מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
חזית מוזיאון השואה
מידע
סוג מוזיאון שואה
אדריכל James Ingo Freed
שנת ההקמה 1993
כתובת 100 Raoul Wallenberg Place
SW Washington, D.C
בעלות ממשלת ארצות הברית
קואורדינטות 38°53′13″N 77°01′59″W / 38.887°N 77.033°W / 38.887; -77.033 קואורדינטות: 38°53′13″N 77°01′59″W / 38.887°N 77.033°W / 38.887; -77.033 
www.ushmm.org
(למפת מחוז קולומביה רגילה)
USA District of Columbia location map.svg
 
מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנשיא ג'ורג' בוש ואשתו לורה בוש מבקרים במוזיאון השואה ב-19 באפריל 2001.

מוזיאון ארצות הברית לזכר השואהאנגלית: United States Holocaust Memorial Museum) הוא מוזיאון לאומי הממוקם בקרבת המול בעיר וושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. במוזיאון מתבצעת פעילות תיעוד, לימוד ופירוש ההיסטוריה של השואה והוא משמש כמפעל הנצחה למיליוני יהודים ובני עמים אחרים שנספו בשואה. הוא פועל מאז 1993.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון נבנה בעקבות חוק שעבר בקונגרס האמריקאי פה אחד בשנת 1980, אשר נדחף על ידי ועדה שמונתה על ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. הוא נפתח לציבור באפריל 1993, לאחר שהנשיא ביל קלינטון וניצול השואה אלי ויזל הדליקו את הלהבה הנצחית באולם הזיכרון של המוזיאון במהלך טקס הקדשה קודר.

הרחוב שבו ממוקם המוזיאון קרוי על שם ראול ולנברג, הדיפלומט השוודי שהציל 100,000 יהודים בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה.

המימון לפעילות המוזיאון מגיע בעיקר ממקורות פרטיים ומבמאי הסרטים היהודי סטיבן ספילברג. חלק מהמימון מגיע מממשלת ארצות הברית.

המתקנים במקום מכילים מספר תערוכות, יצירות אמנות, פרסומים וחפצים הקשורים בשואה. המוזיאון אוסף ומשמר עדויות מהשואה, מפיץ חומר חינוכי ומייצר תוכניות עבור הציבור. במוזיאון נערכים טקסי אזכרה שנתיים לזכר השואה. המוזיאון מוציא לאור את האנציקלופדיה של המחנות והגטאות. המוזיאון כולל תערוכה קבועה של ציירת ישראלית-אמריקאית אילנה רביב.

תערוכה קבועה במוזיאון היא היסטוריה כרונולוגית של השואה. היא מתחילה ב-1933, עם עליית היטלר לשלטון ומסתיימת בשחרור מחנות הריכוז והקמת מדינת ישראל. התערוכה מתפרשת על פני שלוש קומות וסוקרת שנים שונות. הקומה הרביעית (תחילת התערוכה) סוקרת את השנים 1933–1940 ומתמקדת בהרחקת היהודים מהחברה וברצף האירועים שהוביל למלחמת העולם השנייה עד לפלישת גרמניה לפולין. הקומה השלישית סוקרת את השנים 1940 עד 1945 ומתמקדת במחנות הריכוז, במרכזי ההשמדה ובגטאות. הקומה השנייה מתמקדת בהתנגדות לנאצים, בהצלה, בשחרור ובשנים שלאחר המלחמה. בסוף התערוכה מוצג סרט מחזורי המציג עדות של ניצולי השואה.

בנוסף, המוזיאון מכיל את משרדי ועדת המצפון,[1] צוות חשיבה הממומן על ידי הממשלה וגורמים פרטיים, החוקר רצח עם במקומות שונים בעולם. הגוף היה המוביל בידע אודות רצח העם בדארפור שבסודאן וכן בנוגע לאזור הלום הקרבות של צ'צ'ניה ורוסיה, אזור שעשוי לפי הוועדה להוליד פשעי רצח עם. אולם, הוועדה אינה בעלת סמכות לקבוע מדיניות ומשרתת כגוף מייעץ בלבד לממשלת ארצות הברית ולמדינות אחרות המבקשות את שירותיה.

ב-10 ביוני 2009 פתח אנטישמי אמריקאי בירי בתוך המוזיאון, ורצח את אחד המאבטחים.

מגדל החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון השואה הוקם מגדל החיים (Tower of Faces), מגדל זה הוא בן שלושה מפלסים. הוא כולל אלפי צילומים של יהודים מלפני מלחמת העולם השנייה, מהשנים 1890–1941, מתוך אוסף יפה אליאך של צילומים מעיירת מגוריה, איישישוק, היום בליטא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות ירי ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואהפרויקט הנצחת השואה
מחקר אסכולת השואה האינטנציונליסטית ואסכולת השואה הפונקציונליסטית • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל