מוחמד ע'ורי
 | |||||
| קברו של מוחמד מע'ור | |||||
| לידה |
1149 Ghor, אפגניסטן  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1206 (בגיל 57 בערך) ע'זני, אפגניסטן | ||||
| מדינה |
אפגניסטן | ||||
| מקום קבורה |
Sohawa Tehsil | ||||
| שושלת ע'ורים | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
מוּאִיז א-דִּין מֻחַמַּד ע'וּרי (בפרסית: معز الدین محمد غوری; 1149 – 15 במרץ 1206), אשר נודע בפשטות כמֻחַמַּד מע'וּר, היה מצביא ממוצא טורקי-איראני אשר שלט בין 1173 ל-1202 כסולטאן השושלת הע'ורית. הוא לרוב נודע כאבי התפשטות האסלאם בתת היבשת ההודית. בשלטונו שלטה השושלת הע'ורית על עברי האינדוס, גנגס, הינדו-כוש, ח'וראסאן ועוד. הוא הסדיר מערך שלטון חזק די בשביל לאפשר את המשך ההשפעה של השושלת הע'ורית ויורשותיה עד לכיבושי האימפריה הטימורידית של טימור לנג.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שליטים מוסלמים החלו את פלישותיהם להודו כשמצביא בשם מוחמד בן קאסים נשלח על ידי הח'ליפה מבית אומיה בתחילת המאה ה-8 לכיבוש שטחים מעבר לח'וראסאן. בן קאסים כבש את סינד (כיום בפקיסטן) מהמלך ההינדי דאז רג'א דהיר. מאוחר יותר, כשהשושלת הע'זנווית עלתה לשלטון, הסולטאן מחמוד מע'אוזני (שלט בין 999-1030) ביצע מספר פשיטות אכזריות להודו בראשית המאה ה-11, פעולה שנתנה תנופה לע'ורידים מאוחר יותר. עם היחלשותם של האימפריה הסלג'וקית והשושלת הסאמאנית עלו בו זמנית שתי אימפריות - האימפריה הח'ווארזמית שבסיסה עצמה כשליטת ממלכת פרס והשושלת הע'ורית שבסיסה עצמה בע'ור, הינדו-כוש (אפגניסטן של היום). שינוי הנוף הפוליטי של מערב ומרכז אסיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הע'ורים התחילו דרכם כמדינת חסות של הע'זנווים לפני שאלו שקעו. הע'ורים עלו לשלטון בתקופתו של מלכם סולטאן אללה א-דין חוסיין (שלט בין 1149–1161) שכדי לנקום באחיו שנהרגו על ידי שליט הע'זנווים, הרס ושורף את העיר ע'זני, פעולה אשר זיכתה אותו בכינוי 'ג'האן-סוז' אשר משתמע ל'מבעיר העולם'.
מוחמד מע'ור נולד בשנת 1149 לספירה והיה אחיינו של הסולטאן אללה א-דין. כשאללה א-דין ומאוחר יותר בנו סייף א-דין נפטרו, אחיו הבכור של מוחמד, גיאת א-דין, הגיע לכס המלוכה בתמיכתם של האצילים הקיזילבאשים. הוא נתן לאחיו הצעיר תחומי שליטה רבים כמושל; מוחמד הפך לשליט העיר ע'זני כאשר הע'ורים כבשו אותה וסיפחו אותה לשטחם בשנת 1173 מידי האימפריה הסלג'וקית, דבר אשר הסדיר את הגבול המזרחי של הע'ורים, ביחד עם הסלג'וקים על גבי פרתיה (עבר מזרח ומרכז טורקמניסטן של היום) ח'וראסאן ומדבר לוט.
מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגבול הע'ורי עם תת היבשת ההודית עבר מדרום על גבי נהר האינדוס (אשר בצידו המזרחי הייתה ממלכת סינד, מדינת חסות של הע'ורים), במרכז עבר ח'ייבר פח'טונח'ווה היה בידי הממלכות ההינדיות ומצפון חבל קשמיר היה גם כן בידי הממלכות ההינדיות.
ראשית, בשנת 1175 יצא מוחמד למלחמה בממלכת מולטאן אותה כבש במהרה לקראת סוף השנה במאבק ישיר מרכזי. עם לקיחת מולטאן, ייצב מוחמד אחיזת כוח מרכזית על האינדוס. בשנת 1178 יצא בראש כוחותיו בניסיון לכבוש את גוג'ראט, ולהגדיל את החוף של ממלכתו אל הים הערבי כמו גם את ההשפעה בתוך הודו. רוב צבא הע'ורים התמוסס במעבר מדבר טהאר ולאחר מכן נחל מוחמד הפסד קשה נגד רג'ה בימדב השני, מלך צ'אלוקיה ושליט גוג'ראט. מוחמד נסג ומאז מעולם לא ניסה לכבוש את גוג'ראט בשנית לאחר הפסד זה.
במהמשך הפכו הע'ורים לכוח המוסלמי היחיד מזרחה לנהר האינדוס כאשר כבשו את שרידי הע'זנווים; בשנת 1179 מוחמד תקף ראשית בפשאוור, ועם הזמן סיפח שטחים נרחבים עד אשר לאהור נפלה בקרב מרכזי. הממלכה הע'זנווית לא נפלה במהרה, למרות כל האבדות וההפסדים הללו. הסכם השלום שהוסדר עם הע'זנווים לא הוחזק זמן רב שכן בשנת 1186 תקף מוחמד בשנית, ובפעם הזאת הוא סיפח את כלל השושלת הע'זנווית.
עם ביטחון עצמי גבוה, אתגר מוחמד את פרית'ויראג' צ'האצ'וראם, רג'ה הממלכה ההינדית הגדולה והמרכזית בצפון-מערב הודו. ראשית כבש בחורף 1190–1191 את מוצב החורף של העיר באת'ינדה בקירוב לגבול. מוחמד דאז יצא לפנים הממלכה, אך בעת נפגש בפרית'ויראג' עם כ-300,000 חיילים, נפגעו הכוחות הע'ורים קשות ונרדפו חזרה לבאת'ינדה. בעודם שם, הכוחות תוגברו בחיילים ואספקה ומוחמד יצא למערכה שנייה, במסגרתה הפיל את פרית'ויראג' וכוחותיו.
בעוד נלחם מוחמד, כוחותיו הממלוכים תחת קוטב-א-דין אייבק כבשו את דלהי.
ממלכתו של פרית'ויראג' צ'האצ'וראם סופחה לתוך שטחיו של מוחמד ודאז פנה האחרון אל נהר הגנגס, ראשית יצא נגד ממלכת גהאדוולה; הוא צעד לצ'אנדוור, בקירוב לאגרה, עם לקיחתה נפלה ממלכת גהאדוולה וסופחה לידיו. מוחמד חזר דאז אל מרכז ממלכתו באפגניסטן. הוא הותיר לאייבק את השליטה בדלהי וסביבתה והאחרון ניסה בעצמו, בלא יוצלח, לכבוש את גוג'ראט. אייבק יצא מאוחר יותר לכיבוש בנגל, אשר צלח בכיבוש צפונה. המערכה הגדולה האחרונה בתקופת שלטונו של מוחמד הייתה כאשר אייבק צעד והטיל מצור על קאלינג'אר, מדרום לגנגס במאדהיה פרדש, אותה סיפח בסיום המצור. היה זה בשנת 1203, והיה זה דאז שהסתיימו כיבושיו של מוחמד מע'ור.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוחמד מע'ור עמד בפני לחימה מתמדת בחייו, ולאחר עלייתו לשלטון יחיד (עקב מות אחיו) בשנת 1202 לספירה, ע'ורי היה עצמו מאוים מהאימפריה הח'ווארזמית. בשנת 1204 לספירה, תבוסה קשה עודדה כמה מעמיתיו ההודים לעלות במרד בחבל פנג'אב. בשנת 1206 לספירה, הוא דיכא באכזריות את המרד והשאיר את ענייני הודו בהנהגתו המסוגלת של אייבק (דבר אשר חיזק את השפעת הממלוכים בהודו לעתיד). כשחזר לאפגניסטן, נרצח במחנהו, או בידי המורדים ההודים או בידי כת מוסלמית מנוגדת. המערכות של מוחמד מע'ור בהודו ובמקומות אחרים השאירו רושם מתמשך לדורות הבאים.
לא היו לו צאצאים וירשו אותו מפקדיו הצבאיים, בהם היה זה אייבק שהפך לסולטאן אחריו. הוא היה מאומן היטב בענייני המדינה והצבא, מכיוון שהוא ליווה את מוחמד במסעות הלחימה הרבים שלו. כשאייבק ירש את כס המלוכה של דלהי, הוא סיפח אזור עצום במישורי הודו המרכזית, יותר ממה שמוחמד היה מתאר לעצמו בתקופתו, מה שהחל את סולטנות דלהי.
פועלם של מוחמד מע'ור וקוטב א-דין אייבק היו שהחלו את ההשפעה המוסלמית על הודו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוחמד מע'ור, באתר אינציקלופדית ההיסטוריה העתיקה
- Conquests: Muhammad of Ghor
- מוחמד ע'ורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מוחמד ע'ורי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)