמים ושהמוטיב המרכזי שנבחר לו הוא "מפגש עם מדענים וממציאים מפורסמים בהיסטוריה, אשר תגליותיהם מהוות אבני דרך המעשירות את חיינו"^[2].

הפארק מחולק לחמש חצרות, שכל אחת מהן מוקדשת למדענים הידועים ארכימדס, ברנולי, אייזק ניוטון, לאונרדו דה וינצ'י ופיתגורס. בנוסף קיימים בפארק מספר מוצגים נוספים מתחום הגנת הסביבה, אמפיתיאטרון היכול להכיל כ-400 איש, ושבמרכזו מזרקה בצורת שושנת הרוחות הנשלטת על ידי מחשב ומאפשרת מופעי מים בשילוב תאורה צבעונית.

היוזמה להקמת "פארק המדע" במקום החלה בשנת 2008 ועברה שלבים רבים של תכנון והכנה לפני תחילת העבודות. תכנון הפארק נעשה בעבודה משותפת של צוות המוזיאון ובראשו האוצר הראשי של המוזיאון דאז, ד"ר טל ברמן, ומעצב התערוכות של המוזיאון דאז, דודו דהאן. פיתוח וייצור המוצגים בוצע בעיקר על ידי צוות בית המלאכה של מדעטק. התכנון האדריכלי נעשה באמצעות האדריכלים עמוס וכמן ואהוד כסיף.

בעבר נקרא "פארק נובל אנרג'י למדע".

תערוכות הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008, מדעטק משיק מדי קיץ תערוכה מתחלפת חדשה הפתוחה במשך כשנה. כחלק מעבודות לשיפור המוזיאון, שופץ בניין נוסף ששימש עד אז כבית המלאכה ובו נבנו המוצגים של המוזיאון. האולם בו מוצגות התערוכות המתחלפות נקרא "אולם איינשטיין", ע"ש אלברט איינשטיין, והוא שוכן בבניין הדרומי של קמפוס הטכניון. מלבד אולם איינשטיין הבניין כולל גם את מרכז החדשנות, את הכיתות והמעבדות של אגף החינוך במדעטק ואת הפאב-לאב ע"ש משפחת וונגר

התערוכות המתחלפות שהוצגו במוזיאון:

דינוזאורים ענקי פטגוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביולי 2008 הושקה במוזיאון התערוכה "דינוזאורים ענקי פטגוניה"^[3]. התערוכה הציגה העתקים של שלדים משוחזרים של דינוזאורים ענקיים אשר נתגלו בפטגוניה שבארגנטינה, והייתה הראשונה מסוגה בארץ. בין חמישה-עשר השלדים שהוצגו היו גם שני דינוזאורים מסוג ג'יגאנוטוזאור קרוליני.

במקביל לתערוכה, הושקה תערוכת חוצות של פסלי דינוזאורים אחידים בצורתם, אך צבועים כל אחד באופן שונה ויצירתי על ידי אומן, קבוצת אומנים או קבוצת עניין אחרת (תלמידי בתי-ספר או פעילים חברתיים). הדינוזאורים פוזרו ברחובות ובגנים בחיפה וזכו לתשומת לב רבה. התערוכה הגיעה לסיומה באמצע מרץ 2009. גם היום עדיין פזורים ברחבי העיר חלק מהפסלים.

עולמות הגוף (Body Worlds)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2009, החלה במוזיאון הצגת התערוכה "עולמות הגוף", העושה שימוש בגופות בני אדם, אשר תרמו גופם לשימוש בתערוכה. פתיחת התערוכה לוותה במחאה ציבורית רבה, בין היתר מצידו של יונה מצגר, הרב הראשי לישראל^[4], אשר טען כי התערוכה היא פגיעה בכבוד המת^[5]. תערוכת "עולמות הגוף" הוצגה במוזיאון עד ה-4 בינואר 2010 ובמהלך הצגתה בחיפה, ביקרו בה יותר משלוש מאות אלף איש.

העולם הרובוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2010 נפתחה במדעטק תערוכת "העולם הרובוטי". התערוכה מציגה רובוטים בדמות חיות כגון ג'ירפה, ברווזן, דיונון ועטלף, וכן מגוון מוצגים הקשורים לחיות. כל אלה הגיעו לישראל מתוך תערוכת "Robot Zoo" העולמית. כמו כן מוצגים בתערוכה רובוטים מסוגים שונים נוספים ומוצגים הקשורים לתעשייה הרובוטית הישראלית.

בחלקו האחרון של התערוכה הוצג "המופע הרובוטי" מדי חצי שעה עגולה ובו אחד מהמדריכים במוזיאון מציג לצופים את הרובוט דמוי האדם "נאו" והרובוט דמוי הכלב "אייבו" ומסביר כיצד הם מבצעים את הפעולות השונות.

ספורט סיינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה נחנכה ביוני 2011 וכוללת ברובה מוצגים מהתערוכה המקורית (שמקורה בקנדה) לצד מספר מוצגים בלעדיים למוזיאון. הנושא המרכזי בתערוכה הוא הספורט והפעילות הגופנית מנקודת מבט מדעית וכוללת מגוון מוצגים שונים שמסבירים ומדגימים באותה הזדמנות למבקר את העיקרון המדעי שעליו מדובר. לדוגמה, בסמוך להסבר על שיווי המשקל של האדם שמקורו בנוזל באוזניים מוצבים מתקן למדידת שיווי משקל וגם קורת עץ שעלייה מתנסים המבקרים בהליכה מאוזנת.

101 המצאות ששינו את העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיצג החזותי נחנך ביולי 2012 ומתפרש על פני כל חלל האולם. המיצג כולל סרט באורך 32 דקות, המוקרן על גבי עשרים ושניים מסכי ענק ומציג 101 המצאות בשמונה תקופות זמן, מתוכן 32 באופן מפורט על גבי המסך המרכזי. בנוסף, בבניין התערוכות נחנך חדר שמהווה המשך לתערוכה וכולל מוצגים פיזיים של כ-50 המצאות המלוות בהסבר על מסכי מגע אינטראקטיביים.

Beyond Planet Earth[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה נפתחה לקהל במרץ 2013 ומציגה את החזון של עתיד המסע האנושי במערכת השמש ומעבר לה. בחלק הראשון מוצגות 50 השנים הראשונות בחלל ובהן הספוטניק והווסטוק הרוסיים ומנגד, אפולו ואופורטוניטי (רכב המחקר למאדים) האמריקנים.

הספינות והים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2014 נחנכה תערוכה, אשר הובאה ממוזיאון המדע "אאוריקה" שבהלסינקי, פינלנד. התערוכה מציגה את עולם הספינות, הים והימאות. הנושא המרכזי בה הוא המעבר מהים הפתוח אל החוף, כשהמבקרים עוברים דרך אזורים המוקדשים לנושאים שונים. ביניהם, הישרדות בלב ים, עקרונות שיט, חקר הימים, גשר הפיקוד באונייה, פעילות ועבודה בנמל מודרני ומינים פולשים בים התיכון. התערוכה נסגרה באפריל 2015.

תערוכת טיוביקס (Tubix)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2015 נפתחה התערוכה תחת הכותרת "המעברים הסודיים של החיים" שפותחה ונבנתה על ידי מדעטק בשיתוף קבוצת אלומיניום. התערוכה שילבה תוכן מדעי ומיצגים אומנותיים-טכנוגלוגיים כמו צינורות רובוטיים רוקדים, מפעל כדורים המונע בלחץ אוויר ועוד. בכל חלל הוקרן סרטון קצר שלווה בקריינות של מוטי קירשנבאום. התערוכה נסגרה באפריל 2016 ולאחר מכן הוצגה בפארק פרס בחולון.

תערוכת "האדם והחלל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 נפתחה התערוכה שהכילה מוצגים שונים כמו החללית אקסקליבר-אלמאז שהיא למעשה קפסולת חלל שהשתתפה בשתי משימות של תוכנית החלל הסובייטית, חליפת חלל ששימשה לאימוני קוסמונאוטים, עמדות מציאות מדומה, דגם של ספוטניק - הלוויין הראשון בחלל, שרידי מצלמת המחקר "מיידקס" ששימשה את אילן רמון לעריכת תצפיות. התערוכה נסגרה במאי 2017.

תערוכת RESCUE - "התערוכה הבינלאומית לחילוץ והצלה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2017 נפתחה התערוכה שנוצרה והוצגה במוזיאון המדע בעיר פרת', אוסטרליה. התערוכה הציגה 20 מוצגים המופעלים על ידי המבקרים בנושאי חילוץ והצלה: כיבוי אש, הצלה מטביעה, חיתוך כלי רכב שעברו תאונה, איתור מטיילים שאבדו בשטח ועוד. לצד התערוכה הוצב אוהל הדגמה לאיתור וחילוץ נפגעים של פיקוד העורף ואוהל הדגמה נוסף שאירח במהלך הקיץ כוחות הצלה של הרשות הארצית לכיבוי והצלה ואמבולנס של מגן דוד אדום. התערוכה נסגרה בנובמבר 2017.

תערוכת דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת דיגיטלי נפתחה ביולי 2018. התערוכה מציגה כיצד העולם הדיגיטלי משתלב בחיינו בשלושה היבטים; אני והעולם הדיגיטל, רשת האינטרנט, והעולם הדיגיטלי.

כל אחד מההיבטים מוצג באולם נפרד, ומשלב מכשור טכנולוגי המופעל על ידי המבקרים. מטרת התערוכה היא להמחיש את השפעתו של העולם הדיגיטלי על חיינו, הן מבחינת יתרונות והן מבחינת החסרונות, תוך שילוב של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ואינטראקטיביים. התערוכה נסגרה באוקטובר 2019 ומתוכננת להיות מוצגת בארצות הברית במהלך 2020.

תערוכת Map it![עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת Map it! - הרפתקת הניווט הבין-לאומית, נפתחה בתחילת חודש יולי 2019 והציגה את עולם הניווט והמפות: קריאת מפה, קווי גובה וטופוגרפיה, ניווט לוויני, סונאר ועוד. התערוכה נסגרה בתחילת נובמבר 2019.

תערוכת סודות הדינוזאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה הציגה עשרות דגמי דינוזאורים אינטראקטיביים בגודל טבעי, מתחם משחק מציאות מדומה עם דינוזאורים ואולם הקרנה 360 מעלות. התערוכה נפתחה ביולי 2021 וננעלה בשבת 23 באפריל 2022.

תערוכת KLIMT - כשמדע פוגש אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה מציגה את מהלך חייו של הצייר האוסטרי גוסטב קלימט, אולם הקרנות עם יצירותיו, מוצגים תלת־ממדיים של פירוק ובנייה מחדש (אנאמופרפוזה) של יצירתו הנשיקה, מנהרה מוזהבת עם אלמנטים מיצירותיו, מתחם יצירה ומתחם מציאות מדומה. התערוכה נפתחה ביולי 2022 וננעלה בשבת 29 באפריל 2023.

תערוכת Fool Me - מדע פוגש קסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה מציגה מעל 40 קסמים הפועלים בטכניקות שונות - פיזיקה, מכניקה, טכנולוגיה, זריזות ידיים, קשר עין יד ואשליות. התערוכה החושפת את הדרכים בהן מבוצעים הקסמים והיא נוצרה בשיתוף אומן החושים נמרוד הראל.

תערוכות בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנים של הנובל - הוצגה בין ינואר למאי 2008
ימי הרדיו
הקשת הכחולה (תערוכת צילומים תת-ימיים)
איינשטיין איש המאה
תקשורת אישית (תערוכה נודדת של Orange)
הולכים על בטוח - החל מ-2006 על פני רוב קומת המסד
שחור על גבי לבן (התפתחות מכשירי הדפוס)
סודות החיים - עולם ה-DNA
הבית הירוק שלי (הוצגה בקומת הגלריה של תערוכת אנרגיה ירוקה)
אין מקום רחוק מדי (הציגה את סיפורו של אילן רמון ופריטים ששרדו את ההתרסקות. חלק מהפריטים מוצגים כיום בתערוכת תופסים גובה)
בין כרמל לים - תערוכת פוחלצים של ציפורי הכרמל שהושאלה מבית הטבע ע"ש שמעון אנגרס

מדעטק חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון פועל גם מכון "מדעטק לחינוך". המכון הוא מרכז תמיכה ללימודי מדע, טכנולוגיה וחלל לתלמידי בתי הספר והקהל הרחב. המכון מפעיל רשת של מעבדות בנושאים מדעיים וטכנולוגיים שונים, מקיים סדנאות לימודיות וחוגים לבני-נוער ומפעיל ניידות מדעים היוצאות אל יישובי הפריפריה. המרכז מפעיל כ־80 תוכניות לימודיות בתחומים שונים כמו פיזיקה ואסטרופיזיקה, כימיה, איכות הסביבה, מתמטיקה, רובוטיקה, גנטיקה, חשמל, אלקטרוניקה וטכנולוגיות של אבטחת מידע.

מדי שנה מבקרים כ-80,000 תלמידים במדעטק במסגרת תוכניות שונות של בתי-הספר, חלקן בשיתוף משרד החינוך ומשרד המדע והטכנולוגיה.

פאב-לאב ע"ש משפחת וונגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאב-לאב הוא מרכז לתכנון, עיצוב וייצור אישי באמצעים דיגיטליים, יש בו עמדות לתכנון ממוחשב, מדפסות תלת-מימד, מערכת לחיתוך בלייזר, כרסום ממוחשב ומרכז הרכבה.

סינמטריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2004-2020 פעל במוזיאון קולנוע רב-חושי בתלת מימד - "הסינמטריקס". הוקרנו בו סרטים בתלת מימד סטריאוסקופי, כאשר הצופים מרכיבים משקפיים מיוחדים. לכל כיסא באולם היה זוג רמקולים לשמיעה סטריאופונית לכל אחד מהצופים (מיקס הסאונד הכולל הוא קואדרופוני, בשל שני רמקולים בקדמת האולם, המשמיעים את רוב הסאונד בסרטים). במהלך הקרנת הסרטים, הכיסאות נעו בהתאם למופיע בסרט והחוויה כללה אפקטים של אורות, בועות סבון, והפצת ריח.

רשימת הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע ביקום (החל מ-2005) - הרפתקה במעמקי החלל החיצון (כולל השראות ו - 3D).
מדעברא קדברא (החל מ-2006) - הרעיונות המדעיים מאחורי הקסמים המפורסמים^[6].
פלאגוף (החל מ-2007) - מסע אל תוך המערכות השונות בגוף.
העולם הלוהט (החל מ-2009) - לחוות התפרצות הרי געש ולהרגיש רעידת אדמה.
בונים עולם (החל מ-2009) - כיצד בונים גורדי שחקים, והעקרונות המדעיים מאחורי בניית בית חזק.
לעוף (החל מ-2010) - מנדידה עם ציפורים לטיסה במטוסים^[7].

סרטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים שלא הוקרנו בימי הפעילות הרגילים של המוזיאון, וניתן היה לצפות בהם בסיורים מודרכים של בתי ספר יסודיים ותיכונים:

סופרקיד בדרכים (החל מ-2006) - מסע חווייתי ללמידת הזהירות בדרכים. במקור הוקרן בימי הפעילות הרגילים של המוזיאון^[6].
מכורים לחיים (החל מ-2007) - כיצד הגוף מתמודד עם השימוש בסמים^[8].

נטריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"נטריקס" הוא מתחם עם מוצגים אינטאקטיבים המתחלפים ומשתנים מדי פעם.

כיום מוצג "קיר יצירה אינטראקטיבי", מסך ענק עליו מוקרנת סצנה מאוירת של עיר, המבקרים מוזמנים לצבוע ציורים מוכנים מראש של כלי רכב, חיות ואנשים ולאחר מכן לצלם אותם בעמדות מיוחדות. לאחר הצילום הציורים הצבועים מקבלים עיבוד לדמויות תלת־ממדיות המופיעות ונעות בתוך העיר המצוירת. הקיר האינטראקטיבי נמצא באולם הטכניון בקומת המסד בבניין התערוכות הקבועות.

בעבר שכן הנטריקס במקום שונה במוזיאון והכיל מוצגים המדגימים יכולות טכנולוגיות שונות.

מוצגי עבר בנטריקס: עמדת מציאות מדומה, עם היצירה "אבולוציה של חלום" של היוצר קריס מילק; מוצג בשם "גרידי" שהוא למעשה דוגם צלילים (סמפלר) גדול המופעל על ידי כדורים הלוחצים על כפתורים, שינוי מיקום הכדורים יוצר בכל פעם מוזיקה אחרת; משחקים המופעלים באמצעות מחוות ידיים וגוף של השחקנים על גבי מסכי טלוויזיה עם מצלמה ייעודית; "גוגל ליקוויד גלאקסי", הצגת Google Earth על גבי שבעה מסכים היוצרים מסך ענק.