מוטי בודק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוטי בודק
Architect Moti Bodek (2).jpg
תאריך לידה 1961 (בן 56 בערך)
מקום לידה חיפה, ישראל
בית ספר מירון תל אביב תכנון: מוטי בודק ודנה אוברזון, צילום: עודד סמדר
הדמיה של אצטדיון עירוני טבריה (בבנייה)
מרכז ספורט בתל אביב (בבנייה) תכנון: מוטי בודק ודנה אוברזון
הדמיה של אולם ספורט בתל אביב (בבנייה) תכנון: מוטי בודק ודנה אוברזון
תחנות אוטובוס בכביש 44
ביומימיקרי - ארכיטקטורה בהשפעת מערכות מן הטבע, תערוכת מבנים ופרויקטים, פוטסדאם גרמניה, מאי 2014

מוטי בודק (נולד ב-1961) הוא אדריכל ישראלי, בעליו של משרד "בודק אדריכלים" בתל אביב ומרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודק נולד וגדל בחיפה. ב-1983 סיים את שירותו הצבאי ואז שירת שנתיים במערכת הביטחון. ב-1989 סיים בהצטיינות תואר ראשון בעיצוב (B.Des) בבצלאל וב-1990 סיים תואר ראשון בארכיטקטורה (B.Arch) בטכניון. בשנים 1987 - 1994 עבד בודק במשרד האדריכלים "יסקי-גיל-סיון".[1] ב-1989 הקים משרד אדריכלים יחד עם דרור אבירם. דרכיהם נפרדו ב-1993. ב-1991 החל בודק ללמד במחלקה לעיצוב סביבתי בבצלאל, שהוכרה שנה לאחר מכן על ידי המל"ג כמחלקה לארכיטקטורה השנייה בישראל. ב-1995 השלים תואר שני במנהל וחינוך באוניברסיטת קלארק שבמסצ'וסטס. באותה שנה מונה למרצה וחבר סגל בבצלאל. בשנים 2001 - 2004 שימש בודק כסגן ומ"מ ראש המחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל וכיום הוא משמש כמרצה בכיר וכיו"ר ארגון מרצי בצלאל, זאת במקביל לעבודתו כאדריכל עצמאי במשרדו שבתל אביב. בודק היה ממייסדי מועצת ארגוני הסגל במוסדות להשכלה גבוהה ושימש גם כמשנה ליו"ר.

בודק נשוי ואב לחמישה. הוא מתגורר בתל אביב.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודק עוסק במחקר, תכנון והקמה של ​מבנים המתבססים על מיומנות גבוהה בטכניקות של ייצור ובנייה, מפגינים חדשנות הנדסית ושואבים את השראתם ממערכות טבעיות תוך התייחסות לפרמטרים של קיימות וסביבה, לשיטות תכנון וייצור המשלבות טכניקות בנייה מתועשות, מהירות וזולות.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוטי בודק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום נקרא: יסקי-מור-סיון
  2. ^ נועם דביר, השמיים הם הגבול: מגדלים בישראל, באתר עכבר העיר, 14 ביולי 2009