מוזיאון הרצוג אנטון אולריך
![]() | |
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
גלריה ![]() |
על שם |
אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל ![]() |
כתובת |
בראונשווייג ![]() |
מיקום |
בראונשווייג ![]() |
מדינה |
גרמניה ![]() |
מייסדים |
אנטון אולריך, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל ![]() |
מפעיל |
3Landesmuseen ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1754 |
תאריך פתיחה רשמי |
1754 ![]() |
קואורדינטות | 52°15′49″N 10°31′59″E / 52.2635°N 10.533°E |
אתר רשמי | |
![]() ![]() |
מוזיאון הרצוג אנטון אולריך (בגרמנית: Herzog Anton Ulrich Museum, בראשי תיבות: HAUM) הוא מוזיאון לאמנות בעיר בראונשווייג שבגרמניה.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון נוסד בשנת 1754, ונחשב לאחד המוזיאונים הוותיקים באירופה. הוא התבסס על קבינט האמנות וההיסטוריה של קרל וילהלם פרדיננד, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל, אשר נפתח ביוזמת הרופא ההולנדי דניאל דה סופרוויל באותה שנה. היה זה אחד המוזיאונים הראשונים בגרמניה שנפתחו לציבור הרחב, ונחנך שנה בלבד לאחר המוזיאון הבריטי שבלונדון. הקבינט כלל יצירות אמנות שימושית ופסלים מתקופת הרנסאנס והבארוק, וכן פריטים עתיקים שמקורם מחוץ לאירופה. האוסף הזואולוגי ממנו התפתח לימים מוזיאון ההיסטוריה הטבעית.[2]
מבנה המוזיאון הנוכחי נחנך בשנת 1887 ותוכנן בסגנון הרנסאנס האיטלקי על ידי האדריכל אוסקר זומר. בשנת 2010 נוספה לו שלוחה חדשה, והמוזיאון ההיסטורי נסגר לשיפוץ שנמשך שבע שנים. הוא נפתח מחדש ב־23 באוקטובר 2016.
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון מציג אוסף חשוב של ציורי הציירים הגדולים מהמערב, עם דגש מיוחד על אמנות צפון אירופה מתקופת הרנסאנס ואילך. בין השמות הבולטים ניתן למצוא את לוקאס קראנאך האב, הנס הולביין, אלברכט דירר, אנתוני ואן דייק, פטר פאול רובנס ורמברנדט. בין הפריטים הנדירים נמנה כל אחד מהבאים: ציור יחיד של יאן ורמיר,ג'ורג'ונה ורוסו פיורנטינו.[3]
אוספי המוזיאון מבוססים על אוסף האמנות מארמון זאלצדאלום של הדוכס אנטון אולריך מבראונשווייג-לינבורג (1633–1714), שעל שמו קרוי המוסד. בקטלוגים ישנים מופיע האוסף תחת השם "גלריית הציורים בזלצטלן".
חדר ההדפסים של המוזיאון מכיל למעלה מ־100,000 הדפסים ו־10,000 רישומים, ונחשב לבעל חשיבות בין-לאומית. המוזיאון מציג גם תערוכות מתחלפות של יצירות אמנות מכל רחבי העולם. בין כתבי היד באוסף מצוי יומנו של מתאוס שוורץ, רואה חשבון שתיעד את לבושו לאורך חייו הבוגרים, ביוזמה הנחשבת לספר האופנה הראשון בהיסטוריה.[4]
אוסף המוזיאון מתקופת ימי הביניים מוצג בטירת דנקוורדרודה.[5]
חקר מקור היצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון יזם פרויקט לחקר מקורן של יצירות אמנות שנרכשו בשנות ה-40 של המאה ה-20 מהסוחרים ה. וו. לנגה (ברלין), היינריך האן (פרנקפורט) וחברת שוירמן וזייפרט (ברלין). בעקבות המחקר הושבה ציורו של רומבוט ואן טרויין (אנ'), "מערת סלע עם סצנת הקרבה", ליורשיו של הרופא היהודי הנס הרכסהיימר מפרנקפורט (1880–1944, גטו טרזיינשטט). ציור נוסף מאת מקס יוזף ואגנבאואר (אנ'), "חווה גדולה בשולי כפר", היה נושא להסדר כספי.[6]
יצירות נבחרות באוסף המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
דיוקן בראונשווייג, סביבות 1490
-
דיוקן עצמי כדוד, מאת ג'ורג'ונה, סביבות 1500
-
חטיפת פרוזרפינה על חד קרן, תחריט מאת אלברכט דירר, 1516
-
דיוקן קיריאקוס קאלה, מאת הנס הולביין, 1533
-
הרקולס ואומפלה, מאת לוקאס קראנאך האב, 1537
-
יהודית עם ראשו של הולופרנס, מאת פטר פאול רובנס, 1616
-
הנערה עם כוס היין, מאת יאן ורמיר, סביבות 1659
-
דיוקן משפחתי, מאת רמברנדט, 1668–69
-
דיוקן גוטפריד וילהלם לייבניץ, מאת כריסטוף ברנהרד פרנקה, סביבות 1695
-
דיוקן צעירה, מאת יאן קופצקי, סביבות 1710
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הרצוג אנטון אולריך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Herzog Anton Ulrich-Museum - 3Landesmuseen, 3landesmuseen-braunschweig.de (באנגלית)
- ^ Geschichte: Herzog Anton Ulrich Museum: 3landesmuseen.de, www.3landesmuseen.de (בגרמנית)
- ^ Dennis Driessen, Herzog Anton Ulrich-Museum Reopened after Renovation, CODART, 2017-03-16 (באנגלית)
- ^ "Fashion: The accountant who created the first book of fashion". BBC News (באנגלית). 2013-06-08. נבדק ב-2025-06-16.
- ^ [1](https://web.archive.org/web/20181226184241/https://www.3landesmuseen.de/Mittelalterausstellung-in-der-Burg-Dankw.1357.0.html) באתר 3landesmuseen.de (בגרמנית), ארכיון]
- ^ [2](https://www.lootedart.com/MFEU4D94023_print;Y) באתר lootedart.com]