מוזיקה בגני הטווילרי
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
אדואר מאנה  |
| תאריך יצירה |
1862 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
118.1 סנטימטר |
| גובה |
76.2 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
NG3260 (הגלריה הלאומית) |
  | |
"מוזיקה בגני הטווילרי" הוא ציור שמן על בד משנת 1862 מאת אדואר מאנה. היצירה נמצאת בבעלות משותפת של הגלריה הלאומית בלונדון ושל גלריית יו ליין, במסגרת עיזבון ליין המשותף.[1][2]
היצירה היא דוגמה מוקדמת לסגנונו הציורי של אדואר מאנה, אשר הושפע מיצירתם של פרנס הלס ושל דייגו ולאסקס, והיא מבשרת את עיסוקו המתמשך בנושא הפנאי. הציור השפיע על בני דורו של מאנה, כגון קלוד מונה, פייר-אוגוסט רנואר ופרדריק באזיל, לצייר קבוצות גדולות דומות של דמויות.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מתאר את התכנסויותיהם של תושבי פריז בקונצרטים השבועיים שנערכו בגני הטווילרי הסמוכים ללובר, אף שאין בו ייצוג של נגנים. אף כי אחדים ראו ביצירה עבודה בלתי גמורה, האווירה המרומזת שבה מעניקה תחושה של אופיים של גני הטווילרי באותה תקופה; ניתן לדמיין את המוזיקה ואת השיחות המתרחשות במקום.
כיסאות הברזל הנראים בקדמת הציור החליפו בשנת 1862 את הכיסאות מעץ שהיו נהוגים קודם לכן בגן. אדואר מאנה שילב ביצירה דמויות של חבריו – אמנים, סופרים ומוזיקאים – ואף כלל דיוקן עצמי. מאנה מתואר בקצה השמאלי; לצדו הצייר אלבר דה בלרואה. מימינם, בישיבה, מופיע הפסל והמבקר זכריה אסטרוק. אחיו של מאנה, אז'ן מאנה, נראה בקדמת התמונה מימין למרכז, לבוש במכנסיים לבנים. המלחין ז'אק אופנבך, בעל משקפיים ושפם, יושב לצד עץ מימין; המבקר תאופיל גוטייה עומד ליד עץ בחליפה חומה ובזקן מלא, ואילו הסופר שארל בודלר מצוי משמאלו. אנרי פנטין-לאטור מופיע עוד שמאלה, מזוקן ופונה אל הצופה[3] הילד הבהיר שבמרכז הוא לאון לנהוף. צוין כי כמה מן הדמויות המופיעות בציור היו ואגנריאנים צרפתים בולטים, והועלתה השערה כי המוזיקה המתנגנת בסצנה עשויה להיות מאת ריכרד וגנר עצמו.[4]
מידות היצירה הן 76.2 × 118.1 ס"מ (30.0 × 46.5 אינץ'). היא הוצגה לראשונה בשנת 1863, ובינואר 1883 מכר אדואר מאנה את הציור לזמר האופרה והאספן ז'אן-בטיסט פור, זמן קצר לפני מותו.[5] בשנת 1898 נמכר הציור לסוחר האמנות פול דוראן-רואל, ולאחר מכן, בשנת 1903, לאספן יו ליין. לאחר מותו של ליין, כאשר האונייה לוסיטניה טבעה בשנת 1915, התגלה נספח לא־מאושר לצוואתו, שלפיו הוענקה היצירה לגלריה העירונית של דבלין (כיום The Hugh Lane). עם זאת, הנספח נפסל, ובשנת 1917 פסק בית המשפט כי על פי הצוואה הקודמת יש להעביר את היצירה לידי הגלריה הלאומית בלונדון.
בעקבות התערבות ממשלת אירלנד הגיעו שני המוסדות להסכמה בשנת 1959, שלפיה יחולקו היצירות, כאשר מחצית מעיזבון ליין תושאל ותוצג בדבלין מדי חמש שנים. בשנת 1993 עודכן ההסכם, כך ש־31 מתוך 39 הציורים יישארו באירלנד, וארבעה מתוך שמונת הנותרים יושאלו לדבלין לפרקי זמן של שש שנים.
חומרי צביעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבעים בשטחים הנרחבים של הציור מאופקים בדרך כלל, ומבוצעים בגוני אוכר או בתערובות של מספר פיגמנטים. העלווה הירוקה הכהה בחלק העליון כוללת זיגוג של ירוק אזמרגד וירוק של שילה, המעורבבים עם לייק צהוב ובתוספת מועטה של שחור שנהב ואוכר צהוב. לעומת זאת, ההדגשות הצבעוניות החזקות בכובעי הילדים ובבגדיהם צוירו בפיגמנטים כמעט טהורים, כגון כחול קובלט, ורמיליון או כתום כרום.[6][7]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור המוזיקה בגני הטווילרי זכה לתשומת לב ביקורתית וציבורית ניכרת, שרובה הייתה שלילית.כדברי אחד הביוגרפים של אדואר מאנה, "קשה לנו כיום לדמיין את עוצמת הזעם שעורר הציור כאשר הוצג". הצגת חוגו החברתי של מאנה במקום גיבורים קלאסיים, דמויות היסטוריות או אלים, עשויה הייתה להתפרש כערעור על ערכם של נושאים אלו, או כניסיון להעלות את בני זמנו למעמד דומה.
הקהל, שהיה מורגל במשיחות מכחול מוקפדות ומפורטות של ציירים היסטוריים כגון ז'אן-לואי-ארנסט מסונייה, תפס את משיחות המכחול העבות של מאנה כגסות ובלתי גמורות. בשל הנושא והטכניקה גם יחד, הביעו כמה מן המבקרים זעם כה רב עד שאף איימו להשמיד את היצירה. אחד ממקורות ההשראה של מאנה, אז'ן דלקרואה, נמנה עם המעטים שהגנו על הציור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Edouard Manet (1832 - 1883) | National Gallery, London". www.nationalgallery.org.uk.
- ↑ "History of Taste: Degas and the French Impressionists". The National Gallery on YouTube. ארכיון מ-2021-12-21.
- ↑ "Music in the Tuileries Gardens". The National Gallery.
- ↑ Ross, Alex (2020). Wagnerism: Art and Politics in the Shadow of Music. London: 4th Estate. pp. [93-94]. ISBN 978-0-00-731905-3.
- ↑ Dolan, Therese. Manet, Wagner, and the Musical Culture of Their Time. United Kingdom, Taylor & Francis, 2017. p. 237
- ↑ Bomford D, Kirby J, Leighton, J., Roy A. Art in the Making: Impressionism. National Gallery Publications, London, 1990, pp. 112-119.
- ↑ Edouard Manet, 'Music in the Tuileries Gardens', Colourlex
| אדואר מאנה | ||
|---|---|---|
| ציורים | אביב • אולימפיה • ארוחת בוקר על הדשא • בתוך החממה • דיוקן אמיל זולא • הבר בפולי ברז'ר • הבריוש • החלקה • המרפסת • הצועני • ים, מזג אוויר סוער • מוזיקה בגני הטווילרי • משחק הקרוקט • נאנה • שיט |  |
| בקרת זהויות |
|
|---|