לדלג לתוכן

מוחמד אבן ג'ריר א-טברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד בן ג'ריר א-טברי
محمد بن جرير الطبري
לידה 839
אמול, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 923 (בגיל 84 בערך)
בגדאד, עיראק, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Al Rahbi Park עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים
תחום כתיבה היסטוריה, פרשנות, לימודי דת
נושאי כתיבה אסלאם, קוראן, חדית', היסטוריה
יצירות בולטות תאריח' א-טברי, תפסיר א-טברי
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבו ג'עפר מוחמד אִבן ג'ריר א-טבּריערבית: أبو جعفر محمد بن جرير الطبري; 838-923) היה מלומד סוני ואחד ההיסטוריונים הפרסים והמפרשים הראשונים, הבולטים והנודעים של הקוראן. התפרסם בשל חיבוריו 'תאריח' א-רֻסֻל ואל-מֻלוכּ' (تاريخ الرسل والملوك) ("היסטוריה של הנביאים והמלכים", מוכר גם בשם "תאריח' א-טברי") (אנ') והחיבור 'תפסיר א-טברי', שהוא פירוש לקוראן. על שמו נקראה האסכולה הג'רירית, אסכולה שכבר אינה קיימת כיום.

טברי נולד באמול (אנ') שבטבריסטאן (אנ') (כיום באיראן), כ-20 קילומטרים דרומית לים הכספי בחורף 838–839. הוא היה ילד מפותח מן הרגיל. הוא שינן את הקוראן כבר בגיל 7, ועזב את ביתו בגיל 12 על מנת ללמוד. הוא שמר על קשרים חמים עם עיירת הולדתו. הוא שב אליה פעמיים, האחרונה שבהן בשנת 290 להג'רה (903), עת דיבורו הישיר עורר חוסר-נוחות במקום והביא לעזיבתו המהירה לבלי-שוב.

בשנות העשרים לחייו הוא ביקר בסוריה, ארץ ישראל, הודו ומצרים. הוא אף קשר קשרים עם דמויות חשובות בביירות, שם למד על השיטות הסוריות להבנת הקוראן. בשנת 867 לספירה הגיע א-טברי למצרים, ומתישהו לאחר שנת 870 הוא חזר לבגדד. ייתכן שבדרך לבגדד אף קיים מסע עליה לרגל, אך גם אם כן - כנראה שלא נשאר זמן רב בחיג'אז.

א-טברי לא נשא אישה מעולם, ומעולם לא קיבל על עצמו משרה ממשלתית או שיפוטית. מצוי ברשותנו תיאור די מדויק של חייו היומיומיים: השכמה בשעת בוקר מוקדמת על מנת להתפלל, לימודים עד לשעות אחר-הצהריים המוקדמות, תפילת אחר-הצהריים ברשות הרבים, דקלום פרוש והוראת הקוראן, ואז הוראת השריעה ותחומים נוספים עד לשעת לילה מאוחרת.

מוחמד אבן ג'ריר א-טברי נפטר בבגדאד ב-17 בפברואר 923, בהיותו כבן 85 שנים. הוא נקבר בביתו.

מצבת קברו של טברי בפארק רחבי, אדהמיה, בגדאד

בכתביו מצוי חומר אודות חייו של הנביא מוחמד, שאינו נמצא באף מקור קדום אחר, ובכלל זה גם "פסוקי השטן" (אנ').[1]

חיבוריו המפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרוניקה הערבית שלו היא המקור המפורט ביותר לתולדות פרס הסאסאנית, והיא נשענת על כרוניקות פרסיות אבודות.[3]

בשנת 2015 הוקם פסל של א-טברי בחצר הספרייה הלאומית של טג'יקיסטן. כמו כן, בתי ספר ורחובות הנקראים על שמו פזורים ברחבי העולם הערבי, בין היתר בביירות, כווית, חומס ובגדאד.

בשנת 1987 הופקה סדרת טלוויזיה במצרים על חייו של א-טברי. סדרה זו אף שודרה במדינות ערב נוספות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hugh Kennnedy, Al-Tabari-A medival muslim historian and his work,The Darwin Press, Princeton, New Jersey, 2008.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאליס רות'וון (אנ'), אסלאם (מתוך סדרת המבואות של הוצאת אוקספורד, 1997), ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2007. פרק 2: הקוראן והנביא, עמ' 50.
  2. ^ The ancient kingdoms / [al-Tabari], 1987
  3. ^ ירושלים לדורותיה, יחידה 4 (כתבו: זאב רובין, פנינה ארד), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ו – 2016, עמ' 126.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.