מוזיאון סר ג'ון סואן

(הופנה מהדף מוזיאון סואן)
מוזיאון סר ג'ון סואן
Sir John Soane's Museum
Sir John Soane Museum (13952611347).jpg
מידע כללי
סוג ארכאולוגיה וארכיטקטורה
כתובת שכונת הולבורן, לונדון
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
בעלים ג'ון סואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ג'ון סואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 107,903
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1837
תאריך פתיחה רשמי 1837 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ג'ון סואן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות ג'ורג'יאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°31′02″N 0°07′01″W / 51.517102777778°N 0.11691388888889°W / 51.517102777778; -0.11691388888889
www.soane.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חזית בית סואן (מס' 12), שנת 1812 לערך. המרפסות נסגרו לאחר מכן
חדר ארוחת הבוקר; איור מ-1864 בעיתון "חדשות לונדון המאוירות"
(The Illustrated London News)
הסרקופג של פרעה סתי הראשון; איור בעיתון "חדשות לונדון המאוירות" (אנ'), 1864

מוזיאון סר ג'ון סואןאנגלית: Sir John Soane's Museum) או בקיצור מוזיאון סואן (באנגלית: Soane Museum) הוא מוזיאון לאוספיו של האדריכל הבריטי סר ג'ון סואן, בשכונת הולבורן במרכז לונדון שבאנגליה, בסמוך ללינקולנ'ז אין (אנ'). במוזיאון השוכן בביתו של סואן מוצגים בין היתר דגמים של מבנים שתכנן, ציורים של אמנים נודעים ובעיקר אוספיו הארכאולוגיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סואן, אדריכל בריטי ידוע, החליט להקים את ביתו בצידו הצפוני של אזור לינקולנ'ז אין. לשם כך רכש סואן במהלך השנים שלושה בתים סמוכים, הרס אותם ובנה אותם מחדש. את בית מס' 12 ברחוב בנה בין השנים 17921794. מבנה זה הוא מבנה לבנים סטנדרטי המאפיינת את מבני התקופה. לאחר שמונה לפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית בשנת 1806, רכש סואן את השטח של בית מס' 13 הסמוך (בו נמצא כיום המוזיאון) ובנה אותו בשני שלבים, השלב הראשון בין השנים 18081809 והשני בשנת 1812. המבנה נועד להיות משרדו האישי ומשכן גם לאחר סיום הבנייה שב סואן שוב ושוב ושיפץ את תוכו של המבנה. בשנת 1823, בגיל 70, רכש סואן את המבנה מס' 14 ברחוב, הרסו ובנה במקום תוספת למוזיאון בין השנים 1823–1824 הכוללת גלריית תמונות.

המוזיאון נוסד עוד בחייו של סואן, כהצעת חוק פרטית של הפרלמנט הבריטי. החוק, על פי האמור בו, נכנס לתוקפו לאחר מותו של סואן בשנת 1837. בהתאם לחוק, בית מספר 13 יישאר כפי שהיה בחייו של סואן. בסוף המאה ה-19 הורחב המוזיאון לכיוון בית מס' 12 המשמש היום את משרדי המוזיאון, ומכיל את ספריית המוזיאון, ומאז שנת 1995 גם גלריה לתערוכות מתחלפות.

כיום משמש המוזיאון מרכז לאומי של בריטניה ללימודי ארכיטקטורה.

בשנת 1997 רכש המוזיאון, באמצעות מענק של קרן הלוטו למען מורשת בריטניה (National Lottery Heritage Fund), את בית מס' 14. שיפוץ המבנה החל בשנת 2006, ועם סיום השיפוץ ישמש המבנה מרכז לימודי של המוזיאון.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודם של חדרי התצוגה המצויים בחלקו האחורי של המבנה הוא השימוש בתאורה עילית – רעיון שעלה בדעתו של סואן בעת שבה תכנן את חדרי בנק אנגליה. קירות חדרי התצוגה ניתנים להזזה ובכך מתאפשרת הצגת מספר רב של תמונות בו-זמנית, כאשר בכל פעם מועתק חלק מהתצוגה ממקומו.

חדר ארוחת הבוקר בעל התקרה הקעורה ומרובת המראות השפיע רבות על מעצבי פנים מאותה תקופה בכל העולם. הספרייה בנויה בסגנון גותי ומעצבת בסגנון "פומפי".

אוספי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוספים כוללים כ-30,000 איורים אדריכליים, יצירות אמנות, דגמים אדריכליים, פסלים נאו-קלאסיים מעשי ידי ג'ון פלקסמן, יצירות של ויליאם הוגארת', ובהן שמונה ציורים מסדרת "התקדמותה של יצאנית" (A Harlot's Progress), ציורים של ויליאם טרנר וג'ושוע ריינולדס וכן שלוש יצירות של קאנאלטו.

במרתף המוזיאון מוצג הסרקופג של פרעה סתי הראשון שנתגלה על ידי ג'ובאני בלזוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]