מוזיקה של רוד איילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוד איילנד היא מדינה בארצות הברית, השוכנת באזור ניו אינגלנד. בשנת 1733 תוכנן לַחְנוֹךְ את העוגב הראשון בכנסיית בכנסיית טריניטי בניופורט.

סצנת המוזיקה במדינה מרוכזת סביב עיר הבירה פרובידנס, שהפכה לפופולרית בסוף שנות ה-90 בזכות סצנת הנויז רוק שסבבה סביב קולקטיב האמנים של פורט ת'אנדר (אנ'). המדינה מהווה בית לאמנים העוסקים בכמה סוגות מוזיקליות שונות, בעיקר פולק רוק, ג'אז, הארדקור פאנק, היפ הופ ומוזיקת כף ורדה (אנ'); היא מהווה בית לפסטיבלי הג'אז והפולק בניופורט.

המנון המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 הוכרז ברוד איילנד על "Rhode Island, It's for Me" כהמנון המדינה הרשמי, המייצג אותה בטקסים ובאירועים תרבותיים שונים. המילים שלו נכתבו בידי המשורר צ'ארלי הול, בעוד על הלחן הייתה אחראית מריה דיי, על בסיס עיבוד שנעשה בידי קת'רין צ'סטר.[1] "Rhode Island, It's for Me" החליף את "Rhode Island", שנקרא לאחר מכן המנון המדינה הרשמי.[1]

המנוני מדינה נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Rhode Island"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז העיר פרובידנס בשנת 2008

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Rhode Island", שנכתב בידי טי קלארק בראון, היה המנון המדינה הרשמי במשך למעלה מחמישים שנה כשהוחלף ב-"Rhode Island, It’s For Me".[2] מאז, שונה שמו להמנון הממלכתי הרשמי.[3]

מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנה לך, רוד איילנד האהובה,

עם הגבעות וחוף האוקיינוס שלך.

אנו גאים לברך אותך רודי

(ואת) הפטריוטיות הישנה שלך.

הראשונה לתבוע את עצמאותך,

נהדר את המורשת והתהילה שלך.

המדינה הקטנה ביותר בכל האיחוד,

אנו נפאר את שמך![4]

"Rhode Island Is Famous for You"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Rhode Island Is Famous for You" נכתב במקור על ידי הווארד דיץ וארתור שוורץ ב-1948, עבור Inside U.S.A., תוכנית ברודוויי משנות ה-40 אודות ארצות הברית. הוא בוצע על ידי אסטל לורינג, שזכתה בפרס עולם התיאטרון על היצירה, ביחד עם ג'ק היילי.[5] "Rhode Island Is Famous for You" שימש גם כשיר הנושא בתוכנית הרדיו של באדי סיאנצ'י, והוא בוצע על ידי רוברט גולט וצ'יאנצ'י עצמו בטקס השבעתו לראשות העיר ב-1995.[5]

את היצירה הקליטו במרוצת השנים מספר אמנים, כדוגמת: בלוסום דירי, מייקל פיינשטיין, ננסי למוט, מנדי פטינקין, ג'ון פיזארלי וארין מק'יואן. השיר הוצג בפודקאסט, Crimetown.[6]

מוזיקה פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרובידנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטנינג בולט, צמד מוזיקאים פופולרי שהוקם ברוד איילנד.

בפרובידנס, בירת המדינה, יש סצנת מוזיקה עצמאית מקומית ופופולרית מאוד, הידועה במיוחד בזכות תרומתה לסוגת הנויז רוק. בין הלהקות המשפיעות באזור, ניתן למנות את: לייטנינג בולט, דאטרס, בלאק דייס וערב און ראדר. ראפרים כדוגמת: סייג' פרנסיס וג'ון פלפס, שנקרא בעבר לאנצ'באג, הם בין הדמויות הבולטות המשלבות פילוסופיית "עשה זאת בעצמך" עם היפ הופ. ראפרים אחרים כמו די גומס, ג'יי לינקס, קינג או-אס-אף, ויק מוקה וג'יי דוצ'ה הרחיבו את קהל המעריצים שלהם באמצעות ייצוג שכונות המצוקה בערים והמשיכו לחתום על חוזי הקלטות בעלי ערך כספי גדול.

אמני אינדי רוק ומוזיקה אלטרנטיבית נוספים מהעיר כוללים את לאס סאווי פאב, דיקי בארט (סולן הרכב הסקא, מייטי מייטי בוסטונס), ZOX, הלואו אנת'ם, דאון-טאון בויז ודיר טיק. חמישיית הנויז רוק/פאנק היירספריי קווין מורכבת מחברי להקה שונים שגדלו בשכונות שונות בעיר.[7] התזמורת הפילהרמונית של רוד איילנד, שבסיסה בפרובידנס, היא אחד ממוסדות המוזיקה המשפיעים ביותר במדינה.[8]

קולג' היל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב בנפיט, פרובידנס, רוד איילנד

בית הספר לעיצוב ברוד איילנד היה האלמה מאטר של מוזיקאים פופולריים רבים במרוצת השנים. שלושה מחברי להקת הרוק האמריקאית טוקינג הדס נפגשו במכללה, אך לא הקימו אותה עד שעברו לניו יורק סיטי. לאחר המעבר, החליטו להקים באופן רשמי את הלהקה.[9]

מוזיקאים בולטים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטת בראון בפרובידנס כוללים את ונדי קרלוס, ליסה לוב, מרי צ'ייפין קרפנטר, חברי להקת Ok Go, דמיאן קולאש, דאנקן שיק, ZOX, לורנס והזמר-יוצר ויל אולדהם, שנשר לאחר שנה אקדמית אחת.[10]

ניופורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניופורט יש סצנה מוזיקלית הרבה יותר קטנה, כאשר ט'רווינג מיוזס (אנ') נחשבת ללהקת הרוק המצליחה ביותר בה.[11] הלהקה הוקמה ב-1981 והקליטה אלבומים תוך קיום סיבובי הופעות עד להפסקה ב-2003. הגיטריסטית הראשית של הלהקה וכותבת השירים השותפה, טניה דונלי הקימה את בלי, הידועה בעיקר בזכות הלהיט שלה "Feed the Tree", שהגיע למקום הראשון במצעד הרוק המודרני של בילבורד בשנת 1994.[12] דונלי גם הייתה גיטריסטית לזמן קצר של הברידרז.[13] הלהקה המשפחתית הקאוסילס, לה היו להיטים שדורגו ב-40 העליונים במצעדי הבילבורד מ-1967 עד 1969 מניופורט גם כן.[14] הלהקה היוותה השראה לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "משפחת פרטרידג'".[15]

מאז שנת 2000, התפתחה בניופורט סצנת סקא פאנק, בראשות להקת באדפיש, שביצעה גרסאות כיסוי לשיריה של סאבליים, ובראשות להקת הפאנק ביג וורלד.[16][17] זמרת הרוקבילי ג'ודי גיבסון (לבית ג'וזף פול קצברג), שהיה לה אלבום זהב עם Good Morning Captain, שהתה חלק ניכר מחייה המאוחרים בניופורט.[18]

שאר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים מוזיקליים ידועים אחרים שפעלו ממקומות אחרים במדינה כוללים את ג'ון קפרטי,[19] בלו קנטרל (שהוציאה בשנת 2001 את הלהיט "Hit 'Em Up Style (Oops!)" שהגיע בשיאו למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100),[20] קומבוסטיבל אדיסון,[21] סייג' פרנסיס,[22] מונטי אר איי,[23] דראקו והמאלפויים ובילי גילמן.[24][25] המפיק המוזיקלי האמריקאי ד"ר לוק שנחשב לאחד מהמצליחים ביותר במאה ה-21 נולד בווסטרלי.[26][27]

פסטיבלי מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל הג'אז של ניופורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'קוי טיינר ורווי קולטריין מופיעים בפסטיבל הג'אז של ניופורט ב-13 באוגוסט 2005.

פסטיבל הג'אז של ניופורט החל בשנת 1954 בידי ג'ורג' ויין ותועד באלבומיהם של מיילס דייוויס ות'לוניוס מונק, דיוק אלינגטון, מאדי ווטרס, נינה סימון, ריי צ'ארלס, ג'ון קולטריין, אלה פיצג'רלד ובילי הולידיי.[28][29][30] הפסטיבל ב-1958 תועד בסרט "ג'אז ביום קיץ" משנת 1960.[31] הפסטיבל עבר לניו יורק בשנת 1971. בשנת 1985, הפסטיבל אירע מחדש בניופורט כפסטיבל ג'אז JVC.[32]

שלישיית הפסנתר הרמיטאז' בהיכל השיש.

פסטיבל הפולק של ניופורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל הפולק של ניופורט החל בשנת 1959, בידי מייסד פסטיבל הג'אז, ג'ורג' ויין. הפסטיבל ידוע בעיקר בזכות הופעתו של בוב דילן ב-25 ביולי 1965, שם הופיע לראשונה עם כלי נגינה חשמליים.[33] כמו פסטיבל הג'אז, פסטיבל הפולק עבר לניו יורק ב-1971, אך חזר ב-1986. בין המבצעים הבולטים בפסטיבלים נמנים: ג'ואן באאז, פיל אוקס, בוב דילן, באפלו ספרינגפילד, פיט סיגר, ארלו גאת'רי, ריצ'י הייבנס, בוני רייט, אליסון קראוס, ג'ניס איאן, סוזן וגה, Violent Femmes, אינדיגו גירלז ופיקסיז.[33]

פסטיבל המוזיקה של ניופורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל המוזיקה של ניופורט הוא פסטיבל מוזיקה קלאסית שהחל ב-1969 כעונת קיץ של המטרופוליטן אופרה. הרחבה החיצונית לא הועילה לביצועי מוזיקה קלאסית, ובמקום זאת נעשה שימוש בחדרים המפוארים של אחוזות ניופורט בקונצרטים של מוזיקה קאמרית. בקונצרטים המוקדמים השתמשו חברים רבים בתזמורת המטרופוליטן אופרה. מארק פ. מלקוביץ', השלישי היה המנהל הכללי במשך 31 מתוך 37 העונות של הפסטיבל. הוא נודע בכך שהוא נתן לאמנים בין-לאומיים צעירים, כמו אינסה גלנטה, מקום להופעת הבכורה שלהם באמריקה.[34]

פסטיבל המוזיקה של סנסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל המוזיקה של סנסט החל ב-1997 בניופורט וכלל הופעות של מוזיקאים מגוונים כמו סייבס דה דיי, ג'ייסון מראז, פולה קול, להקת מו, ליטל פיט, ג'קס מניקן, פיטר פרמפטון, בו בייס, ברוס הורנסבי, גאסטר, סאמט'ינג קורפורייט, בן פולדס (שהופיע בכמה פסטיבלים), Better Than Ezra, צ'יפ טריק, ג'ין בלוסומס ואנה נאליק וזאת, בנוסף לאמנים מקומיים כמו בקי צ'ייס, זוקס ומונטי אר איי.[35][36]

מוזיקאים/להקות מרוד איילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן לקט של מוזיקאים ולהקות מרוד איילנד:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 RI.gov, RIGOV, www.ri.gov (באנגלית)
  2. ^ Rhode Island State Song: Rhode Island's It for Me, www.ereferencedesk.com
  3. ^ "Quahog.org: Rhode Island in the Limelight: Music, R"
  4. ^ Rhode Island State March Rhode Island T. Clarke Brown Thomas Clarke Brown, www.netstate.com
  5. ^ 1 2 The History of “Rhode Island is Famous for You” – Trinity Repertory Company, www.trinityrep.com
  6. ^ CRIMETOWN, CRIMETOWN (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Hairspray Queen, Discogs (באנגלית)
  8. ^ RI Philharmonic's conductor Tovey dies, WPRO, ‏2022-07-13 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Marc, Rhode Island School of Design - The Talking Heads Met Here, History Of Rock Music, ‏2015-12-18 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Will Oldham Biography, musicianguide.com
  11. ^ rimusic, Throwing Muses, RI Music Hall of Fame (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ A. B. C. News, Tanya Donelly Discusses the Reunion of Belly, Her Work With the Breeders and Throwing Muses, and Her New Triple Album, ABC News (באנגלית)
  13. ^ Condé Nast, Watch: The Breeders Reunite With Tanya Donelly, Pitchfork, ‏2013-05-10 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ About Us | The Cowsills (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ The Partridge Family, 1970-09-25, נבדק ב-2022-10-17
  16. ^ Badfish, Badfish (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Big World biography, Last.fm (באנגלית)
  18. ^ Joe D. Gibson - Good Morning Captain (Muleskinner Blues), נבדק ב-2022-10-17
  19. ^ John Cafferty, Discogs (באנגלית)
  20. ^ Blu Cantrell, Billboard (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Combustible Edison, Discogs (באנגלית)
  22. ^ Sage Francis, Discogs (באנגלית)
  23. ^ Monty Are I, Discogs (באנגלית)
  24. ^ Draco And The Malfoys, Discogs (באנגלית)
  25. ^ Billy Gilman, Discogs (באנגלית)
  26. ^ Jody Rosen, Let's Talk More About Sex—and Country Music, Slate Magazine, ‏2009-12-16 (באנגלית)
  27. ^ Billboard Staff, Billboard Staff, The 50 Greatest Producers of the 21st Century: Staff List, Billboard, ‏2021-07-21 (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ 2022 Newport Jazz Festival, Newport Jazz Festival (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ A History of the Newport Jazz Festival, PostGenre (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ Ryan Belmore, On This Day In Newport History: July 17, 1954 - First Newport Jazz Festival Held, What's Up Newp, ‏2022-07-17 (באנגלית אמריקאית)
  31. ^ Jazz on a Summer's Day, 1960-02-11, נבדק ב-2022-10-17
  32. ^ JVC Jazz Festival, www.apassion4jazz.net
  33. ^ 1 2 mixdown, The controversy behind Bob Dylan’s electric set at Newport Folk Festival, Mixdown Magazine, ‏2022-07-25 (ב־Australian English)
  34. ^ Timeless Music for Today, Newport Classical (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Thank You 2022!, Sunset Music Festival 2022 (באנגלית אמריקאית)
  36. ^ Lineup, Sunset Music Festival 2022 (באנגלית אמריקאית)