מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח
מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע
מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע
מידע כללי
סוג מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק
כתובת קיבוץ הזורע
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1951
תאריך פתיחה רשמי 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב
קואורדינטות 32°38′46″N 35°07′30″E / 32.645988888889°N 35.124922222222°E / 32.645988888889; 35.124922222222
http://www.wilfrid.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תערוכה במוזיאון בשנת 1958

מוזיאון וִילְפְרִיד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח נוסד בשנת 1951 וממוקם בקיבוץ הזורע. המוזיאון התבסס תחילה על אוספיו של אספן האמנות וילפריד ישראל, אותם הוריש לקיבוץ. המוזיאון מציג שתי תצוגות קבועות: תערוכת אמנות המזרח הרחוק העתיק, תערוכת אמנות המזרח הקרוב העתיק. כמו כן המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.

יסוד המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזאון הוקם על מנת לקלוט את האוסף הנרחב שוילפריד ישראל הוריש בצוואתו לקיבוץ. וילפריד ישראל היה בן למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני. לאחר מלחמת העולם הראשונה טייל בעולם והתעניין באמנות המזרח הרחוק (הודו, סין, קמבודיה ותאילנד) והמזרח הקרוב (מצרים, יוון, חבש ופיניקיה). בשנות ה-30 התיידד עם מייסדיו לעתיד של קיבוץ הזורע ובצוואתו הוריש את אוספיו לקיבוץ. וילפריד ישראל פעל רבות במלחמת העולם השנייה, תוך סיכון עצמי, להצלת יהודים באירופה והיה בין מארגני הקינדר-טרנספורט - משלוחי הצלה של ילדים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה בספינות לבריטניה.

המוזיאון תוכנן כ"בית תרבות" באמצע שנות ה-40 על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב בדגש על פונקציונליות באמצעים מינימליסטיים, בהתאם לגישה המודרניסטית הארץ ישראלית באותה העת. הקמת הבניין החלה ב-1948 ועקב מלחמת העצמאות, הושלמה רק ב-1951.[1]

פעילות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגת פסלים במוזיאון

המוזיאון מציג תערוכות משתנות של אמנות מודרנית, בצד אוספים קבועים של אמנות מהמזרח הרחוק והקרוב שהורחבו מאז ירושתו של וילפריד ישראל. המוזיאון הציג בעבר גם אוסף ארכאולוגיה מקומית מתל זריק ועין אל-ג'רבה שנחפרו ונחקרו על ידי עזרא מאירהוף (חבר הקיבוץ) והארכאולוגים עמנואל ענתי, ז'אן פרו, יעקב קפלן ואמנון בן תור.

במקביל לתצוגות מתקיימת פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות הקבועות והמתחלפות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.

ב-19 באוגוסט 2020 נפרץ המוזיאון, ונגנבו ממנו כ-30 יצירות יקרות ערך. באותה עת דווח כי אוסף המוזיאון כולל כ-1,000 פריטים.[2] שווי הפריטים הגנובים עשוי להגיע למיליוני שקלים.[3]

מנהלת המוזיאון היא נורית אשר פניג, והאוצרת היא שיר מלר-ימגוצ'י.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליה בר אור, חיינו מחייבים אמנות - בניין תרבות כבניין חברה: מוזיאונים לאמנות בקיבוצים, 1930 - 1960, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010, עמ' 95 - 152

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזיאון בהזורע, דבר, 27 בפברואר 1953
  2. ^ יצירות נדירות נשדדו ממוזיאון וילפריד ישראל, הארץ, ‏19 באוגוסט 2020
  3. ^ ראב"ד, אחיה (2020-08-19). "יצירות שבורות ונזק של מיליונים: מוזיאון וילפריד ישראל נפרץ ונשדד". Ynet.