מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון  |
| שימוש | מקווה, ספריה עירוני, ומוזיאון |
| על שם |
מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים |
| כתובת | Rue nationale, בישהיים |
| מיקום | בישהיים |
| מדינה |
 צרפת |
| מייסדים | ברוך לוי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1989 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1650 |
| חומרי בנייה | אבן ועץ |
| קואורדינטות | 48°36′53″N 7°45′19″E / 48.614722222222°N 7.7552777777778°E |
| האתר הרשמי | |
 | |
  | |
מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים (באנגלית: Bischheim Musée du bain rituel juif) הוא מוזיאון בעיירה בישהיים (צר'), הנמצאת במטרופולין של העיר שטרסבורג, בצפון מזרח צרפת. בשנת 1650 רכש הבנקאי היהודי ברוך לוי את הבניין, והקים במרתף שלו מקווה טהרה. בשנת 1977 סווג הבניין על ידי שלטונות צרפת כאנדרטה היסטורית לאומית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – יהדות שטרסבורג, יהדות אלזס
הבניין נבנה על ידי סטטמייסטר ז'אק פרדריק בוקלין דה בוקלינסאו, בנו השני של ז'אן-פיליפ בוקלין, כשמחצית ממנו עשוי עץ. בשנת 1650 הבנקאי היהודי ברוך לוי רכש אותו במהלך המהפכה הצרפתית.[1] הוא בנה במרתף הבניין מקווה, על בסיס מעיין תת-קרקעי טבעי שנבע במקום שספק מים זכים למקווה. מקווה בישהיים מהווה דוגמה יוצאת דופן למקוואות.[2] יש המייחסים להיטהרות במקווה חשיבות רבה יותר מבית כנסת בגלל הלכות הטבילה והטהרה במסורת היהודית הקשורות להיגיינה ובמיוחד להיטהרות הנידה החודשית של הנשים.[3]
ב-17 במאי 1977 סווג המקווה כאנדרטה היסטורית.[2] לאחר הוא שוחזר בקפידה.[3] הבניין משמש גם כספרייה העירונית.[1]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרם מדרגות לולייניות עם 48 מדרגות,[4] מוביל אל הקמרון, שנבנה בסגנון רנסאנס, המתוארך לרבע האחרון של המאה ה-16.[2] גרם המדרגות שופץ לחלוטין.[5] גובהו כ-7.5 מטרים, באמצע הדרך בירידה למקווה נמצאת מלתחה בשטח של כ-7 מטרים רבועים. בקיר ישנן גומחות להצבת נרות או מנורות שמן. בור הטבילה עצמו נחפר באדמת סחף בעומק שמעל ל־8.5 מטרים מתחת לפני הקרקע, שניזון ממי תהום. בתקופות של גשמים עזים סופקו מים צלולים לבור הטבילה. בתקרת הבור המקומרת ישנם שני פתחים המאפשרים להוסיף מים חמים כדי לחמם מעט את 500 הליטרים של מים שהיו בבור הטבילה. גובה המקווה מעל בור הטבילה כ-4 מטרים משפת בור הטבילה.[2]
במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חדר דוד זינצהיים (על שם הרב יוסף דוד זינצהיים)[6] של המוזיאון בקומת הקרקע מציג אוסף של חפצי דת ומסמכים יהודיים הקשורים לתולדות יהדות בישהיים. החפצים כוללים ספרי תורה, כד יין לקידוש וחנוכייה. חלק מהחלל משמש להצגת מסמכים וחפצים הקשורים לחייו של אמיל ולדטויפל (1837–1915), יליד בישהיים שנחשב לאבי הוואלס הצרפתי, ומי שמונה למנהל מוזיקת המחול של נפוליאון השלישי ב-1865.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים- מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים באתר גוגל Street View - ינואר 2023
- אודות מוזיאון המקווה, באתר visit.alsace (בצרפתית)
- המקווה בשטרסבורג, 1986 כתב Robert WEYL (בצרפתית)
- המקווה היהודי בבישהיים, 1977, כתב Robert WEYL (בצרפתית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Cour des Boecklin.
- ^ 1 2 3 4 5 המקווה
- ^ 1 2 Della Meyers, Kiera Tchelistcheff, Images of Alsace, The Bookworm, 2005, ISBN 978-2-9524377-0-7. (באנגלית)
- ^ Musée du bain rituel juif - Bischheim (67), Musées Grand-Est (בצרפתית)
- ^ Le musée du bain rituel juif, courdesboecklin.ville-bischheim.fr (בצרפתית)
- ^ Bischheim - patrimoine juif, histoire juive, synagogues, musées, quartiers et sites juifs, JGuide Europe (בצרפתית)