מוחמד אבן אלמהדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבו אלקאסם מוחמד בן אלמהדי אלקאים באמראללהערבית: ابو القاسم محمد بن المهدي القائم بأمر الله, מוכר גם כאלקאים באמראללה (בערבית: القائم بأمر الله, זה אשר עושה את מצוות אללה, אפריל 893 – מאי 946) היה הח'ליפה השני בשושלת הפאטמית, ושלט משנת 934 עד שנת 946. הוא האימאם ה-12 על פי הזרם האסמאעילי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו אלקאסם נולד בסלמיה שבסוריה בשנת 895, בשם עבד א-רחמן. לאחר שאביו, אלמהדי באללה, הגיע אל השלטון, הוכרז אבו אלקאסם כיורש העצר המיועד בשנת 912, ועזר לדכא את ניסיונות המרד[2].

אבו אלקאסם הוביל את ההתנגדות לבית עבאס, אשר נתפסו כרודנים, במערכות שהתרחשו הן בין השנים 914–915 ובין השנים 919–921.

בשנת 934, אבו אלקאסם ירש את השלטון מאביו, והוכתר כח'ליפה[3].

תחת הנהגתו, האימפריה של השושלת הפאטמית הפכה לכוח החשוב והמוביל באגן הים התיכון.

בין השנים 944–947, האימפריה נכנסה למשבר, כאשר פרץ המרד של הח'וארג' בהנהגתו של אבו יזיד[4].

למרות המרד הקשה, הצליח אבו אלקאסם לשמור על השלטון ועל אחדות האימפריה, אך הוא נפטר ב-17 במאי 946, בטרם שדוכא המרד לחלוטין.

לאחר פטירתו, תפס את מקומו והמשיך את דרכו הבן שלו, אלמנצור באללה אלפאטמי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daftary, Farhad., The Ismailis: an illustrated history, London: Azimuth Editions in association with the Institute of Ismaili Studies, 2008
  2. ^ Walker, Paul Ernest, Fatimid history and Ismaili doctrine, Aldershot: Ashgate/Variorum, 2008
  3. ^ Daftary, Farhad., The Ismāʻı̄lı̄s: their history and doctrines, Cambridge: Cambridge University Press, 2nd ed, 2007
  4. ^ Daftary, Farhad., The Assassin legends: myths of the Ismaʻilis, London: Tauris, Papaerback ed, 1995


הקודם:
עבדאללה אלמהדי באללה
האימאמים האסמאעילים הבא:
אלמנצור באללה אלפאטמי