מוזיקה מרוקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמן רחוב בבגדים מסורתיים, מבצע מוזיקת גנאווה, רבאט

המוזיקה המרוקאית מאופיינת במגוון הגדול שלה מאזור אחד למשנהו. היא כוללת סגנונות מהמוזיקה הערבית כמו "שעבי" ו"אייתה" במישורים האטלנטיים, את סגנון ה"מלחון" בערים האנדלוסיות (מקנס, פס, סלא, תטואן, ואוג'דה) ואת סגנון ה"חסני" בסהרה המרוקאית. סגנונות נוספים הם מוזיקה אמזיגית (ברברית) הכוללת את ה"רגאדה" מאזור הריף, ה"אחידוס" מאזור האטלס התיכון, ואת ה"אהוואש" מאזור הסוס. מדרום מרוקו מגיעים הסגנונות "דקה מראקשיה" ו"גנאווה". בנוסף, מוזיקאים צעירים משלבים ביצירותיהם השפעות מוזיקליות מרחבי העולם (כמו בלוז, רוק, מטאל, רגאיי, ראפ מרוקאי ועוד). כל ז'אנר וכל קבוצה מוזיקלית מורכבת מקבוצות משנה אזוריות, המתחלקות גם הן בין מוזיקה מודרנית למוזיקה מסורתית.

סגנונות מוזיקה מסורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה אנדלוסית קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקה אנדלוסית קלאסית

המוזיקה האנדלוסית הקלאסית הוא סגנון של מוזיקה ערבית המתבטא במספר סגנונות שונים ברחבי המגרב, שמקורו במוזיקה של אזור אל-אנדלוס.

מוזיקה עממית ברברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים שונים של מוזיקה עממית ברברית, הכוללים בתוכם גם מוזיקה כפרית.

מוזיקת שעבי עממית פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון השעבי (בערבית: الشعبي) מורכב ממגוון סגנונות שונים שצמחו מהמוזיקה העממית המרוקאית. הסגנון בוצע בתחילה בשווקים, אך כיום הוא נמצא בכל חגיגה או מפגש.

גנאווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון הגנאווה הוא סגנון מוזיקה מיסטית שהובא למרוקו בהדרגה על ידי תושבי אפריקה שמדרום לסהרה והפך לימים לחלק מהמסורת המרוקאית.

מדי שנה בחודשי הקיץ נערך במרוקו פסטיבל הגנאווה, המושך אליו יותר מחצי מיליון תיירים.

מלח'ון קלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחון הקלאסי הוא סנגון רגוע להאזנה, הנפוץ מאוד במרוקו, ומושר ברחובות מרוקו במשך יותר מ-1,000 שנים.

מוזיקה סופית קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם הסופי נפוץ במרוקו, והמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהמסורת הרוחנית שלו. באמצעות מוזיקה זו מנסים המאמינים להגיע ל"מצב טראנס" שמעורר אקסטזה מיסטית.

רוק, פופ, ראפ, רגאיי וג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיי ומוזיקת רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראיי (סגנון מוזיקלי)

סגנון הראיי אמנם מזוהה יותר עם אלג'יריה בסצנת המוזיקה הבינלאומית, אך ממרוקו צמחו מספר אמנים בולטים בסגנון.

המפיק הבינלאומי רד וואן, שנולד במרוקו, מייצג את מרוקו באופן בינלאומי, וקיבל על כך עיטור כבוד מהמלך מוחמד החמישי.

במרוקו פועלת סצנת מטאל קטנה, כשהלהקות הבולטות בה הן "Sakadoya" ו-"Analgesia".

פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוקו פועלים מספר מוזיקאים ומוזיקאיות בז'אנר הפופ, בהם הזמר הפופולרי סעד למג'רד שידוע בעולם הערבי כולו, הזמרת מנאל (Manal), וזוהיר בהאווי שזכה לפרסום רב במדינתו ובאזור המגרב כולו.

ראפ ורגאיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראפ והרגאיי הפכו לדומיננטיים יותר ויותר במרוקו העכשווית. סצנת הראפ מלאה באמנים ובלהקות רבות, בהן H-Kayne, שהוקמה ב-1996 במקנס.

אמנים בתחום הראפ כמו "Muslim", "Dizzy DROS", ו-"Dub Afrika" זכו לפופולריות בינלאומית הודות ליצירותיהם.

בסצנת הרגאיי ידועה הלהקה Hoba Hoba Spirit, שהוקמה ב-1998.

ג'אז חופשי ו"קרוסאובר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אמנים מרוקאים משלבים אלמנטים של מוזיקה מרוקאית מסורתית עם סגנונות פופולריים בינלאומיים, במה שנקרא "קרוסאובר". לדוגמה, עיסאם (Issam) משלב ראיי עם טראפ, ו-LD Malca משלב את השעבי במוזיקה אלקטרונית.

מוזיקה יהודית-מרוקאית במרוקו ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוקו פעלו מוזיקאים יהודים שביצעו ממגוון סגנונות המוזיקה המרוקאית, כדוגמת זוהרה אלפסיה.

החיבור האנתולוגי שיר ידידות של שירת הבקשות של יהודי מרוקו מבוסס בלחניו בין היתר על לחנים של מוזיקה מרוקאית אנדלוסית. משוררים דתיים אחרים הלבישו על פיוטיהם לחנים של מוזיקה מרוקאית ידועה.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 פעל במרוקו המוזיקאי סמי אל מגריבי, שביצע מוזיקה מרוקאית ממספר סגנונות, ואף הוזמן מספר פעמים להופיע בפני מלך מרוקו. רבי דוד בוזגלו, שחי במרוקו באותה התקופה, כתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית, ונודע במומחיותו להתאים ללחנים המרוקאים והערבים מילים עבריות.

כיום פועל במרוקו הזמר מקסים קרוצ'י, שמופיע בפומבי עם מוזיקאים מקומיים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים אמנים המבצעים מוזיקה מרוקאית ממספר סגנונות, וכן פיוטים, בעיקר בסגנון האנדלוסי, שבו עוסקות התזמורת האנדלוסית הישראלית ותזמורת ירושלים מזרח ומערב.

בישראל פעלה להקת שפתיים, שביצעה שירים בשפה היהודית-מרוקאית, וסולנה היה חיים אוליאל.

בין המבצעים הבולטים במוזיקה המרוקאית בישראל נמצאים בנג'מין בוזגלו, מאיר אלעזר עטיה, שהקליט ותיעד מסורות מוזיקליות מרוקאיות. ונגני הקמנג'ה ישועה אזולאי ויוסי שריקי.

המוזיקה המרוקאית כמודל לשלום ולדו קיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמסר של שלום ודו קיום, מוזיקאים יהודים ומוסלמים מופיעים במרוקו ובישראל כשהם מבצעים מוזיקה מרוקאית.

המוזיקאי יוסי שריקי ייסד את ההרכב האנדלוסי אנדלוסלאם הפועל לשם דו קיום ושלום.

בעיר מוגדור שבמרוקו מתקיים מדי שנה פסטיבל למוזיקה אנדלוסית, שבו משתתפים מוסלמים, ויהודים מישראל וממרוקו.

בדצמבר 2018 התזמורת האנדלוסית הישראלית פתחה את פסטיבל המוזיקה הבינלאומי למוזיקה אנדלוסית בקזבלנקה, שבו השתתפו 100 מוזיקאים יהודים, מוסלמים ונוצרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Chants et Danses Berbères (Moyen Atlas - Foire au Mouton de Timhadit) par Alexis Chottin 16 juin 1935 in Revue de musicologie, T. 17e, No. 58e (1936), pp. 65–69
  • Olsen, Myriam ; Lortat-Jacob, Bernard, pref. Musiques de l’Atlas, Arles : Actes Sud : Cité de la musique, 1997 .
  • Guettat, Mahmoud, La musique classique du Maghreb, Paris : Sindbad, 1980 . (La bibliothèque arabe).
  • Aydoun, Ahmed, Musiques du Maroc, Casablanca : Editions EDDIF, 1994.
  • Mohamed Belghazi (dir.), Instruments des musiques populaires et de confréries du Maroc. Fragments de musées, Aix-en-Provence : Edisud, La croisée des chemins, 1998.
  • Catherine Homo-Lechner et Christian Rault, Instruments de musique du Maroc et d'al-Andalus, Fondation Royaumont / CERIMM, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיקה מרוקאית בוויקישיתוף