מוזיקה אי דיסקי
 | |
| מדינה |
איטליה  |
|---|---|
| מערכת |
מילאנו |
| פורמט |
טבלואיד |
| תקופת הפעילות |
1945 – מאי 2014 (כ־69 שנים) |
| תוכן | |
| שפה |
איטלקית |
| ISSN | 0027-4526 |
| שידור והפצה | |
|
www | |
  | |
מוזיקה אי דיסקי (באיטלקית: Musica e dischi) היה מגזין מוזיקה איטלקי שפעל בין אוקטובר 1945 ליוני 2014.
המגזין בילבורד הגדיר את המגזין כ"ביבליית התקליטים האיטלקי".[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגזין נוסד באוקטובר 1945 במילאנו, איטליה, ביוזמתו של העיתונאי והמוזיקולוג אלדו מריו דה לואיג'י, שבעבר ניהל בחברת התקליטים La Voce Del Padrone-Columbia-Marconiphone (VCM; כיום EMI איטליה).[2] במקור, המגזין יצא, באופן חודשי, תחת השם Musica (כאשר Dischi נוסף רק במהדורה השנייה) על בסיס חודשי.[2]
בשנות ה-60, המגזין החל לפרסם מצעד מוזיקה, על בסיס מכירות באיטליה.[3] לאחר מותו של אלדו מריו דה לואיג'י ב-1968, בנו, מריו דה לואיג'י, שעבד כמבקר ועורך המגזין מאז 1958, הפך למנהל המגזין.[2]
אתר רשמי למגזין המוזיקה נפתח לראשונה ב-1999.[2] בגיליון ה-735 של המגזין, בדצמבר 2009, מנהל Musica e dischi, מריו דה לואיג'י, הודיע כי החל ממרץ 2010, לאחר 65 שנים של פרסום פיזי, יפורסם אך ורק גרסה דיגיטלית של המגזין.[4][2]
מגזין המוזיקה פורק ביוני 2014, לאחר שפורסמו 783 גיליונות של המגזין (737 בפורמט פיזי ו-46 בפורמט דיגיטלי).[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיקה אי דיסקי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Steinman, Sam'l (10 ביולי 1961). "Neapolitan Fest Pleases Critics, but Fails to Draw Big Crowds". Billboard.
- 1 2 3 4 5 "La Storia". Musica e dischi (באיטלקית). ארכיון מ-1 ביולי 2019.
- ↑ Dezzani, Mark (5 באוקטובר 1996). "Italian Industry Breathes Life Into Singles Market" (PDF). Music & Media. p. 1. ארכיון (PDF) מ-2022-11-26.
- ↑ "Cambia Musica e Dischi: da marzo solo in formato digitale (e in abbonamento)" (באיטלקית). Rockol. 29 בנובמבר 2009. ארכיון מ-2010-01-09.
- ↑ "Stampa musicale, dopo 70 anni chiude 'Musica e Dischi'". Rockol (באיטלקית). ארכיון מ-29 בנובמבר 2019.