מוחמד אל-מהדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוחמד אל-מהדי
محمد بن الحسن المهدي
Imam Mahdi.png
לידה 29 ביולי 869
סאמרא, עיראק, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה לא ידוע
מדינה בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אימאם עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה שיעה תריסרית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוחמד אל-מהדיערבית: محمد بن الحسن المهدي) היה האימאם השיעי השנים-עשר. לפי האמונה השיעית, מוחמד אל-מהדי הוא המשיח שיגאל את העולם באחרית הימים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד בן חסן אל-עסכרי נולד ב-15 בחודש שעבאן בשנת 256 להג'רה (18 ביולי 870). נראה שאמו נרג'ס הייתה שפחה נובית, אך יש מקורות הטוענים כי הייתה צאצאית של הקיסר הביזנטי. מכיוון שחששו שהשלטונות העבאסיים העוינים יפגעו בבנו של האמאם ה-11, דבר הריונה של נרג'ס וגם לידת בנה הוסתרו מן הציבור. שנות ילדותו של מוחמד בן חסן אל-עסכרי עברו עליו במסתור, כשהוא מתחבא מאימת העבאסים.

בשנת 874 (260 להג'רה), כשהיה בן חמש, נפטר אביו, ומוחמד הילד הפך לאמאם השנים-עשר, האחרון בשרשרת האמאמים. אז התחילה תקופת "ההיעלמות הקטנה" (אל-ע'יבה א-צגע'א) שלו, שנמשכה כשבעים שנה, עד שנת 940 (329 להג'רה). במהלך תקופה זו, היו לאמאם השנים-עשר אנשי קשר או מתווכים שקישרו בינו ובין הקהילה השיעית.[1] בסוף תקופה זו קיבל המתווך האחרון מכתב מן האמאם השנים-עשר בו כתב כי מעתה והלאה, ועד סוף הימים, אף אחד לא יראה את האמאם הנעלם, לא יהיה מתווך שלו, ומי שמכריז על עצמו ככזה הוא מתחזה ונוכל.[2] מנקודה זו נכנס האמאם השנים-עשר ל"היעלמות הגדולה" (אל-ע'יבה א-כברא), הנמשכת מאז ועד אחרית הימים.[3]

אחרית הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוא העת, יופיע האמאם הנעלם ממקום מושבו הנסתר ויגאל את המוסלמים ויושיע אותם. מועד חזרתו של האמאם הנעלם אינו ידוע, ואף אסור לנסות ולנחשו. למרות זאת, הספרות השיעית משופעת בתיאורים על האותות המלווים את חזרתו: תחילה ישררו רוע ועריצות בכל מקום, הבערות תגבר על החכמה והידע והאנשים יכפרו באל. אויבו הגדול של האמאם הנעלם הוא א-סופיאני, שיוביל צבא מתנגדים. תישמע קריאה גדולה משמיים, שתזעזע את העולם כולו. האמאם המהדי יעמוד בראש צבאות המוסלמים הנאמנים כנגד המתנגדים ויכניע אותם. אל המהדי יתלוו אז כמה דמויות מופת מראשית האסלאם שיחזרו לחיים. ניצחון המהדי ישליט את דת האמת ברחבי העולם.[4]

כינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האמאם הנעלם (غائب)
  • אל-קאאם (القائم) - העומד (לבוא), הקם (לתחייה)
  • אל-מהדי (المهدي) - המודרך (על ידי אללה)
  • צאחב א-זמאן (صاحب الزمان) - אדון הזמן
  • חוג'ת אללה (حجة الله) - מופת אללה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. M. Hussain, The Occultation of the Twelfth Imam: A Historical Background, London, 1981, chap. 4-7.
  2. ^ אבן באבוויה, כמאל א-דין, חלק 2, פרק 45, עמ' 516, מס' 44.
  3. ^ M. A. Amir-Moezzi, “Contribution à la typologie des rencontres avec l’imam caché (Aspects de l’imamologie duodécimaine II),” Journal Asiatique 284, 1996, pp. 122-123.
  4. ^ M. A. Amir-Moezzi, “Eschatology in Imami Shiʾism,” in EIr. VIII, 1998, pp. 575-581.