מוזיקת גריים
 | |
| מקורות סגנוניים | גראז' בריטי, מוזיקת ג'אנגל, 2-סטפ גראז', היפ-הופ, דאנסהול, דראם אנד בייס, ראגמאפין, צ'יפטיון, מוזיקת משחקי וידאו |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, לונדון |
| כלים | זמרה, סקוונסר, תחנת עבודה דיגיטלית לאודיו, טרנטייבל |
| סוגות היתוך | |
| גרינדי | |
  | |
מוזיקת גריים (באנגלית: Grime music) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקת דאנס אלקטרונית[1] שפותח בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 בלונדון. הז'אנר מכיל אלמנטים מהז'אנרים גראז' בריטי,[2] מוזיקת ג'אנגל, דאנסהול והיפ-הופ.[3]
הז'אנר הופיע לראשונה בתחנות רדיו פירטיות ובסצנות מחתרתיות, עד שזכה לפופולריות מיינסטרים בבריטניה באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, לאחר הופתעם של המוזיקאים דיזי רסקל, קאנו (אנ'), וילי (אנ') ולית'ל ביזל (אנ'). הז'אנר זכה לפופולריות מיינסטרים בין-לאומית במהלך העשור הראשון והשני של המאה ה-21.[4] כמו כן, נטען כי הז'אנר הוא "ההתפתחות המוזיקלית המשמעותית ביותר בבריטניה בעשרות השנים האחרונות".[5]
אף על פי ש'יים דמיון בין מוזיקת גריים להיפ-הופ, מוזיקת גריים בדרך כלל נחשבת כז'אנר נפרד מהיפ-הופ בעיקר בשל מאפייני הגראז' בריטי ומוזיקת ג'אנגל במוזיקת גריים.[6][7][8][9][10]
אפיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הז'אנר מאופיין בברייקים של 4/4, מהירים ומסונכרנים של 2-סטפ גראז', בדרך כלל בסביבות 140 פעימות לדקה,[2][11] ולעיתים קרובות מכיל צליל אלקטרוני אגרסיבי או משונן.[12] המוזיקאי וילי (אנ'), שטוען בעצמו כי הוא יצר את הז'אנר, טוען באוטוביוגרפיה שלו משנת 2017, Eskiboy, שהוא באופן אישי יצר את רוב היצירות המוזיקליות המוקדמות שלו ב-140 פעימות לדקה, בעיקר בשל קצב ברירת המחדל ב-FL Studio.[11] מבחינה סגנונית, מוזיקת גריים מכילה אלמנטית מהז'אנרים גראז' בריטי, דראם אנד בייס, היפ-הופ ודאנסהול.[13] כמו כן, ניתן למצוא שילוב של אלמנטטים אלקטרוניים עתידניים ובייסליינים אפלין וגרוניים ביצירות מהז'אנר. בנוסף לזאת, ראפינג סביב תיאורים קודרים של החיים העירוניים הוא מרכיב מרכזי ביצירות מהז'אנר.[14] בנוסף לכך, מוזיקאים בריטים מהז'אנר מתייחסים ביצירותיהם לרוב לטכנלוגיות תקשורת פופולריות, כמו סמארטפונים ורשתות חברתיות מקוונות.
מוזיקת גריים התפתחה בעיקר מסצנת הספיד גראז'. על פי סשה פררה-ג'ונס מהניו יורקר, מוזיקת גריים פיתחה צליל עז וקטוע על ידי "זיקוק" מקצבים לסגנון מינמליסטי. בעוד שהיפ-הופ הוא מטבעו מוזיקת דאנס, סשה טוען כי "מוזיקת גריים נשמע כאילו נוצר עבור מכון כושר לאגרוף, שבו לוחמים מתאגרפים הרבה אבל בלי מקום לזוז", וכן שמוזיקת גריים שומר על סגנון שונה מהיפ-הופ.[15] בנוסף לסשה, האטי קולינס מה-BBC News טוענת כי מוזיקת גריים הוא "מיזוג של גראז' בריטי עם קצת דראם אנד בייס ושפריץ של פאנק.[13]
על פי אלכס דה יונג ומארק שוילנבורג, ניתן למצוא ביצירות מוזיקת גריים דגימות של צלילי גלי שן מסור (צ'יפטיון) ממוזיקת משחקי וידאו (אנ') ורינגטונים.[16] לדוגמה, מוזיקה מסטריט פייטר II נדגמת לעיתים קרובות, שכן מוזיקת גריים "נבנה סביב התנגשויות ליריות" אשר "מושווים לקרבות 1 על 1 של סטריט פייטר".[17] דוגמה נוספת למוזיקת משחקי וידאו שהיה בה עניין ביצירות מוזיקת גריים היא מוזיקה מ-Wolverine: Adamantium Rage (אנ').[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "An Idiot's Guide to EDM GenresGrime". Complex (באנגלית). ארכיון מ-18 בנובמבר 2018.
- 1 2 McKinnon, Matthew (5 במאי 2005). "Grime Wave". Canadian Broadcasting Corporation. אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2007.
- ↑ "Hip-Hop Or Dancehall? Breaking Down The Grime Scene's Roots". Complex UK (באנגלית). ארכיון מ-6 בפברואר 2017.
- ↑ Jay, Sarah (10 במאי 2017). "Dhamiri breaks down the state of grime in Canada". HipHopCanada. ארכיון מ-7 באוגוסט 2019.
- ↑ "Academic study finds grime as 'disruptive and powerful' as punk". BBC News (באנגלית). 11 באוקטובר 2017. ארכיון מ-13 באוקטובר 2017.
- ↑ "Deeper Than Rap: Grime is Not a Subgenre of Hip-Hop". Complex (באנגלית). ארכיון מ-14 בספטמבר 2019.
- ↑ "Skepta, grime and urban British youth language: a guide". The Conversation. 21 בספטמבר 2016. ארכיון מ-8 באוקטובר 2019.
- ↑ "Grime is Approaching the Breakthrough Moment Hip-Hop Reached in the 90s". Vice. 21 בדצמבר 2016. ארכיון מ-5 בנובמבר 2019.
- ↑ "Grime time: What it is and where to find it". Standard. 13 במאי 2016. ארכיון מ-25 באוקטובר 2019.
- ↑ "Hip-Hop Or Dancehall? Breaking Down The Grime Scene's Roots". Complex UK (באנגלית). ארכיון מ-6 בפברואר 2017.
- 1 2 Cowie, Richard Kylea (2017). Eskiboy. London: William Heinemann. p. 72. ISBN 978-1-785-15159-0.
- ↑ "Garage rap/Grime overview". AllMusic. ארכיון מ-19 בינואר 2017.
- 1 2 Collins, Hattie (19 בנובמבר 2004). "will grime pay?". Collective. BBC. ארכיון מ-27 בפברואר 2008.
- ↑ DJ Target (2018). Grime Kids. Trapeze. ISBN 978-1-409-17951-1.
- ↑ Frere-Jones, Sasha (21 במרץ 2005). "True Grime". The New Yorker. ארכיון מ-8 במרץ 2008.
- ↑ Alex de Jong, Marc Schuilenburg (2006). Mediapolis: popular culture and the city. 010 Publishers. p. 106. ISBN 90-6450-628-0.
- ↑ "Hadouken! Grime Music and Street Fighter: A History". ארכיון מ-4 בנובמבר 2017.
- ↑ "The 'first' grime instrumental has been found in a Wolverine video game". FACT Magazine: Music News, New Music. (באנגלית אמריקאית). 27 ביולי 2016. ארכיון מ-14 במאי 2018.
