מוזיאון פרגמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 52°31′16″N 13°23′48″E / 52.52111°N 13.39667°E / 52.52111; 13.39667

חזית מוזיאון פרגמון

מוזיאון פרגמוןגרמנית: Pergamonmuseum) הוא מוזיאון המצוי באי המוזיאונים שבברלין. בשל ייחודו הארכיטקטוני של המבנה, ובשל ייחודיות מוצגיו החליט ארגון אונסק"ו כי מוזיאון זה, יחד עם מוזיאונים אחרים באי המוזיאונים יהוו אתר מורשת עולמית.

מבנה המוזיאון תוכנן על ידי אלפרד מסל ולודוויג הופמן ונבנה בין השנים 1910 - 1930. המוזיאון מכיל מספר מבנים עתיקים שהובאו אליו בשלמותם והוקמו בו מחדש, בהם מזבח פרגמון, שער השוק של מילטוס, שער אישתר, חזית ארמון משאטה וחדר חלב.

המוזיאון מכיל אוסף של עתיקות מהעת העתיקה (יוון העתיקה ורומא העתיקה), מוזיאון לעתיקות המזרח הקדום, ומוזיאון לאמנות אסלאמית. במוזיאון מבקרים למעלה מ-850,000 מבקרים מדי שנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בעת הקמת מוזיאון קייזר וילהלם (ה-Kaiser-Wilhelm-Museum, לימים מוזיאון בודה) היה ברור שבמוזיאון לא היה די מקום להציג את המוצגים הארכאולוגיים הרבים שנאספו על ידי ארכאולוגים גרמנים ברחבי העולם. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 חפרו ארכאולוגים גרמנים בבבל, ארך, אשור, מילטוס, פריינה ובמצרים.

כבר בשנת 1907 תכנן וילהם פון בודה, אוצר מוזיאון הקייזר וילהלם להקים מדרום למבנה המוזיאון מבנה נוסף להצגת המוצגים הארכאולוגיים וכן להצגת אמנות אסלאמית.

מבנה המוזיאון בן שלושת האגפים תוכנן על ידי אלפרד מסל (Alfred Messel), ולאחר מותו של מסל בשנת 1909 המשיך עמיתו, לודוויג הופמן (Ludwig Hoffman) בתכנון המבנה ופיקח על הבנייה, שהחלה בשנת 1910. הבנייה נמשכה במהלך מלחמת העולם הראשונה והסתיימה בשנת 1930 (עיכובים רבים נגרמו בשל המלחמה ובשל השפל הכלכלי הגדול וההיפר-אינפלציה שהייתה בגרמניה בשנות ה-20 של המאה).

מבנה המוזיאון נפגע באופן קשה במהלך הקרב על ברלין בשלהי מלחמת העולם השנייה (את הפגיעות בקירות המבנה ניתן לראות גם כיום בצדו הצפוני של המבנה, הפונה לעבר תחנת האס באן).

במהלך המלחמה אוחסנו מרבית המוצגים במקלטים, והמבנים השלמים המוצגים במוזיאון כוסו בקירות מגן. בשנת 1945 אסף הצבא האדום את המוצגים בצורה מסודרת, והמוצגים הועברו לברית המועצות. חלק מהמוצגים הושבו לגרמניה המזרחית בשנת 1958. יתרתם עדיין מוצגים במוזיאון פושקין במוסקבה ובמוזיאון הארמיטאז' בסנקט פטרבורג. על פי הסכם משנת 2003 בין גרמניה לרוסיה התחייבה רוסיה להשיב את המוצגים, אולם טרם עשתה זאת, מאחר שההסכם סותר את החקיקה הרוסית האוסרת על הוצאת מוצגים ארכאולוגיים מהמדינה.

מוצגי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער אישתר

המוצגים העיקריים של המוזיאון:

אוסף העתיקות (Antikensammlung)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של אוסף העתיקות באוספי העתיקות של האלקטורים של ברנדנבורג (שליטי ברנדנבורג). ראשיתו של האוסף ברכישה של אוסף בשנת 1698. האוסף הוצג לראשונה לציבור בשנת 1830 עם הקמתו של האלטס מוזאום (המוזיאון הישן). אוסף העתיקות הורחב במוצגים שהובאו מאולימפיה, סאמוס, פרגמון, מילטוס, פריינה, מגנסיה, קפריסין ודידימה. כיום המוצגים בחלקם במוזיאון הישן ובחלקם באגף הצפוני של מוזיאון פרגמון.

המוצגים כוללים פסלים משיש וברונזה, אלמנטים ארכיטקטוניים מיוון ורומא העתיקה, פסיפסים, ותכשיטים.

המוצג העיקרי באוסף הוא מזבח פרגמון מהמאה השנייה לפנה"ס. חזית מזבח זה הובאה למוזיאון בשלמותה. כמו כן מוצגים 113 מטרים מאפריז המזבח.

מוצג נוסף הוא שער השוק של מילטוס מהתקופה הרומית.

לאחר חלוקת גרמניה בתום מלחמת העולם השנייה חולק האוסף בין מזרח גרמניה ומערב גרמניה. המוזיאון, המצוי במזרח ברלין נפתח לציבור בשנית בשנת 1959, בעוד שהאוסף שהועבר למערב ברלין הוצג החל משנת 1995 בשלוס שארלוטנבורג (טירת שארלוטנבורג).

המוזיאון לאמנות איסלמית (Museum für Islamische Kunst)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון קייזר וילהם שהוקם בשנת 1904 הציג, בין היתר, אוסף של אמנות איסלמית. אוסף זה הועבר לאחר מכן למוזיאון פרגמון.

האוסף כולל מוצגים שנוצרו בין המאה השמינית ועד המאה ה-19 ומקורם מספרד ועד הודו. המוצגים העיקריים באוסף זה כוללים את חזית ארמון משאטה אשר הובאה למוזיאון ממשאטה (דרומית לעמאן שבממלכת ירדן). החזית הייתה מתנה של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני לקייזר וילהלם השני.

מוצג מרכזי נוסף באוסף הוא חדר חלב שהובא מחלב שבסוריה.

מוזיאון המזרח התיכון (Vorderasiatisches Museum)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון אמנות המזרח התיכון מציג מוצגים שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו על ידי ארכאולוגים גרמנים בראשית המאה ה-20 באזור עיראק. המוצגים כוללים מוצגים פסלים, ציורים ומוצגים ארכיטקטוניים מאשור, שומר ובבל. כחלק מהמוצגים הובאו למוזיאון חלקי בניינים ובניינים שלמים, הידועים שבהם הם שער אישתר ורחוב התהלוכות של בבל, וכן חזית חדר הכס של נבוכדנצר השני.

מוצגים מתל מגידו, הועברו על ידי החוקר ד"ר גוטליב שומכר שחפר במגידו החלו משנת  1903[דרוש מקור] .

תוכניות הרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות להרחבת המוזיאון שואפות להפוך את מוזיאון פרגמון (שהוא הידוע והחשוב במוזיאוני אי המוזיאונים) למוזיאון המרכזי של האי המקשר את המוזיאונים השונים. כחלק מתוכנית זו צפוי להיבנות מבנה כניסה חדש למוזיאון.

בתחרות ארכיטקטונית שנערכה בשנת 2000 זכו תוכניותיו של האדריכל אוסוולד מתיאס אונגרס (Oswald Mathias Ungers) מקלן.

הבנייה של מבנה הכניסה החדש היה צפוי להסתיים בשנת 2010.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]