מוטי בודק

מוטי בודק
לידה	1961 (בן 61 בערך); חיפה, ישראל
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב; הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת קלארק ;
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	אולם ספורט צאלים אילת

מוטי בודק (נולד ב-1961) הוא אדריכל ישראלי, בעליו של משרד "בודק אדריכלים" בתל אביב ופרופסור במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודק נולד וגדל בחיפה. ב-1983 סיים את שירותו הצבאי^[1]^[2] ואז שירת שנתיים במערכת הביטחון. ב-1989 סיים בהצטיינות תואר ראשון בעיצוב (B.Des) בבצלאל וב-1990 סיים תואר ראשון בארכיטקטורה (B.Arch) בטכניון. בשנים 1987–1994 עבד במשרד האדריכלים "יסקי-גיל-סיון".^[3] ב-1989 הקים משרד אדריכלים יחד עם דרור אבירם. דרכיהם נפרדו ב-1993. ב-1991 החל ללמד במחלקה לעיצוב סביבתי בבצלאל, שהוכרה שנה לאחר מכן על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמחלקה לארכיטקטורה.

ב-1995 השלים תואר שני באוניברסיטת קלארק שבמסצ'וסטס. באותה שנה מונה למרצה וחבר סגל בבצלאל. בשנים 2001–2004 עבד כסגן ומ"מ ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל, וכיום עובד כפרופסור במחלקה לארכיטקטורה וכיו"ר ארגון המרצים בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, וכפרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. זאת, במקביל לעבודתו כאדריכל עצמאי במשרדו שבתל אביב. בודק היה ממייסדי מועצת ארגוני הסגל במוסדות להשכלה גבוהה ושימש כמשנה ליו"ר.

בודק נשוי ואב לחמישה, מתגורר בתל אביב.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

בודק עוסק במחקר, תכנון והקמה של מבנים המתבססים על מערכות טבעיות תוך התייחסות לפרמטרים של קיימות וסביבה, לשיטות תכנון וייצור המשלבות טכניקות בנייה מתועשות, מהירות וזולות. הוא שותף בקבוצת מחקר אינטרדיסציפלינרית^[4] הפועלת באוניברסיטת תל אביב ועוסקת במערכות מבניות מבוססות מנגנונים מן הטבע המיועדות בין השאר להפחית את השפעתה של מגפת הקורונה.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכה קבוצתית "מהסריג לשנות האלפיים", בנין בצלאל ההיסטורי, ירושלים, יוני 1992.
תערוכה קבוצתית "מרחב 99", עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, תל אביב, מאי 1999.
תערוכת יחיד "ביומימיקרי - ארכיטקטורה בהשפעת מערכות מן הטבע" Biomimicry - Ausstellung zu Gebäuden und Projekten des Architekten Moti Bodek im freiLand Potsdam. אוצר: Prof. Arthur Engelbert, האוניברסיטה למדעים בפוטסדאם, גרמניה. Fachhochschule Potsdam, University of Applied Sciences Potsdam (FH;P), מאי 2014.
תערוכה קבוצתית "ביו דיזיין: היברידים עיצוביים Bio-Design: Hybrid Fabrications", אוצרת: ד"ר יעל אילת ון-אסן. הגלריה המחקרית, HIT מכון טכנולוגי חולון, אפריל-מאי 2015.
ביאנלה לאדריכלות בוונציה, הביתן הישראלי, תערוכה קבוצתית "LifeObject". אוצרים: נוי לזרוביץ, אריאל בלונדר, בניה בואר, יעל אילת ון-אסן, ועידו בצ׳לת. la Biennale di Venezia: The 15th International Architecture Exhibition Venice, Italy, מאי-נובמבר 2016.
תערוכת פרויקטים BISTAU במסגרת כנס בינלאומי באוניברסיטת תל אביב, 2018 Joint International Conference - IWBE - IBO Israeli Biomimicry Organization, The 7th International Workshop of Bionic Engineering IWBE18, The 4th Biomimicry- Academy & Industry conference, יוני 2018.
תערוכת קיץ בגן המדע של מכון ויצמן למדע: חי, צומח, דומה - ההמצאות שמחקות את הטבע Animal, Vegetable, Similar: A Exhibition in the Garden of Science museum at the Weizmann Institute of Science", אוצרת: ד"ר רוני אשכנזי, מכון ויצמן למדע, יולי-אוגוסט 2019.
תערוכת יחיד "במבוך הארכיטקטורה: מסע פוטוריסטי דיגיטלי, רעיונות, פרויקטים ומבנים In the Maze of Architecture A retrospective-futuristic digital journey, Buildings and Projects. אוצרת: ד"ר ורד זפרן גני. הגלריה של סדנאות האמנים בתל אביב. אוגוסט-ספטמבר 2021.

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון מסוף תחבורה ביג אשדוד
תוכנית אב קמפוס מרכז עלית לספורט אוניברסיטת תל אביב
תכנון קריית ספורט ואצטדיון עירוני טבריה^[5]
תכנון אולם ספורט צאלים אילת^[6]
תכנון בית ספר מירון תל אביב
תכנון בית כנסת ומרכז תרבות בבאר גנים
תכנון ראשוני לאצטדיון עירוני כפר קאסם
תכנון אולם ספורט נופי ים בתל אביב
תכנון אולם ספורט בצופים
תוכנית למרכז העיר אילת
תכנון שכונה בפארק נחל באר שבע
תכנון מבנה תעשייה במצפה רמון
שימור ושיקום מבני בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, ותכנון שני מגדלי אשפוז בצמוד להם.^[7]
תכנון תחנות אוטובוס בכביש 44, צומת חולון וכביש גהה ("המפלצות")